לפני כמה שנים, עמדתי בבית המדרש במרכז האקדמי 'לב', וראיתי דבר מדהים. ידעתי, שמחר יש בחינה גדולה ב"אינפי" (מי שיודע - יודע) - אנשים בלחץ, בפאניקה! ולמרות זאת, ראיתי בית מדרש שוקק חיים! החבר'ה יושבים ולומדים בעוצמה. התרגשתי כל כך, התרגשתי שלמרות המבחן מחר – אנשים יושבים, ולומדים בדבקות!

לאחרונה נשאלתי האם אני חושב שנכון לכל סטודנט, בכל מוסד אקדמי, להירשם לתוכנית תורנית מלווה. עניתי, שאני ממליץ לא להירשם לאקדמיה אם אתם לא לוקחים תוכנית תורנית. אני חושב שללכת לאקדמיה בלי לימוד תורה, בלי שמרכז עולמכם – גם אם זה זמן קצר! – הוא תורה, זה דבר שיכול להפיל, זה דבר שהוא יכול להיות בעייתי, להוביל למקום לא נכון.

אקדמיה ללא לימוד תורה, ואקדמיה עם לימוד תורה, אינם אותו דבר. זה לא שיש 'גם אקדמיה וגם לימוד תורה'. אקדמיה שיש בה לימוד תורה – כל הלימוד האקדמאי שונה לחלוטין. כל לימודי החול יונקים מתוך הקודש. גם הקודש מרומם אותנו, אבל גם החול הוא חול אחר, הוא חול שעולה מתוך משקפיים של תורה, מתוך משקפיים של קדושה, וגם החול הולך, מתעלה ומכוון למקום נכון, ולא חלילה מטעה אותנו בדרכים אחרות.

כאשר אדם נכנס לעולם של אקדמיה, פעמים רבות השדר שהוא מקבל הוא שהתורה והמצוות זה דבר מיושן, פרימיטיבי. גם אם הדברים לא נאמרים בצורה ישירה, היכולת לעמוד בעוז, בגאון, להגיד 'וואו, זאת הדרך שלנו! דרך של תורה, מצוות, זה הדבר המדהים בעולם!' – לפעמים יורדת, לפעמים אדם נחלש, הוא לא יכול לעמוד בעוז, ורוחות אחרות מנשבות בחוץ, ובסופו של דבר גם מנשבות עליו, מוליכות אותו.

מעֵבר כך, בעולם האקדמי אדם נמצא מוקף בכל מיני דברים של תרבויות אחרות, בעיות חמורות מאוד של עולם של צניעות, דברים שהרבה פעמים מובילים אותו למקום שהוא לא בדרך ישראל-סבא, לא בדרך התורה.

התורה כל כך מרכזית, כל כך משמעותית תמיד, אבל בודאי במקומות האלה.

זכיתי לשבת עשרות שנים באהלה של תורה, ובשבע השנים האחרונות אני זוכה לשבת בבית מדרש מוקף במאות תלמידים, ומסביבו אקדמיה מובילה, מצליחה, אבל המרכז הוא בית המדרש.

אני רוצה להגיד לכם – אתם תעשו הרבה דברים טובים בחיים, תתקנו עולם. אבל בית המדרש מזכיר לכם כל הזמן, לא להתבלבל. מזכיר לכם מה המרכז, מה המטרה. המטרה שהכל יבוא מתוך תורה, מתוך שליחות, שליחות לקדש שם שמים, שליחות על עם ישראל, שליחות על ארץ ישראל.
כאשר יוצאים מבית המדרש – מגיעים לעולם האקדמיה בצורה אחרת.

יוצאים מבית המדרש – אז גם כשגומרים את כל התואר, את כל הלימודים, יוצאים בתור 'בני תורה', שהמרכז הוא תורה, ומשם ממשיכים להוביל, לעשות, לתקן עולם במלכות שדי, לפעול בשליחות ובדרך ד'.

כאשר אדם נכנס לעולם של אקדמיה, עוד לפני שהוא נכנס, הוא צריך לשבת ולחשוב לאן הוא רוצה להגיע. למה זה כל כך חשוב?

גם אדם שלמד בישיבה הרבה שנים, מהר מאוד עשוי ללכת לדרך אחרת. אנחנו עשויים למצוא את עצמנו במקומות אחרים, במחוזות אחרים. את ההחלטות צריך לקבל כאשר אנחנו מחוברים לעולם של תורה. מתוך עולם של תורה צריך לחשוב איפה אני רוצה להיות עוד 4 שנים, עוד 5 שנים, מה המגמה, מה היעד, מה המטרה. מה השליחות. לחשוב על הדברים עכשיו.

לחשוב על הדברים – ואז לעשות תוכנית. איך אני מצליח להגיע לשם? איך? איך אני מצליח לכבוש את היעד שאותו אני רוצה? אני רוצה ללמוד באקדמיה ברמה גבוהה, אבל אני רוצה להגיע ליעד המתאים, לדרך הנכונה, לא להתבלבל בשליחות!

כבר עכשיו, בכניסה לעולם האקדמיה, תחשבו מה המטרה, מה היעד, תרשמו לעצמכם איך אתם מגיעים לזה. וכל פעם במהלך האקדמיה תשימו לב שאתם באמת עומדים באותו יעד שהגדרתם לעצמכם.
ואני רוצה להגיד לכם משהו מדהים ששמתי לב אליו במהלך השנים: ככל שאדם משקיע יותר בלימוד תורה באקדמיה – כך הוא יצליח יותר באקדמיה!

איך זה קורה? לימוד תורה נותן לנו שליחות. כשאדם מתמלא בתורה – הוא מתמלא בשליחות. כשאדם מתמלא בשליחות – הוא מתמלא בכוחות. כוחות לפעול, לעשות, וגם ללמוד באקדמיה! הוא מצליח לקבל כוח אדיר! אין על אנרגיה של תורה. היא מכוונת אותנו, מובילה, ממלאת אותנו!

אז אל תפחדו. תשבו, תלמדו! זה ייקח זמן, זה לא יהיה פשוט, אבל חוץ ממצות 'לימוד תורה', חוץ מזה שאנחנו ממלאים את עצמנו בקדושה ובטהרה – גם באקדמיה, גם בדברים האחרים של חול, בעזרת ה' תצליחו יותר.

קחו לכם לימוד תורה משמעותי, תחשבו איך אתם לומדים בצורה רצינית, תחשבו על מקום שבו אתם יכולים ללמוד בקדושה, בטהרה, עד כמה שבאמת יותר לימוד תורה במרכז. ואז בעזרת ה' תוכלו להצליח גם בתורה וגם באקדמיה, לקדש שם שמים, לעשות הרבה טוב בעולם.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו