שי גליק
שי גליק צילום: חופשי

כבר חמש שנים אני מנהל מאבק הומניטרי א-פוליטי להנגיש את מערת המכפלה, המקום השני בקדושתו לעם היהודי.

המערה היא המבנה העתיק בעולם שמשמש עדיין את ייעודו המקורי - בית תפילה לכל העמים. חרף זאת המקום איננו נגיש כלל וכלל, קרוב למאה מדרגות ארוכות קשות ומייגעות ממתינות למבקשים להתפלל.

החוק בישראל פשוט. חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות מחייב הנגשת כלל מבני ציבור, אפילו פרטיים. החוק חל גם ביו"ש אולם במערת המכפלה החוק נעצר. אתם שואלים למה? שאלה טובה שקשורה לכל מיני עניינים מדיניים ועוד.

בחמש השנים האחרונות ניהלתי מאבק שכלל פנייה לכל גורם אפשרי כולל האו"ם כמו גם הרשות הפלסטינית, במטרה להנגיש את המקום.

למעלה ממאה-וארבעים ח"כים מכל הסיעות ומכל המפלגות, שמאל וימין, חרדים וחילונים, תמכו בכך. לאחר מאמץ רב הושג התקציב והוכנה תכנית לשיפוץ המערה.

ואז בא ראש העיר חברון הערבית, מחבל שרצח שישה יהודים רק בגלל שהם יהודים, ועתר לבית המשפט המחוזי. לטענתו אם ינגישו את מערת המכפלה לנכים זה יפגע ברגשות הדת של המוסלמים. כן, זו הטענה שלו.

חשוב להדגיש שההנגשה תשרת את כלל המבקרים במקום - יהודים, נוצרים וערבים. אבל עדיין לטענתו, כנראה כואב למוסלמים לראות יהודים מתפללים במערת המכפלה והם יעדיפו שלא יהיה נגיש להם, העיקר שגם ליהודים לא יהיה נגיש.

מדובר בטענה די מקוממת, אכזרית ואפילו מידת סדום. השופט דווקא קיבל את הטענה והוציא צו ביניים האוסר על כל התקדמות או הנגשת המקום. בעקבות כך פניתי אני ביחד עם עוד ארגונים העוסקים בנגישות וכן אנשים עם מוגבלות בשביל להיות צד בהליך.

השופט ביקש את תגובת עיריית חברון שכמובן סרבה בטענה שהנושא בכלל לא קשור לנכים. משרד הביטחון האחראי מטעם המדינה דווקא כן הסכים שנצטרף. השופט קבע שבשלב המקדמי אין סיבה שנצטרף - ורק בשלב הסופי.

חרף זאת באתי לדיון ביחד עם מכתבים של נכים שתכננו להגיע לדיון אך ידעו שלא יתנו להם לדבר ולכן כתבו מכתב אישי, אולם השופט סירב לתת לי להקריא את המכתבים או בכלל לדבר.

השופט המשיך ואסר את הבניה גם בדיון והודיע למדינה שעליה למצוא פתרון של הנגשה שלא יפגע חלילה ברגשות המוסלמים. פתרון שכמובן יקשה על האנשים עם המוגבלות.

במהלך הדיון ביקשתי שיאשר לנו להיות חלק בהליך כידידי בית המשפט. השופט שוב התחמק והודיע שמי שרוצה לבוא לבית המשפט - האולם פתוח עבורו. לאחר מכן הגשתי שוב בקשה רשמית להצטרף ואז כבוד השופט קבע שאין שום סיבה לצרף נכים להליך של הנגשת מערת המכפלה. כן מה ששמעתם. אין שום סיבה לצרף אנשים עם מוגבלות לדיון על הנגשה של מבנה עבור אנשים עם מוגבלות.

המושג של ידיד בית המשפט הוא נפוץ. רק לאחרונה האגודה לזכויות האזרח צורפה להליך כנגד שלילת תושבות של מחבלים. בכל שנה בית המשפט מצרף ארגונים שונים שמנסים להגיד את דבריהם בעשרות הליכים.

אבל לצרף נכים להליך בעד הנגשת מערת המכפלה או אפילו לאפשר להם לדבר דקה בבית המשפט, זה כבר לא אפשרי.

אגב, מי שהגיש את העתירה הוא מחבל שרצח שישה יהודים. אחד מהנכים שביקש להשתתף בדיון הוא סטיב בלומנברג שנהיה נכה בגלל פציעתו בפיגוע קשה בו אשתו נרצחה.

סטיב הגיע עד כה לכל הדיונים בכנסת ובמנהל האזרחי. למרות שההתניידות קשה עליו במיוחד הוא בחר להתאמץ ולבוא בכל פעם. אבל בבית המשפט המקום שאמור לשמש מעוז הצדק והמוסר, המקום שנועד לשמוע את זעקת החלש, קבע כבוד השופט רם וינוגרד שיש מקום לשמוע מחבל אבל אין מקום לשמוע נפגע טרור.

מספר נכים שביקשו לשלוח מכתב אישי לשופט אחרי שסרב לאפשר להם להגיע לדיון, סורבו גם הם. נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק אמר פעם שלבית המשפט אין חרב ואין ארנק,
הדבר היחידי שיש לו זה אמון הציבור.

ההחלטה הזאת מוכיחה שוב שהציבור החלש במדינת ישראל לא רק שלא יקבל סעד בבית המשפט, אלא גם הזכות להביע את זעקתו לא תישמע שם.