זיכרון מתעתע

מה עוד יכולים היינו לעשות כחברה וכמדינה על מנת להצליח להעביר לדורות הבאים את סיפור הזיכרון ולהנכיח אותו בצורה משמעותית. אנו חבים זאת לטרומפלדור ולחבריו, אנו חבים זאת לעצמנו.

הרב ד"ר חנן יצחקי , י"א באדר תשפ"א

זיכרון מתעתע-ערוץ 7
הרב חנן יצחקי
צילום: עצמי

היום (שלישי) חל יום י"א באדר, יום נפילת תל חי. בעבר הציוני של לפני קום המדינה, וגם בשנים שלאחר מכן, התחנכו דורות רבים של ילדים ונוער על מעללי הגבורה של יוסף טרומפלדור בצבא הרוסי, בשבי היפני ובמלחמת העולם הראשונה; על ידו האחת; על פעילותו הציונית; ועל המשפט "טוב למות בעד ארצנו" בסיפור נפילתה של תל-חי, שהוא היה אחד ממגיניה, ועל שמו נקרא קיבוץ תל יוסף, תנועת בית"ר ועוד.

סיפור המסגרת בקצרה: לאחר מלחמת העולם הראשונה, המזרח התיכון חולק (על פי הסכם בין שרי החוץ של בריטניה וצרפת סייקס ופיקו) לאזורים בשליטה בריטית ואיזורים בשליטה צרפתית. ארץ ישראל נפלה בחלקה של בריטניה, ולבנון – בחלקה של צרפת. באיזור המכונה כיום "אצבע הגליל" היו ארבעה ישובים יהודיים: מטולה, כפר גלעדי, תל חי וחמארה. שהיו תחת השלטון הצרפתי. ערביי האיזור נלחמו בשלטון החדש ולא הסכימו לקבל את מרותו.

בי"א באדר תר"ף (1/3/1920) באו מאות מערביי האיזור לבדוק האם יש צרפתים בחוות תל חי, אנשי תל-חי נתנו להם  להיכנס, ויש דעות שונות בין ההיסטוריונים מדוע התפתח קרב בין הקבוצות. שישה ממגיני תל חי נהרגו (ובתוכם שתי נשים), לאחר הקרב חצר תל-חי נעזבה, ורק לאחר שהושג שקט באיזור ,חזרו ליישב את תל-חי , באוקטובר של אותה השנה.

תל חי היתה לסמל. באותם הימים היא היתה  ארוע מכונן של גבורה יהודית של בני הארץ השבים אליה לאחר 2000 שנות גלות. במאה השנים האחרונות, נכתבו שירים רבים על טרומפלדור ועל תל חי, ספרים לא מעטים נכתבו ובכל בית ספר היה טקס ליום תל חי. עשרות מערכי שיעור הוכנו והועברו והעיתונים עסקו בנושא מידי שנה. אך כיום, במבט אל הזירה הציבורית נדמה- שהארוע כמעט נשכח. 

בשנה שעברה ציינו 100 שנה למאורעות תל-חי. כמה מאיתנו קראו על זה? כמה השתתפו בטקסים ובאירועי הזכרון? מעט מאוד אתרי חדשות הזכירו זאת. מסריקה קצרה בעקבות ההתיחסות לארוע בשנה שעברה, נמצא כי  ב"ישראל היום" בחרו לציין  את הלוחמות הראשונות שנפלו במערכות ישראל, ב"הארץ" פורסם מאמר על הקרב הפוליטי על דמותו של טרומפלדור, ובynet  הופיע מאמר דעה של פרופ' אריה נאור על התנגדותו של ז'בוטינסקי להגנה על תל-חי והישובים בסביבה... האזכורים היו מועטים מאוד, ורובם- מלאי ביקורת. 

השינוי שהחברה הישראלית עברה נותן את אותותיו ומביא עימו גם פגיעה במיתוסים הגדולים והחשובים שהיו בעבר הלא רחוק ציר מרכזי בחינוך ובחיים בכלל. אירועים שקרו בהיסטוריה הלא כל כך רחוקה שלנו- הולכים ונשכחים בגלל שינוי הערכים והעמדות בציבוריות הישראלית. 

חשוב מאוד לציין כי תנועות הנוער עדיין מציינות יום זה ומחנכות לאורו: הנוער העובד והלומד, מעלה בכל שנה את שכבת ט' לתל-חי, תנועת הנוער של בית"ר (האם כולם זוכרים מה פירוש ראשי התיבות הללו? – נכון, ברית יוסף תרומפלדור, בת' ולא בט'- כדי לקשר זאת לגבורת לוחמיו של בר כוכבא), ובני עקיבא, שחניכיה בשכבת ח' עולים לביריה ביום זה, ומבקרים ומזכירים גם את תל חי.  

העשיה של התנועות חשובה אך ההתעלמות במרחב הציבורי מחייבת מחשבה ומעלה תהיות, מה עוד יכולים היינו לעשות כחברה וכמדינה על מנת להצליח להעביר לדורות הבאים את סיפור הזיכרון ולהנכיח אותו בצורה משמעותית. אנו חבים זאת לטרומפלדור ולחבריו, אנו חבים זאת  לעצמנו. 

הרב ד"ר חנן יצחקי עומד בראש התוכנית לזיכרון ומורשת ישראל  במכללת אפרתה