הרב ליאור לביא: בין פורים לשר הטבעות

מה הקשר בין סיפור מגילת אסתר לטרילוגיה הקלאסית

הרב ליאור לביא , י"ב באדר תשפ"א

הרב ליאור לביא: בין פורים לשר הטבעות-ערוץ 7
הרב ליאור לביא
צילום: עצמי

נדמה שחג הפורים זכה בפרס התחפושת המוצלחת. ראיתם כיצד הצליח להסתיר את עצמו בתוך מצעדים ססגוניים, תחפושות צבעוניות ומשתאות שיכורים רוויי אלכוהול? אין ספק, חג פורים הצליח להתל בכולנו ולהחביא את סודותיו עמוק בפנים.

אלא, שאולי בכל זאת, יש משהו בדרך שבה מופיע חג פורים שמהותי לסודו. כי כדי לבוא בסודו של חג הפורים, אולי יותר מכל חג אחר, עלינו להעמיק, להקשיב היטב. דווקא המעטה הססגוני הוא שמאלץ אותנו לשפשף את עינינו שנית ולהביט שוב; מגילה נטולת שם שמים, תיאורי משתאות פרסיים מוגזמים וארוכים והכל - "אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסחרת". מה קורה פה?! חייבים להעמיק!

לרגל החג, ננסה לצעוד הפעם בעקבותיו של רבי נחמן מברסלב זיע"א ולחפש סודות המסתתרים במקומות רחוקים. רבי נחמן כידוע נהג לספר סיפורי מעשיות, אך הוא לא רק סיפר סיפורים, אלא גם היה צרכן סיפורים. וכך הכריז לגבי סיפורים עממיים שמספרים הגויים: "מסיפורי הגויים צועק גם כן כבוד השם יתברך כמו שכתוב 'ספרו בגוים כבודו' (תהלים צו, ג), שאפילו בסיפורי הגוים צועק כבוד השם יתברך" (שיחות הר"ן אות נ"ב עמ' סט; כל סיפורי רבי נחמן, מהדורת צ. מרק עמ' 26). וברוח דומה בהקשר ישיר לסיפור המגילה: "מסיפורי דברים של הנשים יכולים לידע מעמד השכינה, איך היא אוחזת כעת. וזה שכתוב אצל מרדכי (אסתר ב) שהיה מתהלך לפני חצר בית הנשים לדעת את שלום אסתר [...] כי מרדכי היה משיג זאת, לידע שלום השכינה, מחצר בית הנשים – על ידי סיפורי דבריהם" (ליקוטי מוהר"ן רג).

כלומר, רבי נחמן מספר לנו על כבוד השם המופיע גם במקומות שנדמים במבט ראשון כרחוקים לחלוטין מגילוי כבודו. אלא שכדי להצליח להבין את הנאמר שם, יש צורך להעמיק ולהביט פנימה, מבעד לחזות החיצונית הראשונית.

אז מה מסתתר מאחורי ההקדמה הזאת? הנה הסיפור מתחיל.

עץ הטבעת טוב ורע

אחת מסדרות הספרים המוכרות והידועות בעולם נקראת "שר הטבעות". בדברים הקצרים הבאים ננסה להקשיב לכבוד השם הבוקע מסיפור הפנטזיה הזה, ולגלות את הקשר בינו לבין חג הפורים.

בספר שמקדים את הטרילוגיה מוצא גיבור הסיפור טבעת במערה וזו מאפשרת לו להיעלם כשהוא עונד אותה. בהמשך הסדרה מתגלה מקור הטבעת והכוחות הנוספים שהיא אוצרת בתוכה (למשל חיי נצח).

הטבעת בסיפור היא מקור עוצמה אך גם מקור השחתה. אם אתה עונד את הטבעת יש לך כוחות עצומים אך הכוחות הללו מוחזקים במקור בידי הצד הרע. השאלה הגדולה היא אפוא האם להחזיק בטבעת שמעניקה עוצמה אדירה, גם אם היא תגרום לעונד אותה להשחית עצמו מבחינה מוסרית.

באחד מרגעי השיא בספר, מוצעת הטבעת לאחת הגיבורות וכך נאמר לה: "מבורכת את בחוכמה, באומץ וביופי... נתון אתן לך את הטבעת האחת אם תבקשי אותה מידי... וכך משיבה הגיבורה: "אני לא מתכחשת שליבי משתוקק מאוד למה שאתה מציע. שנים רבות הייתי הופכת בדעתי, מה הייתי עושה אילו נפלה לידי הטבעת הגדולה, וראה! הנה היא בהישג ידי..." הגיבורה מרימה אותה, אורה דועך לפתע, ואז היא מורידה את ידה וצוחקת: "עמדתי בניסיון". הגיבורה מסרבת לאותה טבעת ונשארת נאמנה ליושר ולערכים שלה.

האין זהו עיבוד מודרני לסיפור עץ הדעת טוב ורע מגן העדן, רק הפעם, עם סוף טוב?

אל תסתכל בטבעת

נדמה לי שהמסר העמוק של "שר הטבעות" מתכתב בצורה מפליאה עם סיפור פורים שאפילו מעניק לו המתקה יהודית עמוקה. יתירה מזאת, אילו היינו נצרכים לתת לסיפור פורים שם ספרותי, אולי השם המתאים ביותר היה "שר הטבעות".

שימו לב למוטיב הטבעת שחוזר ושב במגילת אסתר שוב ושוב: "וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר הַיְּהוּדִים" (אסתר ג, י); "בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ נִכְתָּב וְנֶחְתָּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ" (ג, יב); וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדֳּכַי עַל בֵּית הָמָן (שם ח, ב); וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְחִתְמוּ בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב" (שם ח, ח).

מה משמעותה של הטבעת בסיפור המגילה? הטבעת מבטאת את הכוח, העוצמה והשלטון. הטוטליות והפטאליות. מי שיצליח לשים את ידו על הטבעת יזכה בכוח, השלטון והעוצמה הבלתי-מוגבלים הנכספים. גם המהפך משליטתו של המן לשליטת מרדכי ואסתר מתבטא בהעברת הטבעת: "ויתנה למרדכי". גם חכמים מצביעים על מרכזיות הטבעת בסיפור המהפך: "גדולה הסרת טבעת יותר מארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להן לישראל, שכולן לא החזירום למוטב, ואילו הסרת טבעת החזירתן למוטב" (מגילה יד, א). הטבעת המבטאת גם את טבעת החנק שמתהדקת על צוואר היהודים, גורמת לזעזוע פנימי עמוק שפועל טוב יותר מכל תוכחה חיצונית, ושמוביל, בסופו של דבר, למהפך העצום במגילה.

הטבעת היא כוח, אך הסיפור מוביל להבנה שהכוח הבלתי מוגבל שניתן לידיו של המן הרשע גורם בסוף לנפילתו והשחתתו המוחלטת, בעוד אותו הכוח בדיוק – כאשר הוא בידיים הנכונות – מביא למהפכת פורים הנזכרת לדורות. הטבעת היא כמו חוק הפועל בצורה טבעתית. כאשר יש מבעד למעגל הטבעתי יושר ומוסר, גם עוצמת החוקים הופכת לכלי שרת בידיו ומשמשת לטובתו.

בכך המסר הנסתר של המגילה הנסתרת הוא: אל תסתכל בטבעת אלא במי שעונד אותה.