שו"ת חיסונים

בחודשים האחרונים ישראל עוסקת בעיקר בסוגיית החיסונים ועדיין ישנם אנשים רבים שמתלבטים האם להתחסן. ראש ישיבת טפחות הרב אייל גריינר מסביר לחוששים מדוע בכל זאת החיסון בטוח

הרב אייל גריינר , י"ג באדר תשפ"א

שו"ת חיסונים-ערוץ 7
הרב אייל גריינר
צילום: באדיבות המצולם

בשבועות האחרונים פנו רבים לשאול לדעתי בנושא החיסונים. עד כה נמנעתי מלהתבטא מכיוון שחשבתי שזה יהיה מעשה חסר אחריות לענות מבלי להכיר את החומר לעומקו. הרי לענות תשובה בסגנון: "להקשיב למשרד הבריאות", לא לשם כך שאלו אותי. אני מניח שגם לא נשאלתי כרב, אלא לאור עיסוקיי בתחומי הרפואה ומדע בשנים האחרונות. הרי כל אדם בר דעת מבין ששאלה זו היא קודם כל ובראש ובראשונה שאלה יש לבוחנה בכלי המדע והרפואה, ורק לאחר מכן יש להוסיף שקולים נוספים הנוגעים גם לשאלות מוסר והלכה, וגם בהם ניגע בקיצור.

לאחר למידה והקשבה של עשרות רבות של שעות בנושא החיסונים, קריאת מאמרים בעברית ובאנגלית שיחות טלפוניות עם מומחים בעד ונגד, אני מרגיש שאני יכול להתייצב מולכם ולומר את הדברים הבאים.

1. האם יש סכנה בחיסון?

כשרוצים לקבל תשובה מדויקת, יש לשאול שאלה מדויקת. לשאול האם יש סכנה בחיסון דומה לשאלה האם יש סכנה בנהיגה. התשובה בשניהם זהה: כן. בכל פעולה ובכל תרופה יש סיכונים, די אם תפתחו כל תרופה ביתית ותקראו את האזהרות, השאלה המדויקת יותר היא מה רמת הסיכון שהאדם נחשף עליהם בנטילת חיסונים אלו?

ובכן אין תשובה חד משמעית וגם לעולם לא תהיה מכיוון שמדובר במדעי החיים והחיים הם לא צפויים. מה שאנו יכולים לבדוק זה את רמת הבטיחות של החיסון ביחס לחיסונים אחרים ותרופות אחרות, וכמו כן לבדוק את ההליך של ניסוי ואישור החיסון. ובכן בעניין הזה צריך לדעת שממצאי השלב השלישי של הניסויים הקליניים של החברות פייזר ומודרנה, שכללו עשרות אלפי משתתפים, אמורים להרגיע את רוב החששות מפני החיסונים, שכן תופעות הלוואי שנמצאו בהם היו קלות וחולפות.

פרוטוקולי הניסויים פורסמו לפני תחילתם (לפחות בחיסוני פייזר ומודרנה) וכך גם תוצאות הניסויים, גם הדיונים בוועדת מנהל המזון והתרופות בארצות הברית (ה FDA) שודרו בשידור חי ביוטיוב, בהשתתפות מומחים חיצוניים ודיון מפורט בכל טענה שעלתה, והסתיימו באישור ברוב גורף. הניסויים העידו על רמת בטיחות גבוהה. בינתיים חוסנו כמאה מיליון אנשים בעולם כולו, ותופעות הלוואי המיידיות נותרו שוליות.

גם בנוגע להשפעה לטווח הארוך צריך לדייק את השאלה. השאלה המדויקת יותר היא מה רמת החשש הקיימת לטווח הארוך. עד כמה יש לחשוש מתופעות לוואי נדירות שיתגלו בחלוף שנים? אם כן לגבי שאלה זו, האפידמיולוגים שנכחו בדיוני ועדת האישור של ה-FDA הסבירו באופן ברור, מתוך ניסיון של עשרות שנים במתן חיסונים, שהניסיון מראה שתופעות לוואי משמעותיות של חיסונים מתגלים תוך חודשיים לכל היותר. וכפי שידוע לכולם העולם נמצא מעבר לשלב זה במתן החיסונים נגד הקורונה.

אומנם נכון שהשיטה שבה עובד חיסון זה שונה ממרבית החיסונים המוכרים בעולם מזה כמאתיים שנה, אבל גם טכנולוגיית ה-mRNA, שבה משתמשים בחיסוני הקורונה, נבדקת כבר שנים, כולל ניסויים על אלפי בני אדם. נכון הדבר שהיא לא הייתה בשימוש המוני עד כה, אבל יש לה יתרונות משמעותיים גם בתחום הבטיחות. לכן, הסיכון הצפוי מנטילת החיסון על פי כללי מדע הרפואה והחיים נראה נמוך ביותר בטווח של חודשים. ומיטב אנשי המקצוע בעולם צופים על סמך ניסיון קודם ועל סמך הניסויים הנוכחים ועל סמך הממצאים בשטח, שיישאר זניח גם בטווח הארוך, גם אם אי אפשר לשלול אותו לחלוטין עד שיעברו שנים. נכון להיום אין שום סיבה מדעית או רפואית לחשוד בקיומן.

2. האם החיסון יעיל נגד המוטציות?

