בכל שנה בקיץ

הודעת ראש הממשלה כי שנת הלימודים תוארך בחודש נוסף התניעה מחדש את הריטואל שמלווה את ישראל מאז פרוץ הקורונה: ארגוני המורים מסרבים לשתף פעולה, משרד החינוך מתעקש, התלמידים מאוכזבים ובתווך ההורים מתפללים לעוד כמה ימים של שגרה

שילה פריד , כ' באדר תשפ"א

בכל שנה בקיץ-ערוץ 7
תלמידים בזמן קורונה
צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

"יש צורך להשלים את הפערים בחינוך ולכן אנחנו מביאים מתווה עקרוני להארכת שנת הלימודים גם בחודש יולי", הכריז השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו כשלצידו צמרת משרד החינוך. "נשמור בקפדנות על זכויות המורים, נדאג לתשלום מלא עבורם. זה מה שנדרש כדי לתת לילדי ישראל את מה שמגיע להם".

בתום שנה שבה בילו את עיקר זמנם מול שיעורים וירטואליים ביישומון זום, נוצר אצל תלמידי ישראל פער לא קטן בחומר הלימוד. על אף הניסיונות לשמור על שגרת לימודים מרחוק, ברור לכל גורמי המקצוע ששיעורי הזום לא סיפקו את מירב התועלת, וילדים רבים צריכים להשלים פערים בלימודים. אך האם חודש נוסף לשנה מקרטעת ייתן פתרון לבעיה? ממש לא בטוח.

"תלמידי ישראל לא צריכים עוד ימי לימודים, הם צריכים עזרה ותמיכה בחודשים שנשארו עד סוף השנה. כי אם לא נעשה משהו עכשיו נתחרט על זה בסוף המשבר", אומר ל'בשבע' דוד כהן, תלמיד כיתה י' מחיפה.

כהן מסביר שהארכת הלימודים דרך הזום רק תחריף את הבעיה, ולכן יחד עם ההארכה צריכה להיות גם חזרה לכיתות. עם זאת, ההארכה צריכה להתחשב בעובדה שגם התלמידים עצמם חוו שנה של סגר ומתח נפשי, והם זקוקים לחופש שבו יוכלו לצאת ולבלות. "גם אם עד יולי כבר יתאפשר לחזור ללמוד בכיתות באופן רציף, איך אתם חושבים שנרגיש אם אחרי שנה שבה לא יצאנו מהבית נגיע לחופש הגדול, ובמקום לצאת, להיפגש, לטייל ולהתאוורר מהשנה הכבדה הזאת נצטרך לשבת בכיתה וללמוד?" הוא שואל.

כהן מוסיף ומצביע על פן חשוב שנזנח בזמן הקורונה, ולא קיבל התייחסות בתוכנית של נתניהו להצלת שנת הלימודים תשפ"א: "החלק החשוב ביותר – החלק החברתי והרגשי של הילדים – לא קיבל התייחסות. בתוכנית שנתניהו הציג לא מוזכרת מילה לגבי הנושא, מדברים רק על הקושי הלימודי כאילו הוא מה שחשוב. מה עם לדאוג לילדים? מה עם עזרה פסיכולוגית למי שצריכים? עד יולי יש עוד ארבעה חודשים, מה מתכוונים לעשות במהלכם? דווקא בחופש – זמן שבו תנועות הנוער מוציאות טיולים ומחנות והילדים באמת נפגשים ומבלים – דווקא אז מתכוונים ללמד".

"הפערים הקיימים רק יגדלו"

מנגד, דביר אוחיון מהישיבה התיכונית חורב בירושלים סובר כי מדובר במהלך הכרחי. "זה בוודאי לא דבר כיף, אבל בנסיבות שנוצרו הוא בהחלט הכרחי", מסביר דביר. "אין חולק על כך שהמורים השקיעו מעל ומעבר בשנה הזאת והם ראויים לכל הערכה, אבל בסופו של יום לא כל החומר נלמד ונצברו פערים גדולים. אז נכון, זה לא נעים שהחופש הגדול יקוצר ונצטרך ללמוד גם בקיץ, זה לא כיף שלא נוכל לצאת לבלות, אבל חשוב מאוד ששנת הלימודים תוארך כדי שנוכל להשלים את הפערים".

אוחיון מדגים כיצד לפער שנוצר השנה עלולות להיות השפעות הרסניות גם על שנות הלימודים הבאות. "נחשוב רגע על תלמידי כיתות א' שהפסידו השנה המון חומר שקריטי ליכולות שלהם בשנה הבאה. הרי בשנה הבאה לא יהיה זמן ללמד את החומר שהפסידו השנה, ולכן התלמידים החלשים יישארו מאחור. כך גם לגבי תלמידי כיתות י' שלא למדו חלקים מהחומר לבגרות, מי ישלים להם אותו? לא לכולם הלמידה מרחוק הייתה אפקטיבית, לדוגמה משפחה עם שבעה או שמונה ילדים שיש אצלם רק ארבעה מסכים ללמידה, מובן מאליו שלא כל הילדים יכלו ללמוד כל הזמן מרחוק ועקב כך נוצרו פערים. גם חלק מבתי הספר בפריפריה שלא יכלו ללמד מרחוק בצורה אפקטיבית נקלעו למצב שבו הלמידה מרחוק רק הגדילה את הפערים, שהיו גדולים גם כך, בין הפריפריה לשכונות החזקות. חודש נוסף בלימודים יוכל לצמצם את הפערים הללו".

