איך לקרוא את המגילה?

מה תעדיפו: מנין מהיר-המן ראשון והמן אחרון, או מנין שמרעיש בכל המן ומהדר גם למחות את בני משפחתו ויועציו?

תגיות: מגילת אסתר
יוסף מימון , י"ב באדר תשפ"א

איך לקרוא את המגילה?-ערוץ 7
מגילה מגילת אסתר
צילום: פלאש 90

מה תעדיפו: מנין מהיר-המן ראשון והמן אחרון, או מנין שמרעיש בכל המן ומהדר גם למחות את בני משפחתו ויועציו?? 

כבעל קורא, בכל אחד מהמניינים אני מרגיש ממש חוויה שונה בקריאת המגילה, תנועה ועבודת נפש שונה. המרתק הוא, שלכל חוויה יש את הקסם שלה. כל אחת מהאפשרויות, סוללת דרך להגיע לשמחה הפנימית שמאפיינת את פורים. שמחה שאנו זקוקים לה בפרט בשנה מאתגרת זו.

כבר שנה אנו מוצאים את עצמנו בתוך סערה בלב ים. הקורונה טלטלה כל כך חזק ושיבשה את כל סדרי החיים. הסערה החיצונית הדהדה בתוכי. מצאתי את עצמי בסיטואציות שלא הכרתי, מוצף לעיתים במנעד רגשות רחב שמתפרץ מתוך חוויית חוסר יציבות, חוסר ודאות וחוסר אונים. בתוך כל סערת הרגשות, מצאתי את עצמי מגיב בהישרדות. סגנון של תגובות שלעיתים פגעו בי ובסביבה שלי.

הבשורה הטובה היא, שזה לא חייב להמשיך כך! אמנם באוטומט שלנו, הסערה החיצונית מולידה בתוכנו סערה פנימית. אבל דווקא במציאות כזאת, עלינו להיזכר בזכות הבחירה שלנו. בכוחנו להתחבר ליציבות פנימית שתכה גלים ותיצור יציבות חיצונית.

איך עושים את זה?
ישנם הרבה כלים ותובנות מעצימות, דרכם אפשר לעבוד ולהתחבר ליציבות הפנימית. כפי שפתחתי, מתוך חוויית קריאת המגילה אני רוצה להציג כאן שתי גישות, שונות ומשלימות, להתמודדות בריאה ומצמיחה.

א.    קולה של אסתר - "איש צר ואויב המן הרע הזה!"
בתוך ההמולה בשעת מחיית המן, אני מרגיש שיש כאן הזמנה ללקיחת האחריות. כדי להגיע ליציבות פנימית, עלינו להחזיר את המושכות לידיים שלנו, לא לתת למציאות לטלטל אותנו מקצה לקצה. 

לשם כך אנו נדרשים להיות אקטיביים, לנקוט יוזמה ולצאת למאבק. ראשית, עלינו לזהות את האויב - את כל מה שמטה אותנו מהמסלול הטבעי והרצוי שלנו, מכל מה שמפריע לנו וחוסם אותנו בדרך להגשמת החלומות העמוקים שלנו. לאחר מכן, עלינו לבחור את הדרך הנכונה, לאזור אומץ ולפעול להכחדתו.

בסיפור המגילה, אסתר מובילה בגלוי את דרך הפעולה הזאת. נוקטת יוזמה, למרות שזמן רב לא נקראה אל אחשוורוש. מוסרת את נפשה, "כאשר אבדתי אבדתי". מתעמתת עם המן חזיתית, מסגירה אותו לאחשוורוש ודורשת למצות את הדין עם האויב עד תום.

זאת החוויה שלי במנין הארוך, שלא מפספס שום המן, מהדר למחות אותו כראוי. עבודת נפש ששמה אותנו במרכז העניינים ותובעת מאיתנו לתפעל את האירועים ביד רמה. זמן של חשבון נפש, לזהות ולהגדיר את האויבים שלנו, לתכנן דרכי פעולה ולהצהיר אמונים להילחם ולאפשר למי שאנחנו באמת להופיע.

ב.    קולו של מרדכי - "ידע את כל אשר נעשה"
בחוויה שלי, כשאני עסוק במחיית המן, אופק הראיה צר. כשאני ממוקד בשליחות החשובה של תקיפת האויב, תשומת הלב שלי לא פנויה להתבונן בעושר הגוונים שבמציאות. כדי להגיע ליציבות פנימית, עלינו לרכוש גם את היכולת, לצאת מהסיטואציה הסוערת, לטפס לנקודת גובה ולהתבונן בבטחה מלמעלה על המתרחש. שם הכל יציב ובטוח יותר. משם נבין יותר, נקבל החלטות שקולות ומדויקות יותר ונפעל יותר ביעילות, אפילו המלחמה באויב תקבל משמעות רחבה יותר. 

בסיפור המגילה, מרדכי מוביל את דרך הפעולה הזאת. מרדכי לא תוקף את המן חזיתית, כלפי חוץ הוא פשוט מתעלם. אבל בעומק, מרדכי עסוק בחשבון רחב יותר, הוא מבין היטב את כל הסיפור, כל השתלשלות המאורעות לנגד עיניו, הוא צופה בעין חודרת בתהליכים ובמשמעות הפנימית שלהם. מהמקום הזה מרדכי מנהל את המהלכים שיובילו לגאולה, כולל הפעולה של מחיית המן. 

זאת החוויה שלי במנין המהיר, ללא רעשים ועצירות בכל המן. הקריאה הרציפה מזמינה לעבודת נפש של התבוננות, לחוות את כל שלבי הסיפור מבפנים וממבט על, לשים לב למאורעות שהודגשו, לפרטים שנבחרו להיכתב, לחוט הפנימי שמקשר ביניהם. קריאה זו מחנכת ומאפשרת לראות את שם שמים שמתגלה בהסתר שבמגילה. לאחר שרכשנו משקפי עומק אלו בסיפור המגילה, כל חיינו מאירים באור חדש.

בנימה אישית, אני אוהב יותר את המנין המהיר, מתחבר יותר לעבודת נפש שהוא מזמין ומאפשר לי. מה אתם מעדיפים?? 


נ"ב. אם תרצה להרחיב את הארגז כלים שלך, ולפתח את היכולת להתחבר ליציבות פנימית גם כשבחוץ הכל סוער, אני מזמין אותך לקרוא מדריך שהוצאתי לאחרונה. המדריך המלא - 4 הצעדים לקבל יציבות פנימית ולצלוח תקופות מעבר בביטחון ובלי פחד. כאן