1. הוא בחיים לא היה מדבר ככה על גבר. אני יודעת, לומר את זה זו התבכיינות והתבכיינות זה הרי הכי אסור שאפשר ולכן זה שתוק, אבל האמת היא שאל ועל נשים מדברים אחרת.
בכל מקום ובכנסת במיוחד.
"כמו שאמרו חה"כ פינדרוס ותהלה" אמר הפרופסור החילוני בדיון בועדה בכנסת. ואחר כך כשהתרגז אמר "ומה שאמרה הגברת..." ואז כבר התקשתי להתאפק ואמרתי "היא לא גברת, היא חברת כנסת ויש לה שם. חה"כ פרידמן". בהתחלה אמרתי לעצמי שזה בגלל מה שאני משדרת. אבל האמת שזה קורה לכולן, כל הזמן. לרבניות, לרופאות, לחוקרות.
פאקה פאקה. קשקשנית, צווחנית. מילים שלא אומרים על גברים. וזה עוד לפני הסטנדרט הכפול. הרמיזות המיניות. זה רק בבסיס. פאקה פאקה.
וזה משתיק. וזה מערער וזה מחליש. אני יודעת שזו המטרה ושאסור. אבל זה הרי פועל על הרבדים הלא מודעים וזה פשוט עובד.
2. האינפנטילזציה של השיח.
נה נה נה, פאקה פאקה.
הפאנל הפוליטי הראשון שהשתתפתי בו, בבחירות הראשונות לפני שנתיים, היה עם אסנת מארק ונוספים. זה היה תיכון ירושלמי דתי לבנים. אזור חיוג ביתי מבחינתי. אבל אז אסנת נעמדה והסבירה שהבחירות הן "או ביבי או טיבי. או ביבי או טיבי" וככה בקצב של שיר אוהדים בכדורגל. הקהל הגיב בהתאם. נאלמתי דום. היה ברור לי שאין לי שום סיכוי. אני עם ה "אני מבינה ש...אבל... ובאמת אפשר לחשוב ש...אבל כדאי להבין ש..." . הרבה זמן אחר כך סירבתי להזמנות להיפגש עם בני נוער. הנחתי שאם אני לא מדברת בשחור לבן אין לי דרך לדבר אליהם. אחר כך חזרתי וגיליתי שאפשר. לא תמיד ולא בכל נושא אבל לא מעט פעמים אפשר.
הפאקא פאקא, נהנה נה. זו אותה אינפנטיליזציה. כאילו הציבור הוא אוסף ילדים עם יכולת קליטה והבנה מוגבלת ושפוליטיקה היא משחק כדורגל או אגרוף ולא המרחב שבו מנסים למצוא פתרונות לחיים הציבוריים המשותפים. זה מעקר כל דרך לשיחה וכל ניסיון לעמדה מורכבת. זה מלעיג וזה בעיקר מתייחס לכולם כאל מטומטמים וזה מותיר אנשים כמוני מחוץ לשיחה.
3. האם זה בגלל שהיא מזרחית?
אני פרידמן. מהבית. אין לי ספק שיש לי אזורי עיוורון בהקשר המזרחי. כמו לכל אחד בהקשרים שונים. האם נתניהו דיבר בכזו רמה של זלזול והתנשאות על ד"ר שאשא ביטון גם בגלל שהיא מזרחית? אני לא יודעת. אבל אני כן יודעת שהענין הזה, של המוצא, משחק תפקיד עצום בפוליטיקה. לפעמים באופן אותנטי ולפעמים כמניפולציה. ומרוב מניפולציות ומניפולציות נגד קשה מאד לדעת מתי יש כאב ומתי זה בעצם התקרבנות כוחנית וקל מאד להיאטם. ולמרות המניפולציות חייבים להקשיב כי הכאב הוא אמיתי והפצע פתוח ויש התנשאות וגזענות קיימת חיה ונושמת. כלפי דוברי רוסית (השיקסעס) כלפי מזרחיים, כלפי ערבים, כלפי כמעט כולם.