טכנולוגיה וחינוך מתקדם – תחת כיפה אחת

מערכת החינוך נדרשה לשינוי מחשבתי במהלך ההתמודדות עם נגיף הקורונה. באקדמית גורדון מלמדים סטודנטים וסטודנטיות לחינוך כיצד להתמודד עם האתגרים החינוכיים של המחר עם דגש משמעותי על טכנולוגיות מתקדמות * ריאיון עם נשיא המכללה פרופ' יחזקאל טלר

מתנאל איתן , י"ג באדר תשפ"א

טכנולוגיה וחינוך מתקדם – תחת כיפה אחת-ערוץ 7
פרופ' יחזקאל טלר, נשיא אקדמית גורדון
צילום: יח"צ גורדון

שנת הקורונה הביאה לפתחנו את הטכנולוגיה ואת הצורך האקוטי של מערכת החינוך הישראלית להתקדם כמה שיותר מהר בהוראה המקוונת ובשיטות מתקדמות כדי להצליח להעביר את חומר הלימודים גם בתקופה המאתגרת הזאת. פרופ' יחזקאל טלר, נשיא האקדמית גורדון, מוסד אקדמי המכשיר מחנכים, מורים ומנהיגים מובילים ומעודד למידה, מחקר, חדשנות ומצוינות להתמודדות עם עשייה חינוכית וחברתית במאה ה־21, חושב שהשנה הזאת תשנה את פני החינוך בישראל.

"תפקיד בית הספר היום הוא להכין את הילדים לעולם שהם גדלים בו. העולם של היום הוא חידה, ולא ברור איך הוא ייראה בעוד 10 או 15 שנים. השאלה היא האם אנחנו צריכים להעביר להם ידע, או שאנחנו צריכים לתת להם כלים להתמודד עם עולם חדש. לדוגמה, איך להסתגל לשינויים בחיים, לאי יציבות, למערכת כמו ה'זום' שאולי תגרום לנו להיות עם פחות אינטראקציה בינאישית? יש הרבה ערכים מאוד חשובים. אנחנו נצטרך לחנך אחרת", קובע פרופ' טלר.

עם זאת, לדבריו, ההתקדמות הטכנולוגית אינה צריכה להחליף את הכיתה. "אין תחליף למגע האנושי ואוי לנו אם נהפוך להיות רובוטים באמצעות עשייה מרחוק. האינטראקציה הבינאישית חשובה והיא תישאר לנצח".

"מצד שני, אנחנו צריכים להיות גם במקום שבו הילדים נמצאים. לכן באקדמית גורדון אנחנו שמים דגש על טכנו־פדגוגיה, כיצד מלמדים באמצעות טכנולוגיה ויוצרים מרחבי למידה. שיטת ההוראה בישיבה עם שולחן וכיסא מול המורה כבר לא מדברת לילדים".

עד כמה בולט הצורך של התלמידים בשיטות חינוכיות חדשות?

"יש היום לומד חדש שמתאפיין ביכולת ריכוז נמוכה יותר, העדפה לעבודה עצמית ולהעמקה, ומכאן גם תפקיד המורה השתנה מאוד. כיום המורה צריך להיות פחות מעביר ידע ויותר מדריך, מעביר ערכים ומייעץ. לפעמים ילד סקרן יכול לדעת יותר מהמורה בתחום מסוים. לכן צריך לראות כיצד מגיעים לילדים".

"זו הפעם הראשונה שאנחנו שומעים ילדים שאומרים 'משעמם לי בבית הספר' ולא אומרים 'אני שונא את בית הספר' כמו ששמענו בעבר. היום יש ילדים שמשתעממים מלשמוע הרצאה ממורה במשך 45 דקות. זה קשה להם. לכן צריך להתאים את שיטת ההוראה. אם נסתכל כדוגמה על בתי הספר הדתיים, פעם בישיבות היו ניגשים לארון, מוציאים גמרא, ראשונים ואחרונים, ומעיינים. היום הכול נמצא באינטרנט, מקלידים ומגיעים למקורות. זה שינוי גדול".

הקורונה חשפה בעיניך דברים שהיו צריכים להשתנות?

