הרב דרור אריה
הרב דרור אריהצילום: יהודה חנימוב

החלטת בג"ץ מצטרפת לשורת פסיקות נגד הצביון היהודי של מדינת ישראל. בקרב הזה של בג"ץ מול היהודים, כולם מפסידים.

בראש ובראשונה מפסידים השופטים את הקשר שלהם ליהדות, נכדיהם עלולים להנשא לגויות, שהתגיירו בגיור רפורמי מזויף בהכשר הבג"ץ.

גם הציבור הכללי והמסורתי, שחפץ בשמירה על מסגרת ההלכה בנושא קריטי זה של יוחסין, עלול למצוא את עצמו במצבים קשים של התבוללות ילדיו, כאן בבית - בתוך מדינת ישראל.

הציבור החרדי והדתי שנציגיו גררו רגליים ולא השכילו לחוקק חוק גיור ממלכתי, ששם את הרבנות הראשית כגורם הבלעדי בנושא הגיור, מאפשר את הפיחות הזוחל בסטטוס קוו, שמטרתו הסופית הפיכה שיפוטית אל עבר מדינת כל אזרחיה.

עוד מעט פסח, ובג"ץ חתום על פסק דין המתיר הכנסת חמץ לבתי חולים, פסק שיביא למותם של יהודים מסורתיים ודתיים שיחששו להתאשפז בימי הפסח פן יכשלו באכילת חמץ.

בג"ץ לא חושש למותם של אזרחים אלו, מבחינתו הם כמו "קרבנות השלום", קרבנות ההפיכה השיפוטית, שתשחרר סוף סוף את היהודים מיהדותם.

לאן הגענו? בג"ץ הורג יהודים בשם זכויות אדם? הצד השווה בין הפסיקות הללו, פסח וגיור, הוא העיוות הנורא בו מיעוט שולי רומס את זכויות הכלל, ובכלי נשק משפטיים הוא יורה למוות בזהותה היהודית של מדינת ישראל.

השופטים מדברים גבוה גבוה, בניסוחים משפטיים, על צדק וזכויות אדם, ובדעת מיעוט שמים איזה שופט משת"פ עם כיפה, אבל המטרה כבר סומנה מראש: אזרחיה in יהודית out!

באשר למתווה ניסים: מר משה ניסים לא אומר את כל האמת. מתווה ניסים ניסה להכניס את הרפורמים בדלת האחורית.

מה שגרוע יותר הוא שהמתווה ניסה לעקור מהרבנות הראשית את השליטה הבלעדית במנגנון הגיור, ולהפוך אותה למשקיפה, נטולת סמכות.

חבר כנסת חשוב, דתי וירא שמים הודה בפני בזמנו , שהמתווה נוצר כתוצאה מלחץ של הרפורמים על ראש הממשלה, היה להם אינטרס ברור שהמתווה יעבור. השיטה ידועה, לחץ של הרפורמים במבול של בג"צים ותוך כדי איום על הממשלה לקבל את דרישתם, ולא, יעתרו לבג"צ.

המתווה לא נבנה יחד עם הרבנות, הרבנים הראשיים עודכנו חלקית, מעט מדי ומאוחר מדי.

למישהו היה אינטרס למדר אותם. זו לא הפעם הראשונה שבג"צ כופה דעתו על הרבנות הראשית כמו גם על הממשלה, הנה רשימה חלקית: חמץ בפסח-כבר אמרנו, מתווה הכותל, דיון נוסף בפרשת הבוגדת, זכויות להט"ב, הריסת בתי מתיישבים, מניעת הרס בתי מחבלים.

השיטה: האויב עותר, בג"צ מאשר. נכון הממשלה גררה רגלים, נכון הח"כים החרדים נרדמו בשמירה, קרוב לוודאי שעייפו ממלחמת ההתשה של ארגוני השמאל, התקשורת ובג"צ.

אבל אל תתבלבלו, מי כאן האויב. טענה מופרכת כלפי הרבנות הראשית מצד ניסים הוא שהיושבים בראשה, קיצוניים חרדים.

וכאן שואל הבן: רב שלא מוכן לקבל גיור רפורמי, הוא קיצוני? רב שלא קונה את הזיוף, ולא מסכים להכניס גויים בדלת האחורית הוא חרדי, או שליח נאמן שלא מוכן למעול בשליחות?

כפי שנאמר כבר, אם הרפורמים יצליחו, הפגיעה תהיה בראש ובראשונה בנכדים של שופטי בג"צ שעלולים להתחתן עם גויות, ולאחר מכן בעמך ישראל שבניו יסתכנו בהתבוללות בתוך מדינת ישראל.

האם לשם כך שמרו אבותינו על יהדותם אלפי שנים במסירות נפש? האם בשל לחץ של הרפורמים מבחוץ, ופליטי הענן מבפנים, נמחק את הזהות היהודית ממדינת ישראל?