אביב כוכבי
אביב כוכביצילום: דובר צה"ל

מכל תחלואי צה"ל בחר עיתון "הארץ" להתעסק במינויי נשים. כשיש אג'נדה סדר העדיפויות מסתדר בהתאם לאג'נדה.

במאמר שפורסם ב"הארץ" ב-17 בפברואר תחת הכותרת "אפס אלופות, תא"ל אחת" הובאו בהרחבה נתונים "מדאיגים" שמצביעים על העדפת גברים "לתפקידים שיועדו לנשים" בקדנציה של רא''ל אביב כוכבי וכן צוטט כוכבי אומר בפורום סגור "אני צריך את הטובים ביותר כדי לנצח".

נורא. לא שאני מזלזל בערך השוויוניות ובצורך לקדם נשים בצבא אבל כשרמטכ"ל צה"ל מצהיר סוף סוף כי מבחינתו הניצחון הוא ערך עליון כל השאר מתגמד.

צה"ל סובל מתחלואים רבים: כשירות חיילי מילואים, חוסרים, ציוד לחימה במצב ירוד בימ"חים, מכת גניבות של אמצעי לחימה מבסיסיו ומשטחי אימונים והגרוע מכל סירוס סמכויות מפקדים על ידי המשפטנים. כל הרעה החולה הזאת משליכה ישירות על הביצועים וכוונותיו הטובות של הרמטכ"ל אינן מועילות ולעיתים גם מדרדרות את המצב כפי שנוכחנו ב"מבחני התוצאה".

מאז הפיאסקו של מלחמת לבנון השניה, הצבא לא מסוגל להכריע בעימותים. ה"ניצחון" הפך למושג נגטיבי וטובי הקצונה הבכירה הפכו למסבירנים פילוסופיים על משמעותו הערטילאית של המושג הזה עד לכפירה בקיומו.

הרוח הרעה הזאת מרחפת מעל לכל כשל אחר והיא תוצאה של החשש להסתבך עם המשפטנים. על רקע זה מוותר הפיקוד על סמכויותיו לטובת היועמ"שים, על מי לירות ועל מי לא קובע הפצ"ר ולא המפקד, חייל שסרח עומד לדין פלילי ולא נשפט על ידי מפקדיו ומכאן הדרך להפקרת ציוד לחימה קצרה. כל אחד בורח מאחריות ובצדק. למה להסתבך?

ולא שאין לצבא סמכויות שמעוגנות בחוק. עם חלק מבעיות אפשר להתמודד על-ידי הפעלת כוח, אבל גם אותו מודדים היום בבית הדין באמת מידה של "מידתיות" אותה יקבעו השופטים. וכך מזה שני עשורים לפחות מתמסר צה"ל לחשש מהסתבכות ומפקיר את הרצון לנצח. זו הפקרות שאין לה סליחה ואין כפרה.

"משפטיזציה" היא בעיית הבעיות שממנה נגזרות מרבית הבעיות האחרות. אותה "משפטיזציה" שזלגה לצה"ל מהמציאות האזרחית, שם היא עושה שמות ביכולת קבלת ההחלטות של הרשויות המוסמכות והיכולת שלהן לתפקד בפועל, זה גם האפקט שלה בצה"ל ובזה על הרמטכ"ל לטפל בעדיפות עליונה. לא בשילוב נשים.

אנחנו מדינה במלחמה מתמדת ואין לנו את הלוקסוס להעלות בראש שמחתנו את האג'נדה הליברו-פלורליסטית המערבית שטובה אולי למדינות ה-OECD (גם בזה איני בטוח אבל זה עניינן),לכן יש להבחין בין עיקר לטפל, בין מה מסייע לשרידותנו למה מהווה אבן נגף, להביט במציאות בעיניים פקוחות ולא לייצר מיטות סדום אידאולוגיות שמתאימות לנו כמו טוקסידו לחמור.

אלו הדברים שאמורים להימצא בראש סדר העדיפויות של הרמטכ"ל – להשיב את צה"ל לאזרחי ישראל, להשיב למפקדים סמכויות ומרחב תמרון מקצועי, להחזיר את יועצי המשפט לפרופורציות על מנת שיחזרו להיות תומכי לחימה ולא מכבידי לחימה ואם יהיו בו פחות או יותר נשים? אין לכך משמעות בשלב הקריטי הזה של תיקון הקלקולים.

אלכס נחומסון הוא מנכ"ל "מבטחי" – פורום מפקדים לאומי וחבר פורום המזרח התיכון-ישראל.