"אני חושב שכל מערכת החינוך נמצאת במבוכה מאוד גדולה היום. לעבור ל'זום' זה נחמד, אבל לא מדובר בפלטפורמה טובה להוראה, כשאתה רוצה ליצור אינטראקציה עם הילדים. אי אפשר ללמד כך, כי בפלטפורמה הזאת רק אדם אחד יכול לדבר ברור וברגע שמישהו מתפרץ כבר לא שומעים כלום. לצערי הרבה מאוד ילדים לא לומדים, ומי שיש לו בעיות קשב וריכוז הולך לאיבוד וזה לא עובד בשבילו".

"מערכת החינוך לא הייתה מוכנה לשימוש בטכנולוגיות וטכנו־פדגוגיות חדשות. אני חושב שיצטרכו להסיק הרבה מאוד מסקנות. אנחנו בגורדון התחלנו כבר לפני כשמונה שנים את השימוש במרחבי למידה חדשניים ושימוש בטכנו־פדגוגיות חדשניות, ואנחנו מכשירים את המורים בכיוון הזה. אחת הבעיות היא שכשהם מגיעים לבתי הספר דורשים מהם ללמד בשיטה הקונבנציונלית של לוח וטוש והרצאה".

פרופ' טלר מציין עוד כי "תפקיד האקדמיה, ובמיוחד התפקיד שלנו באקדמית גורדון, הוא להיות שני צעדים לפני המציאות של היום. נכון שזה מאוד מתסכל כשמישהו מקבל הכשרה בחדשנות ואומרים לו ללמד בשיטות הקודמות, אבל בסופו של דבר הטפטוף משפיע ומשנה את המערכת".

"אני חושב שהקורונה תביא לפריצה מאוד גדולה בנושא בכל מערכת החינוך. יש מורים שזה מצא חן בעיניהם, ומי שחששו הבינו שזה לא כל כך נורא. המצב הזה יביא לקפיצה גדולה בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות. עשרות בתי ספר כבר פנו אלינו כדי לקבל הכשרה והדרכה לשימוש בטכנו־פדגוגיות מתקדמות, ואנחנו עושים זאת בכל רחבי הארץ כי יש לנו את אנשי המקצוע המתאימים", הוא מוסיף.

להשתמש בכל החושים במהלך הלמידה

לאורך כל שיחתנו שוזר פרופ' טלר את הטכנולוגיות המתקדמות שמאפיינות כל כך את חוויית הלימוד באקדמית גורדון. אנחנו מבקשים ממנו לתאר לנו כיצד זה נראה בשטח.

"אנחנו משתמשים ברובוטים קטנים שיכולים לגרות את דמיונם של הילדים כבר מגיל הגן, שלומדים דרך זה את הקידוד שהוא תכנות ברמה נמוכה יותר. הלימוד בדרך זו יוצר גם אינטראקציות חברתיות, כי הם צריכים לתכנן שלושה או ארבעה ילדים יחד לאיזה כיוון ואיך הרובוט ילך, וכך הם לומדים לקבל החלטות, לנהל משא ומתן ולקבל את האחר. הרובוט הקטן הוא צעצוע, אבל הוא דורש תכנות, וילדים עושים זאת בקלות רבה".

"המבט הוא לא רק על החלק הטכנולוגי אלא על איזה חלק של מערכת יחסים בינאישית מופעל פה. כאן הגננת או המורה יכולה להוביל ילדים לשיתופי פעולה, לדיון מתוך הקשבה וקבלה וכמובן למידה מטעויות והבנה שהן אינן כישלון אלא הזדמנות לתיקון ולמידה מחודשת".

פרופ' טלר מספר גם על חוויות שמרבית ילדי בתי הספר יכולים רק לחלום עליהן. "יש לנו חדר של למידה רב־חושית. כך אפשר להימצא בעצם ליד הדמיה של הר געש ולראות איך הוא פועל, והם מרגישים את כל החושים – הרצפה זזה ויש ריח של לבה. הם רואים את זה, יכולים לגעת בקירות ולחוש את המציאות. הם יכולים להגיע למצרים העתיקה ולחשוף כביכול עתיקות באמצעות נגיעה בקיר. זו למידה שונה לגמרי".

"כמו כן, אנחנו נותנים לכל סטודנט שנרשם לתוכנית מלאה של ארבע שנים אייפד בחינם, לא לצורכי שיווק אלא לצורך הלמידה והעבודה. כך כולם לומדים מהשנה הראשונה איך להיות מקדמים בחינוך. בחרנו דווקא במכשיר של אפל, כי יש בשבילו 300 אלף אפליקציות שונות שעוסקות בחינוך".

