כנס דייני בתי הדין לממונות ה-16 התקיים אתמול (שני) בנושא זכויות יוצרים בהלכה.
הכנס מתקיים מידי שנה ביוזמת מכון משפטי ארץ ועמותת עליות עם ישראל, לצד הכנס העולמי לדיני ממונות, ועוסק בכל שנה באחת מסוגיות הייסוד של יישום משפט התורה בימינו.
בראש הכנס ישבו הרב יעקב אריאל, הרב אליעזר איגרא מבית הדין הרבני הגדול, הרב ד"ר רצון ערוסי ראש עמותת הליכות עם ישראל, הרב יוסף כרמל ראש מכון ארץ חמדה והרב אברהם גיסר יו"ר מכון משפטי ארץ.
השנה הכנס הוקדש לסוגיית זכויות היוצרים, והוצג בו נייר עמדה מפורט (שפורסם באתר דין תורה) שכתב הרב עמוס ראבילו, חוקר במכון משפטי ארץ. תמצית נייר העמדה הייתה שיש לקבל את חוק זכויות יוצרים כבעל תוקף הלכתי על בסיס הכלל "דינא דמלכותא – דינא".
את החוק יש לפרש בבית הדין לממונות על פי עקרונות ההלכה השונים, מה שיביא לפער מסוים בין פסיקת בתי המשפט לפסיקת בתי הדין. דוגמא לכך היא במקרה של יורשי זכויות המסרבים לפרסם ספר של המוריש. במקרה כזה הפוסקים הורו שאין ליורשים זכות למנוע את הפרסום, ואם יעשו זאת ניתן לפרסם את הספר בניגוד לדעתם, זאת בשונה מפסיקת בתי המשפט.
בכנס התגבשה הסכמה בין הדיינים שהחוק יכול להחמיר מעבר להלכה ולקבוע סעדים נוספים, כגון, קנס ללא הוכחת נזק במקרה של הפרת זכויות. אולם, החוק אינו יכול להקל יותר מההלכה. דוגמה מובהקת לכך היא מה שמכונה "הזכות המוסרית". הכוונה לחובה ההלכתית לומר דברים בשם אומרם, והאיסור של אדם לנכס לעצמו יצירה של אחר. החוק מגביל את זכות זו לשבעים שנה בלבד, ואילו על פי ההלכה זכות זו קיימת לעד.
בעקבות הכנס ידונו דייני בתי הדין בנוסח של החלטה מוסכמת, כפי שנעשה בכנסים הקודמים. בדרך זו מתגבש מנהג בתי הדין, כפי שהגדיר זאת הרב יעקב אריאל, ומשפט התורה הולך ומתפתח.