המצפן של המצפון

מי שחשוב לו עתידה היהודי של המדינה צריך לבחור במפלגה שחרתה על דגלה את היהדות כמורה דרך, מפלגה שרואה את הדחיפות של הנושאים הללו ואינה דוחה את הטיפול בהם לזמן אחר, מפלגה שמחויבת לדעת תורה ושמה את התורה בראש סולם הערכים שלה ובראש סדר העדיפויות שלה.

צבי גרוס , י"ח באדר תשפ"א

המצפן של המצפון-ערוץ 7
בחירות
צילום: אייסטוק

היה זה לילה מעונן, אף כוכב לא נראה בשמים, וגם כוכב הצפון הסתתר מאחורי העננים.

הספינה גיששה את דרכה באפילה, רב החובל עמד בקדמת הספינה, אוחז בהגה, ועל פניו דאגה עמוקה. המצפן של הספינה התקלקל, ובאין כוכבים אי אפשר לדעת את כיוון ההפלגה. בים רחב הידיים לא נראה כל הבדל בין הכיוונים השונים, ימין ושמאל כחול-כחול.

לפתע האיר חיוך את פניו של רב החובל: בהחלטיות הוא סובב את ההגה, ובביטחון השיט את הספינה. למבט השואל של המלח שלידו, הוא השיב: תסתכל גבוה, למרחק, אור המגדלור מראה את היבשה.

ישנם בעולם דברים שאינם תלויים בהרגשות האדם ובתחושות פנימיות, אלא יש צורך בכלים מוחלטים, יציבים, קבועים ואובייקטיביים שבלעדיהם אנו עלולים לאבד את הצפון.

הסתכלות על התהליך העובר על החילוניות הישראלית ממחישה את הדבר באופן ברור:

1. בדיון הארוך על התבטאויותיה של אבתיסאם מרעאנה הושמט דיון על נקודה חשובה, קריטית לא פחות מהתבטאויותיה האיומות. אבתיסאם, ערבייה ישראלית, "נשואה" ליהודי, ויש להם ילד משותף שהוא "100% יהודי ו100% ערבי", כהגדרתם, או בהגדרת התורה גוי גמור. מפלגת העבודה המיתולוגית, הציונית, מקימת המדינה, מעמידה כמודל מועמדת שנשואה ליהודי מתבולל. בעבר הלא רחוק נישואי תערובת היו אימת כל אם יהודייה, כולל כאלו שאינם שומרי תורה ומצוות. החשש הגדול בגולה היה ש "הילד שלי יתחתן עם גויה". בארץ, אפילו לא חששו שכך יהיה, כי איזה ציוני גאה יעלה בדעתו להתחתן עם גויה? והיום, ארגון להב"ה צריך להגן על עצם הלגיטימיות של אמירה כזו, והתקשורת מגנה ומתעבת את ה'גזענות' באמירה הפשוטה שיהודי מתחתן עם יהודייה.

2. דוגמה נוספת שברחה מתחת לרדאר היא תוכנית כלכלית של אחת המפלגות, הכוללת בין השאר הורדה של דמי הביטוח הלאומי מילד חמישי והלאה. בתקשורת פורסם בפירוש שמטרת המהלך היא הפחתת הילודה בציבור החרדי. מדינת ישראל לאורך הדורות עודדה את הילודה, וראתה בכך דבר מבורך. יש שראו בכך מלחמה ב'איום הדמוגרפי' ויש שראו בכך טבע בריא. הציבור כולו חש זאת באינטואיציה בריאה, ובניגוד גמור לתהליך שקורה בעולם – במדינת ישראל הילודה הולכת ועולה, גם בציבור הכללי. עם ישראל עדיין 'מלקק את פצעיו', מהשואה האיומה, מספר היהודים היום עדיין לא חזר למספרם לפני מלחמת העולם השנייה. במדינת ישראל של קום המדינה, אישה שילדה עשרה ילדים קיבלה תעודת הערכה, מתוך הבנה של חשיבות הילודה בעם ישראל ובעולם. והנה קם מנהיג מפלגה שבלא להסתיר את כוונותיו מנסה להמעיט את הילודה בישראל.

הדוגמאות רבות ומגוונות, אם זה ביחס המוסרי למוסד הנישואין כולו, ביחס ללהטבי"ם, ביחס לא"י, ועוד, אך התמונה העולה מכל המקרים היא אחת: ההומניות, המוסריות האנושית, היא סובייקטיבית, משתנה עם כיוון הרוח, ואין לה ערכים מוחלטים, וכמו בשתי הדוגמאות שראינו, במקרים מסוימים היא עלולה להביא אף לצמצום עם ישראל והקטנתו.

אם חפצי חיים אנו, יש צורך במצפן אובייקטיבי, קבוע ובלתי משתנה, שיאיר לנו את הדרך, שיסמן לנו את המגמות הנצחיות, האלוקיות. למצפן הזה קוראים: תורה.

מבחירות לבחירות הנקודה הזו הולכת ומתבררת. מדינת ישראל צריכה אנשי תורה ומעש שיעזרו לה להישאר במסלול הנכון. מי שחשוב לו עתידה היהודי בפרט, ועתידה של המדינה בכלל – צריך לבחור במפלגה שחרתה על דגלה את היהדות כמצפן וכמורה דרך, מפלגה שרואה את הדחיפות של הנושאים הללו ואינה דוחה את הטיפול בהם לזמן אחר, מפלגה שמחויבת לדעת תורה ושמה את התורה בראש סולם הערכים שלה ובראש סדר העדיפויות שלה.

חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו.