כאשר שימשתי כיו״ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך (למעשה אחראי התוכן של מערכת החינוך), אחת הישיבות שנצרבו בעבודתי במשרד, הייתה ישיבה שזימן השר נפתלי בנט בנושא שדרוג לימודי התנ״ך כדי שיהיו יותר מעניינים ומושכים עבור התלמידים. כאב לו שילדי ישראל משתעממים ומתרחקים מסיפורי התנ״ך.
הוא זימן לישיבה אנשים ממנעד רחב: פרופסורים, סופרים, רבנים, מורים, חילונים/יות, דתיים/יות וכמובן גורמי מקצוע.
בנט כדרכו, היה קשוב מאד, שאל ובירר לעומק, ביקש שיתייחסו בחופשיות.
כולם הסכימו שהנושא חשוב, אבל אחרי כמה שניות, הדוברת אמרה לו: "רק קח בחשבון שתקשורתית זה גרוע, יכתשו אותך על זה, מצד אחד אנשי הר המור ורבניהם, ומצד שני אנשי עיתון הארץ". עוד יועץ בכיר אמר לו שפוליטית זו טעות.
בנט התבונן, הקשיב, והכריע: "באנו לפה בשביל לעשות טוב לעם ישראל, לא בשביל השם שלנו, ומכיוון שזה מה שנכון, הולכים על זה".
לא אשכח את הרגע הזה. ואגב, בנט אכן ״חטף״ מכל כיוון על אותה החלטה.
לא לכולנו יוצא להיפגש עם אנשים מכריעים בצמתי הכרעה, אני זכיתי מעט.
בכל מפגשי עם בנט, והייתי בלא מעט, פגשתי איש רציני, קשוב -איש ביצוע מעולה, שהמטרות עליהן החליט בוצעו עד תום. אדם ישר והגון, שטועה, מודה בטעויותיו-לומד לקח, ומרשה לאחרים לטעות וללמוד מכך. ובעיקר, פגשתי אדם מסור, שטובת כלל ישראל לנגד עיניו, שאינו מתמקד במגזר מסוים, או בטובתו האישית בלבד.
לכן, מכיוון שאני איש ימין שמדינת ישראל חשובה לו, ומאחר ואני מאמין בחיבור בין דתיים מסורתיים וחילוניים, ואני נגד פיצולים ורבנים שעסוקים בהחרמות ונידויים, ובגלל נבחרת הביצוע המעולה , אני עם ימינה בבחירות הללו (הנבחרת: איילת שקד, מתן כהנא, אלון דוידי, עמיחי שיקלי, אשר כהן, שאני מכיר, ועוד)
אני מבין את חברי מהשמאל שלא יצביעו להם, וחושב שיש גם רשימות שמאל הגונות וטובות, אבל לחברי מימין, אני מציע לשאול את השאלות הבאות: האם יש למפלגה דרך? האם יש נבחרת ביצוע מוכחת ורצינית למימוש הדרך? והאם המועמדים דואגים למדינת ישראל כולה, או רק לטובת המגזר/ או טובתם האישית?
יתכן שיש עוד, ואיני מדבר סרה באחרים, אבל מהיכרותי האישית, אנשי ימינה בבחירות הללו, הם כאלה.
משה וינשטוק הוא איש חינוך ישראלי וד"ר למחשבת החינוך. שימש בתפקיד יושב ראש המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך בשנים 2016–2018.