סיסמת הבחירות הישנה והטובה – "נותנים את הנשמה למדינה. המפד"ל", טמנה בחובה אמת גדולה. 'נותנים את הנשמה למדינה' – אוהבים ורתומים עד כדי מסירות נפש. 'נותנים את הנשמה למדינה' – מוסיפים בה עוד יהדות, ועוד נשמה.
סיסמה זו הייתה השקפתה של המפד''ל מאז ומעולם. נבחריה הלכו ובאו, טובים יותר וטובים פחות, אך מצעה נותר בעינו – נותנים את הנשמה למדינה. המפד''ל קמה מיסודה של תנועת ה'מזרחי', זו שלקחה על עצמה לדאוג שהתנועה הציונית לא תעסוק רק בהצלת עם ישראל ובהשבתו לארצו, כי אם גם בהשבת עם ישראל לתורתו וערכי חייו.
אחד מתומכיה הגדולים של המזרחי היה הרב קוק זצ"ל. פעמים רבות דרש הרב מנבחרי התנועה להוסיף רוח של יהדות בכל פינה מפינותיה ולהכריז שההתעוררות לציון נובעת מרוח התורה. עליכם "לזרוק את הנשמה בגווייה הזאת", בתנועה הציונית אשר עד כה היא גוף חסר נשמה, תבע מהם. פעמים מספר מצאה עצמה המזרחי 'ננזפת' ע"י הרב, משום היותה פשרנית ביחס לעוולות הדתיות והתרבותיות אשר התרחשו באותה תקופה בחסותה של התנועה הציונית.
לאחר קום המדינה 'המזרחי' ו'הפועל המזרחי' התחברו והפכו למפלגה הדתית לאומית – המפד"ל. אותה מפד"ל, הייתה המנוע המשמעותי ביותר של הוספת יהדות במרחב הציבורי במדינת ישראל. קיפוח מעמדם של בתי הדין, כשרות במטבחי הצבא וחילולי שבת בפרהסיה – אלו ועוד היוו עבור חברי המפד''ל סיבה מספקת לשבירת הכלים. גם מאבק בעד הקמת זרם דתי לחינוך ילדי העולים מארצות ערב, הביא להתפטרותו של מנהיגה, הרב מימון ז"ל.
השנים חלפו, המפלגה שמרה פחות או יותר על אופייה, אך נושאי דת ומדינה איבדו את תשומת ליבו של הציבור הדתי לאומי לטובת המאבקים על ההתיישבות ביש"ע. ברבות השנים, המפד"ל מיתגה עצמה כמפלגה שזהו עיקר פועלה. שינוי שמה של המפלגה לפני כ-11 שנים, יחד עם השאיפה של מנהיגיה החדשים – לשים יד על ההגה של הנהגת המדינה, היוו קביעת צורה חדשה למפלגה.
השאיפות הנעלות אליהם כיוון הרב קוק זצ"ל את ה'מזרחי', קיבלו על ידי מנהיגיה החדשים של המפלגה תפנית של מאה שמונים מעלות; תחת התביעה 'לזרוק נשמה בגווייה הלאומית', נזרקו לחלל האוויר, סיסמאות שטחיות לועגות ומלאות גאווה: 'נמאס לנו להיות מש"קי הדת של המדינה' ו'הגיע זמן לשים יד על ההגה'. צביונה היהודי של מדינתנו הונח אחר כבוד בקרן זווית ואת מקומו תפסו חלומות על הנהגה. לא עוד קטנים ולא משמעותיים, לא עוד עיסוק בפרטים לא פופולריים כחוק השבות, שבת, גיור ונישואים, מעתה אך ורק נושאים נחשבים ובעלי רייטינג – הסדרת יישובים, שינוי השיטה לבחירת שופטים, ועוד.
מתוך כוונה טובה לקחת אחריות ולתפוס את ההנהגה, ויתרנו לעצמנו ולמדינה כולה על ערכים רבים. מי שכבול לרצון לתפוס את ההנהגה, מתקשה לעמוד כחומה בצורה ביחס לנושאים היורדים לשורשה של הקומה היהודית של המדינה, בוודאי כאלו הנחשבים בעיני ה'מומחים' ל'חביות נפץ' של ממש.
ובינתיים, אין חלל ריק. אם אין מפלגה דתית לאומית הדואגת לזרוק נשמה במדינה, המציאות לא דורכת במקום. בזמן בו ישנם השוגים בחלומות ושוכחים את ייעודם האמיתי, ישנם אחרים הפועלים ללא הרף כדי למחוק ממדינת ישראל כל סממן של יהדות ועבורם אין זה משנה ידיו של מי מונחות על ההגה. אמיתות וערכים אשר עד לפני פחות מעשר שנים היו היסודות הפשוטים של חיינו, הפכו להיות חסרי זכות לבוא בקהל, הרכבת ממשיכה לדהור ודי לנו אם נביט בפסק הדין האחרון של בג"צ, אשר ביטל למעשה את הצורך בגיור כדי להיחשב יהודי, כדי שנבין שאנו קרובים מאוד לתהום.
מפלגת נעם מתמודדת בבחירות הקרובות במקום 6 ברשימת הציונות הדתית. אנחנו מתמודדים על מנת למלא את תפקידן ההיסטורי של תנועת המזרחי והמפד"ל, מתוך הבנה שהשאיפה להנהגת המדינה אסור לה שתוביל לוויתור כלשהו על ייעודנו העיקרי – זריקת נשמה במדינה; שמירה על יהדותה של מדינת ישראל.
אבי מעוז הוא יו"ר מפלגת נעם ומועמד ברשימת הציונות הדתית לכנסת הקרובה