מה עוד מאפיין את הלימודים אצלכם?

"החוזקה שלנו היא השילוב בין קמפוס שהוא סופר־חדשני ובין האווירה הייחודית שיש אצלנו. אנחנו פורצי דרך במובן זה שיש לנו קשרים בינלאומיים מאוד רחבים. אנחנו עושים הרבה מאוד חילופי סטודנטים עם מוסדות ברחבי העולם, יש לנו פרויקטים להקמת בתי ספר יהודיים במרכז אמריקה שאנחנו שותפים בהם, ויש לנו פרויקטים עם האיחוד האירופי. אנחנו גם רואים חשיבות גדולה בהקניית השפה האנגלית בדרך ייחודית. בכל חוג אנחנו מלמדים שניים או שלושה קורסים בשפה האנגלית, כדי שהיא תהיה שגורה בפי הסטודנטים. היום העולם פתוח וגלובלי וזה יסייע לכל תלמיד ותלמיד".

"אין שנה בלי חידושים"

באקדמית גורדון פונים כמובן גם לציבור הדתי־לאומי, המהווה חלק בלתי נפרד מציבור הסטודנטים. "הציבור הדתי־לאומי כולל אנשים מאוד ערכיים עם יכולות גבוהות, וחשוב לנו שהמורים והמורות לעתיד יהיו בעלי ערכים ובעלי יכולות גבוהות, כי זה תנאי בסיסי להוראה ולהבאה של ילדי ישראל לרמות גבוהות", מסביר פרופ' טלר.

הוא מציין כי "החלק המרכזי של הלומדים אצלנו הם סטודנטיות נשים, וכבר כיום יש לנו ציבור לא קטן של נשים דתיות, ויש כמובן גם גברים שלומדים אצלנו. יש לנו גם סטודנטיות חרדיות. עם זאת אנחנו מוסד של כל עם ישראל ושמחים לקלוט כל אדם".

לדבריו, "אנחנו שומרים על כשרות, אין כיתות וחדרים בלי מזוזה ויש לנו כל מה שנדרש לכל סטודנט באשר הוא. גם מבחינה אידיאולוגית המפגש של כל רובדי האוכלוסייה במדינת ישראל במערכת החינוך הוא יוצא מהכלל. אנחנו מזהים חברויות יפות של אנשים שלומדים יחד וחיים יחד. לומדים אצלנו גם סטודנטים שאינם יהודים, והם מהווים כ־20 אחוזים מהסטודנטים, אבל אין מתחים כלל".

אילו תכונות לדעתך צריכות להיות במורה טוב לדור הנוכחי?

"לצד הידע שהוא בסיסי וחשוב, לא פחות חשובה האישיות של המורה, רגישות והבנת נפשו של הילד, פיתוח גישה אישית ויחס לכל ילד כעולם נפרד. בנוסף לכך חשוב שהלמידה תהיה איכותית ומשמעותית. לא רק לדעת לשנן ידע אלא לדעת להנחיל אותו, עם ערכים. כמובן, לדעת לנוע עם גמישות מחשבה ויכולת הסתגלות לשינויים. כי אם מי שמסיים היום את הלימודים יפעל באותה צורה עד שייצא לפנסיה זה יהיה רע מאוד".

חדשנות היא מוטיב שאתה מדגיש מאוד.

"אצלנו אין שנה בלי חידושים. אנחנו מאמינים שאם אין דברים חדשים אנחנו נסוגים, ועל כן נשלב תמיד טכנולוגיות חדשות או מרחבי למידה חדשים. כך למשל החלטנו להיות מכללה יזמית. כבר היום יש לנו בתואר שני מגמה של יזמות, אבל גם בתואר הראשון אנחנו מצפים לכעין פרויקט גמר של יוזמה שהסטודנט יצטרך לפתח תחת הדרכה. אנחנו מאמינים שבעולם שלנו היזמות היא חלק חשוב גם ממקצוע ההוראה. לפעמים מורים באים לכיתה ולא יודעים איך לעשות שינוי. כך אדם יודע לבנות תהליך של שינוי על ידי יוזמה. זה דבר חדש אצלנו שהולך ומתפתח. זה גם הופך אותנו למוסד דינמי שמעורר סקרנות ומעודד איכות", מסכם פרופ' טלר.