אריה שיף ועמיחי שיקלי
אריה שיף ועמיחי שיקליצילום: דוברות

איש יהודי היה בערד הקרירה, ושמו אריה שיף. הוא חגג השבוע יום הולדת 71, התנדב 30 שנה במשטרה, שרת 25 שנה בצה״ל וכקריירה שנייה בחר לעסוק בטיפול הוליסטי.

אריה שכל את בנו עופר שנהרג בתאונת דרכים לאחר שחרורו מצה״ל. להנצחתו הקימו אריה ורעייתו מאהל אירוח בחצר ביתם למטיילים בשביל ישראל, כך הפך אריה לאחד ממלאכי השביל הבולטים שהכניס אל ביתו כבר למעלה מ10,000 מטיילים.

לפני כשנה נגנב רכבה של רעייתו לאה ובנובמבר האחרון הגנבים החליטו לשוב. הוא הלך לישון מוקדם באותו מוצ״ש כדי להספיק להגיע לסיור בצפון במסגרת קורס מורי דרך. מעט לאחר חצות העירה אותו לאה, ששמעה רעשים בחוץ.

אריה יצא יחף, ללא משקפיים, חמוש באקדחו וניסה למנוע מהגנבים להימלט עם רכבו. הוא צעק: עצור! עצור! ומשלא נענה, הוא ירה בכיוון הרכב, אחד הפורצים נהרג ושניים אחרים נמלטו.

עולם הפוך ראיתי. אזרח למופת מתגונן מפני כנופיית פושעים במערב הפרוע של הנגב, ומוצא את עצמו למחרת מושפל במעצר ומואשם בהריגה כאחרון הפושעים.

בפגישה שלי היום עם אריה ביקשתי לחזקו ולומר לו כי עבורי ועבור רבים הוא סמל למאבק על זכותם של אזרחי מדינת ישראל ככלל, והנגב בפרט, לחיים שפויים ולהגנה על רכושם ועל חייהם.

מעצרו של אריה שיף והאשמתו בפלילים מעבירים מסר מעוות המחזק את פורעי החוק ומחליש את האזרח הפשוט המבקש ללכת לישון ולקום בבוקר כשרכבו מחכה לו בחוץ וילדתו לא הותקפה מינית בידי כנופיית פורעים.

כולנו אריה שיף