בתענית אסתר לפני 73 שנים נפגעה שיירת עטרות. היה זה על הציר המרכזי בין ירושלים לנווה יעקב באזור הכפר שועפאט של היום, מתחת לגבעה המכונה גבעת שאול (בערבית תל אל-פול).
במהלך החודשים האחרונים שלפני הקמת המדינה, החיים בנווה יעקב ועטרות לא היו פשוטים כלל ועיקר. בנווה יעקב שהו מספר משפחות מצומצם שחיו ללא קשר רצוף עם ירושלים, בשלב מסוים החל המזון לאזול וכך גם ציוד חיוני. ביום שני י"א באדר ב' תש"ח (22 במרץ 1948) יצאו מהמקום שתי מכוניות בליווי משמר לירושלים לקנות מוצרים לקראת חג הפורים הממשמש ובא ולחזור לנווה יעקב.
יומיים לאחר מכן, בתענית אסתר ערב חג הפורים תש"ח, התקבצו מספר תושבים מנווה יעקב ועטרות למקום הכינוס בירושלים לקראת חזרה לישוב. התור לחזור בשיירה לנווה יעקב ועטרות היה ארוך. רבים רצו להצטרף לשיירה כדי לחזור הביתה כדי לחגוג את החג עם המשפחה.
השיירה בפיקודו של כרמי אייזנברג, יצאה לדרכה לכיוון צפון, ובדרך נתקלה במחסומים ובירי כבד. בשיירה, היו שני כלי רכב והיא נתקעה באזור שועפאט, עד שארבעה עשר מנוסעיה נהרגו. ערביי הסביבה התנפלו על השיירה ושדדו מכל הבא ליד. אירוע זה נמשך כשעתיים עד שהגיע כוח בריטי וחילץ את השורדים. כך עולה מן הדיווחים והתחקירים של ההגנה וכן מדיווח של ג'ון בגוט גלאב ממפקדי הלגיון הערבי שנכח במקום וניסה לעצור את האש שכוונה לשיירה. בעקבות אירוע טרגי זה ניתק למעשה הקשר בין ירושלים ליישובים המבודדים מצפון עד לנפילתם.
73 שנים אחרי, ראוי להזכיר את שמות הנופלים בשיירה: יעקב גולדווסר, יעקב גולדברגר (נהג האוטובוס של עטרות), כרמי אייזנברג (מפקד השיירה), אליעזר קנולר, משה אברמוביץ', מאיר זנדמן, יעקב מיוחס, אליהו פינקלשטיין (קצין ביצורים של ההגנה), עובדיה צמח (מזרחי), יחיאל שטיינר, דוד מזרחי, יוסף פיילכנפלד, יעקב פרידמן, יוסף אליהו שלזינגר. הרוגי השיירה נטמנו בבית הקברות בסנהדריה ובהר הרצל.
שלא כמו שיירות אחרות באותם הימים, סיפורה של שיירת עטרות כמעט ונשכח. רק במהלך שנת תשע"ח (2018), שנת השבעים להקמת המדינה – הוחלט להנציחה בסביבות המקום שבו התרחש האסון. ועדת השמות של עיריית ירושלים קבעה כי השיירה תונצח בשם רחוב בסביבות הגבעה הצרפתית של היום שבסמוך אליה התרחש הארוע. ברוח זו נקבע המקום בסמוך לכניסה המזרחית לשכונת רמת שלמה.
בטקס שנערך השתתפו קרובי הנופלים ובהם שני צאצאים שנקראו בשם כרמי כשמו של מפקד השיירה. כך, באיחור של 70 שנה הוקם יד ושם צנוע לזכר של חללי שיירה שנפלו בערב פורים התש"ח, על תקומת המדינה. ראוי כי זכרם לא ישכח .
ד"ר יוסי שפנייר מלמד בתוכנית לזיכרון ומורשת ישראל במכללת אפרתה