ציפי מנהיימר, חרדית מועמדת ברשימת המפלגה הכלכלית של פרופ' ירון זליכה, רואה בפעילותה הפוליטית דאגה לקמח לצד הדאגה לתורה ואם מישהו מרים גבה על שילובה כאישה חרדית שעוסקת בקידום תעסוקה ואקדמיה במגזר החרדי, היא מזכירה שגם הרמב"ם עסק בדיוק בתחומים הללו ואיש אינו מערער על "חרדיותו".
בראיון באולפן ערוץ 7 היא היא מזכירה כי גם התנאים והאמוראים עסקו במלאכת כפיים. "כל המהות שאנחנו באים לקדם היא אקדמיה תוך שמירה על הערכים החרדיים. אפשר גם וגם. רק כשלא מאפשרים לחרדים ללמוד בהתאם לערכים שלהם זה יכול לגרום להתדרדרות".
לדבריה היא מייצגת את הציבור כולו ולא את הציבור החרדי בלבד שכן שיקום הכלכלה הישראלית מחייב השתלבות של כלל המגזרים בשוק התעסוקה.
האם יש לחייב לימודי ליבה? "אנחנו פונים למי שלא רוצה ללמוד כל חייב ולהיות גדול הדור. אנחנו מדברים למי שרוצים לעבוד ולפרנס את המשפחה שלהם. כשגבר חרדי יוצא לשוק התעסוקה ואין לו איך לעשות זאת והוא תלוי בקיצבאות ותמיכות זה פוגע בציבור החרדי עצמו".
על פי תפיסה זו רואה מנהייימר חשיבות בהעברת חוק הממ"חים שמשמעותו חובת הקמת בית ספר ממלכתי חרדי בכל רשות מוניציפאלית בה יש לכך ביקוש. בבתי הספר אלה ילמדו לימודי ליבה מותאמים למגזר החרדי, מה שלא קיים היום ומונע את השתלבותם של בני המגזר בשוק התעסוקה.
על הטענה לפיה הפרדה בין המינים היא הדרה אומרת מנהיימר כי לחות בתואר הראשון הדבר נצרך כפי שניסיונה האישי מוכיח. אלמלא הייתה בנמצא מכללה נפרדת שבה למדה לתואר ראשון לא הייתה מתקדמת לתואר שני.
"שוק העבודה הוא שוק מעורב ואם נצייד את הלומדים בערכים מותאמים הם יוכלו לעמוד באתגרים שהחיים האמתיים מציבים להם, אבל כדי שיוכלו לצאת אל שוק העבודה המעורב הם חייבים לעבור במכללות שמאפשרות הם את החוסן והיכולת ללמוד על פי הערכים שלהם".
לטעמה של מנהיימר המפלגות החרדיות הן סיפור עצוב של י שכבר אינם מייצגים את כלל הציבור שלהם אלא רק את עולם הישיבות. "הם דואגים לתורה שהיא ערך עליון, אבל לא לקמח. הם דואגים שהציבור לא יהיה משכיל, שלא יצא לשוק העבודה. המפלגות החרדיות חוששות שהציבור לא יהיה תלוי בהם. זה מביא לפילוג והסתה אבל מי שנפגע מכך הוא הציבור החרדי עצמו".
"אנחנו רואים התפכחות שהואצה על ידי הקורונה. הציבור החרדי מבין שהישועה לא תבוא מהמפלגות החרדיות. התמיכות שמקבלים מפלגות ומשסות את העם", היא אומרת וקובעת כי איחוד בין המגזרים בישראל לא יתרחש בעקבות קריאות והצהרות בעלמא של מנהיגים, אלא ביצירת חברות וקרבה שמתחילים בהיכרות והיכרות שכזו מתחילה בשוק התעסוקה".
על הטענות המוטחות בציבור החרדי סביב הנחיות הקורונה אומרת מנהיימר כי לטעמה "יש גם וגם. אפשר להעביר הרבה ביקורת על הציבור החרדי אבל האמון הופר בין השאר כשהתברר ששרים הפרו בעצמם את ההנחיות. המפלגות החרדיות שבמוקדי כוח משמעותיים לא השתמשו בכוח הזה להורדת הלהבות אלא לעשיית הון פוליטי מההסתה הזו. ראינו את המשפחות שעולות לירושלים ברגל כי עצרו את התחבורה הציבורית לירושלים. זה נעשה בידיעת המפלגות החרדיות שאחר כך בוכות בתקשורת".