נכון להיום נתגלו בעולם מספר מוטציות שהעיקריות שבהם ונתגלו גם בישראל: א. הווריאנט הבריטי. ב. הווריאנט הדרום אפריקאי. שני אלה זוכים לתשומת לב רבה בעיקר משום שיש בהם מוטציות שגרמו לשינויים בחלבון ה- S, אותו חלבון אליו מכוון החיסון. מה אנו יודעים עד עכשיו ביחס למוטציות? ביחס לווריאנט הבריטי: ככל הידוע לי כרגע ישנם לפחות שלושה מחקרים חדשים שכולם הראו כי הווריאנט הבריטי הוא קטלני יותר בערך פי 1.65.

משמעות הדברים, ואני מצטט: "קיימת אפשרות סבירה כי הווריאנט הבריטי קשור לסיכון מוגבר למוות בהשוואה לנגיף ללא מוטציות אלה. אומנם יש מגבלה למחקרים אלה בשל העובדה שרק ב 10% ממקרי המוות מנגיף הקורונה בבריטניה בדקו את הריצוף הגנטי של הנגיף אבל ככל שעובר יותר זמן כך נראה שהדברים מסתברים, ואכן המוטציה הזו מדביקה במהירות רבה יותר ואף גורמת לתחלואה קשה יותר. כמו כן נצפתה פגיעה קשה באוכלוסיית נשים הרות ותינוקות מבחינת החיסון, נכון להיום מחקרים שנעשו מעידים על יעילות החיסון, אבל לענ"ד עדיין הדברים לא מבוססים דיים.

הווריאנט הדרום אפריקני – על פי פרסום של טיוטת מאמר מאוניברסיטת רוקפלר בארה"ב. בניסוי שהם קיימו שם נמצא שהחיסון יעיל גם כנגד הווריאנט הדרום אפריקני, אך מוטציות אלו עשויות להשפיע על יעילות החיסון. גם במקרה הזה לענ"ד עדיין הדברים לא מבוססים דיים.

3. מה ביחס לנשים בהריון?

בניסויים הקליניים של חברות התרופות לא נכללו נשים הרות ומניקות, ולכן ההחלטה הראשונית שהתקבלה הייתה כי החיסון לא יינתן להן בשלב זה. ולמרות זאת החברה האמריקאית לרפואת אם-עובר, ארגון הגינקולוגים והמיילדים האמריקאי (ה-ACOG) המליצו כבר בתחילת הדרך לתת את החיסון לנשים הרות ומניקות. כיום לאור עליה בתחלואה קשה בקרב נשים בהריון, משרד הבריאות, בשיתוף הועדה לתיעדוף והמועצה הישראלית למחלות נשים ופריון גיבשו את ההמלצות הבאות לאחר דיון מומחים וגיבוש נייר עמדה.

הרופאים המומחים מדגישים כי אין בסיס מדעי או עובדות המצביעות על פגיעה בפוריות או בעובר כתוצאה מחיסון באמצעות החיסונים המוכרים. אצל נשים שחוסנו מבלי שהיו ערות לכך שהן בהיריון לא נצפו במהלך ההיריון תופעות חריגות יותר מאשר אצל אוכלוסייה מקבילה שלא חוסנה. כמו כן מדגישים כי המחלה שמחולל נגיף קורונה עלולה לפגוע במהלך ההיריון, לגרום למחלה חמורה יותר בנשים בהריון ולגרום ללידה מוקדמת, על כן חשוב להתחסן כדי למנוע את התחלואה בקורונה.

הוועדה ממליצה לנשים בהריון הנמצאות בחשיפה גבוהה לציבור או שיש להן מחלות רקע , להתחסן במהלך ההיריון כדי למנוע תחלואה עם סבירות גבוהה יותר לסיבוכי הקורונה. כמו כן נראה לענ"ד שבגדר המסתבר להמליץ ולומר לנשים נשואות שעדיין לא בהריון, שראוי להזדרז ולהתחסן בהקדם.

4. לאחר שביררנו שעל פי כלי המדע המסתברים אין שום סיבה נראית לעין להימנע מחיסון, נוסיף ונאמר שככל הנראה הסיכונים הקיימים במחלת הקורנה גם לכלל האוכלוסייה גדולים יותר מסיכוני החיסון בטווח הקרוב ובטווח הרחוק. ממילא יש חובה הלכתית להתחסן מדין: "ונשמרתם לנפשותיכם מאד". נוסיף שיקול נוסף מתחום המוסר וההלכה, והוא האחריות על כלל ישראל והעולם.

כפי שנראה מההיסטוריה של התחלואה בעולם ועל פי דעות כלל המומחים, אין אפשרות לעצור את התפשטות הנגיף והתפתחות המוטציות מבלי לייצר חיסון עדר וקטיעת שרשרת ההדבקה, לשאלה כמה מהר המחלה תיבלם ישנם השלכות מרחיקות לכת על חוסנו של העולם וקיומו, וגם על מדינתנו, מבלי להגזים מצב החברה והמדינה עדיין תחת שאלה שהגדרה ההלכתית שלה הינה "פיקוח נפש" ציבורי. וכידוע גם ספק פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה.

לסיום, לא מצאתי סיבה מוצקה דיה בטענות השוללות את החיסון, ומצאתי כי ישנם סיבות מדעיות מוסריות והלכתיות המחייבות את נטילת החיסון. והנראה לעניות דעתי כתבתי.

 

הרב אייל גריינר הוא ראש ישיבת טפחות מבית איגוד ישיבות ההסדר