הרב ד"ר יואל בן נון
הרב ד"ר יואל בן נוןצילום: חזקי ברוך

בארגון 'חותם' פרסמו התקפה בוטה נגד בוגרות החינוך הדתי המתגייסות לצה"ל על פי ניתוח נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מהנתונים הם הסיקו, שרוב הבוגרות מהחינוך הדתי לא נשארות דתיות אחרי שירות צבאי, בעוד המשרתות בשירות לאומי נשארות דתיות ברובן המוחלט.

די ברור שהנתונים האלה מטעים מפני שאחוז ניכר מבוגרות החינוך הדתי הן מסורתיות מבית גם בעת לימודיהן בחינוך הדתי, גם בעת גיוסן וגם אחרי שירותן.

אבל לי חשובה יותר העמדה החינוכית של אנשי תורה מחותם האמת והחינוך המקרב לתורה ולעבודת ה' – אם אתם משדרים לבנות האלה, שגיוס לצה"ל הוא קרוב מאד ל'יציאה בשאלה' ולחילון, גם אתם אחראים להתרחקות הבנות האלה אם הן מתרחקות!

כלל יסודי בחותם האמת של תורה המקרבת לאמונה ולמצוות: אם אתה משליך אבן אחרי המתנדנד או הנופל, גם אתה אחראי לנפילתו!

שנים ארוכות החרימו בחלק ממוסדות החינוך התורניים את המתגייסות, לא הסכימו לערוך בתוך המוסדות מפגשי הכנה ראויים לקראת שירות בצה"ל, ושידרו למתגייסות: 'אם אתן מתגייסות לצה"ל, אתן לא באמת דתיות' – חלק מהבנות התעקשו להוכיח לצוותי החינוך התורני את הטעות הגדולה שלהם – וחלק 'השלימו' עם הדחייה, ובאמת התרחקו – כל אחת שהתרחקה, בדיני שמים חייבים עליה גם הרבנים והמחנכים שדחו אותה.

*

חזרתי פעם מאמריקה, ממפגש עם תלמידים שעלו ללמוד בארץ, ובטיסת אל-על ישב לידי איש בלבוש חרדי; אני מחמיר ומהדר מאז ומעולם על כשרות הרבנות, על כרמל מזרחי ועל תנובה, כלומר, על "תורה אחת יהיה לכם", ולכן, גם במטוס, שמי לא הופיע ברשימת אוכלי 'גלאט' ובד"ץ – הדיילת התבוננה בי שוב ושוב, וכנראה חשבה שזאת שגיאה לנוכח הזקן שלי; ראיתי שהיא מהססת לשאול, ואמרתי לה: 'תנוח דעתך, הכשרות שטובה לך, טובה גם לי' – לעולם לא אשכח את החיוך הרחב שלה, גם כשהביאה לשכני את מנת הכשרות שלו, וגם כשהביאה לי את 'כשרות אל-על' שגם היא אוכלת; השכן שלי לא התאפק ושאל: 'למה אמרת לה ככה'? עניתי לו: 'תחשוב שהיא יכולה למצוא את עצמה לבדה עם בחור, וכל הזמן רומזים לה, שהאוכל שלה לא ממש כשר, כי כל איש מקפיד ומדקדק מזמין 'כשרות בד"ץ', ואם ממילא האוכל שלה לא ממש כשר, מה יעצור אותה מלחטוא עם בחור'? אמר לי (בהערכה עמוקה): 'אני משגיח כשרות של בד"ץ – אף פעם לא שמעתי הסבר כזה'.

כמובן, קנאים יאמרו, שבין כך ובין כך היא תחטא עם כל בחור, שהרי "אין אפוטרופוס לעריות", ואינם מבינים כלל, שגם 'אין אפוטרופוס לעין רעה'.

*

כל חיילת דתית, כמו כל משרתת בשירות לאומי, אלה ואלה מקדשות שם שמים! אני מצדיע לכל קצינה דתית כמו לכל אחראית על סיוע ועזרה לנזקקים בהמון אגודות צדקה וחסד – זכות גדולה נפלה בחלקכן כי השירות בצה"ל כמו השירות הלאומי הן מצוות גדולות ומופלאות בהן ה' מזכה אותנו בדור הזה – יצליח ה' דרככן, וייתן לכן כוח לעמוד מול כל הקשיים ומול כל הפיתויים; שאו במאור פנים את מדי השירות, את דגלי השירות ואת ערכי השירות בשמחה של מצווה גדולה – תהי ברכת ה' על ראשכן.