עורך הדין שמחה רוטמן (מפלגת הציונות הדתית) רואה בכוחו הבלתי מעורער של בית המשפט כגורם המרכזי שהוביל לפסיקת הגיור הרפורמי שצפויה לשנות את זהותה של ישראל.
לטעמו של רוטמן העיסוק בשאלה מה מנע העברת חקיקה בנושא הגיור הוא הפניית אצבע מאשימה למקום הלא נכון. "יש חוק יסוד בישראל שמתיר תפילת יהודים על הר הבית. באים ארגונים שונים
יש חוק יסוד בישראל שמתיר תפילת יהודים על הר הבית, אבל בית המשפט רואה בהר הבית נושא רגיש ונפיץ ולכן הוא לא נותן פסיקה בנושא. הוא זורק את העותרים פעם אחר פעם ואומר שהיישום נמצא בידיים של הממשלה. בית המשט יודע להיות עניו כשצריך
ומגישים עתירות בדרישה ליישם את החוק, אבל בית המשפט רואה בהר הבית נושא רגיש ונפיץ ולכן הוא לא נותן פסיקה בנושא. הוא זורק את העותרים פעם אחר פעם ואומר שהיישום נמצא בידיים של הממשלה. בית המשט יודע להיות עניו כשצריך".
ממשיך עו"ד רוטמן ומזכיר את החלטתו של בית המשפט שלא להתערב בחוק ההתנתקות על אף שהייתה אז פגיעה חמורה בזכויות אדם. "בית המשפט ברצותו מרחיב וברצותו מקצר. זהותו של העם היהודי אינה דבר רגיש? גיור אינו נושא בליבת מדינת ישראל?".
לדבריו הדרישה של בית המשפט מהמחוקק לחוקק אינה אלא בדיחה, כהגדרתו, שכן המשמעות היא שאם לא יחוקקו חוק המותאם לתפיסות בית המשפט הוא ייפסל, "כלומר ששתי האופציות הקיימות הן או שיחוקקו כרצון בג"ץ או שבג"ץ יחליט לבד כרצונו".
עוד מלין רוטמן על העיתוי בו ניתנה הכרעת בית המשפט, זמן קצר לפני בחירות. לטעמו אם ישראל המתינה 15 שנה עם החוק היא יכולה הייתה להמתין עוד כמה חודשים, אבל "מסתבר שהעיקרון של לא קורונה לא מעניין פחות משכנעת את בג"ץ שלא מוכן לעצור את הגלגלים שלו בדרך להפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה".
לטעמו של רוטמן עיתוי החלטת בג"ץ נועדה לחזק את האג'נדה שמקדמות מפלגות רק לא ביבי, "ליברמן מרוויח מזה, לפיד מרוויח מזה, העבודה מרוויחה מזה. מספר 4 שם הוא שהגיש את העתירה בעניין הגיור. זו ממשלת שמאל שממנה אנחנו חוששים".
שתי האופציות הקיימות הן או שיחוקקו כרצון בג"ץ או שבג"ץ יחליט לבד כרצונו
ואיזה פתרון ניתן לאפשר לרפורמים ולקונסרבטיביים? רוטמן מזכיר בהקשר זה את הרחבה בכותל שהוסדרה לצורך כך, אך מעבר לכך, "ביהדות התפוצות יש הרבה רפורמים וקונסרבטיבים. בישראל מדובר במיעוט זניח. אפשר להתחשב ברמה הפרטנית ולא לכפות על אף אחד את מה שהוא לא מאמין בו, אבל שהם יקבעו את פני היהדות והגיור במדינת ישראל? את הפרהסיה הציבורית? ישראל הוקמה על בסיס היהודים שנמצאים כאן. אם יהיה גל עליה של רפורמים נצטרך להתמודד עם זה, אבל הסטטוס קוו של בן גוריון הוא שנמצא בבסיס היכולת שלנו לחיות כאן יחד. זה אומר שצה"ל כשר, שיש שמירת שבת בפרהסיה בחלק מהמקומות". כל אלה נועדו לאפשר בישראל חיים משותפים, אומר רוטמן, "אבל יש ארגונים שמגיעים מחו"ל, לא חיים פה ולא מתמודדים עם המציאות ובאמצעות השפעות מנסים לשנות את מרקם החיים פה".
על השלכות המהלך של בג"ץ אומר רוטמן כי הדבר בהחלט יכול להביא למציאות של ספרי יוחסין, אך יש לזכור שספרי יוחסין כבר קיימים למעשה בעקבות פסיקות בג"ץ שכרסמו בסוגיית מיהו יהודי וכבר כעת
יש שמונים חברי כנסת ימניים ובגלל מריבות קטנוניות בינינו הולכת לקום כאן ממשלה שבה מספר 4 במפלגת העבודה, הרב הרפורמי גלעד קריב, יהיה השותף הקואליציוני שאתו יתקנו את הדבר הזה? הבעיה קיימת.
לדבריו הבעיה הופכת מורכבת ומסובכת יותר כשמתחילים לשקול את סוגיית המסתננים והשוהים הזרים שירצו להתאזרח בישראל, וגיור רפורמי שאינו דורש צעדים הלכתיים כאלה ואחרים יהפוך עבורם למסלול התאזרחות מהיר ואף להגדרתם כיהודים.
רוטמן שב וקובע כי כל שינוי נדרש לא יוכל להתבצע ללא טיפול שורש במערכת המשפט שכיום ברצותה מרחיבה וברצותה מקצרת, ברצותה מקבלת חוקים וברצותה פוסלת אותם. "כשהשוט של ביטול חוקים על ידי בית המשפט לא יהיה על הכנסת ניתן יהיה לחוקק חוק שמבסס את הקונצנזוס היהודי. יש שמונים חברי כנסת ימניים ובגלל מריבות קטנוניות בינינו הולכת לקום כאן ממשלה שבה מספר 4 במפלגת העבודה, הרב הרפורמי גלעד קריב, יהיה השותף הקואליציוני שאתו יתקנו את הדבר הזה? מה עוזר לי שנשבעים סער ובנט לתקן את זה?".
לדבריו פסקת ההתגברות והרפורמה המדוברת במערכת המשפט תהיה אחת הדרישות ההכרחיות במו"מ הקואליציוני של מפלגתו.