אוחיון מתייחס לנקודה נוספת פרט להספקים הלימודיים שבגינם יש להאריך את ימי הלימודים על חשבון החופשה. "זה נצרך מאוד גם בשביל נושא נוסף שלא מדובר מספיק - אובדן הקשרים החברתיים בזמן הלמידה מרחוק. נכון שיש את הווטסאפ ויש את הזומים ואנחנו במצב הרבה יותר טוב ממה שהיינו לו זה היה קורה לפני עשרים שנה, אבל הנזק הנפשי והחברתי שנגרם כתוצאה מהקורונה ומהישיבה הממושכת על יד מסכים ולא על יד אנשים לא יכול להתאחות ביום או יומיים. דווקא כאן, חודש נוסף בבתי הספר יכול מאוד לעזור לפיתוח המיומנויות החברתיות, במיוחד בכיתות הנמוכות".

"אין מחיר לחופש"

למרות החגיגיות שבהצהרתו של נתניהו, מבחינת רבים מעובדי ההוראה הארכת הלימודים בחודש נוסף לא באה בחשבון. מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, מיהרה להגיב על הודעת ראש הממשלה ואמרה: "אין מחיר לחופש. לאחר שנה של משבר ועבודה תחת עומס רב בתנאים לא שגרתיים עובדות ועובדי ההוראה זקוקים למנוחה ולחופש, להתאוורר ולצבור כוחות. בעת הזו צריך להכין תוכנית העשרה שתשים דגש על הפן הרגשי והחברתי. במקום המתווה המוצע על הממשלה לקיים את בית הספר של החופש הגדול כפי שעשתה בשנים האחרונות".

גם רן ארז, יו"ר ארגון המורים העל־יסודיים, שנכח במסיבת העיתונאים של נתניהו, כתב באיגרת למורים כי "לא קיימת כל חובה לעבוד בחודש יולי ולא חלה כל חובה על התלמידים ללמוד. הכול על פי רצונו החופשי של כל מורה ותלמיד. מורים אשר יבחרו לעבוד אחרי מועד סיום שנת הלימודים יהיו זכאים לתשלום בגין עבודתם, כי אין עבודת חינם. יש לקבל הבטחה ממנהל בית הספר על כך שהמורה יתוגמל. אם אין הבטחה כזו - אין לעבוד".

לדבריו, "הואיל והמדינה מעוניינת שלימודים לסגירת פערים לתלמידים אשר זקוקים לכך יתקיימו בחודש יולי, מורה אשר יסכים לכך ו/או יתנדב לכך זכאי לתשלום מלא לפי 124% על פי דרגתו והוותק שלו בהוראה".

לסיום כתב ארז באיגרת, שנשלחה גם לשר החינוך יואב גלנט, כי "חופשת המורים לא ניתנת לביטול ולקיצור מהיותה חלק אינטגרלי מזכויות המורים ומתנאי עבודתם. כפי שנאבקנו בשנה שעברה נגד תוספת ימי העבודה בחופש ללא תשלום, כך לא נסכים גם הפעם".

אורית, מורה ממרכז הארץ, רואה בהחלטת ראש הממשלה זלזול בעבודת המורים וחוסר היכרות עם המציאות שאיתה התמודדו במהלך השנה האחרונה. "יש פה בעיקר הרגשה שלא רואים אותנו כבני אדם", היא אומרת. "אולי חושבים שאנחנו יושבים שנה ומשחקים במקום להגיע לעבודה. זו לא תקופה פשוטה, להפך. רק השבוע קיימנו בחינות, שיעורי חברה, שעות פרטניות ושיחות אישיות עם תלמידים מהזום ובטלפון. כבר שנה אנחנו מחזיקים את התלמידים והכיתות בלמידה מרחוק, מכינים את הילדים למבחנים ומשקיעים את כל כולנו בליצור בשבילם סוג של מסגרת בימים האלה של חוסר יציבות. במקום להקל עלינו ולהבין שאנחנו זקוקים למנוחה ההכרחית הזאת, רוצים עכשיו שנמשיך לסחוב עוד חודש. יותר נכון לסיים את השנה הלא יעילה הזאת, ולחשוב מחדש איך למקסם את מיצוי היכולות והעשייה הלימודית בתחילת שנת תשפ"ב".

אל כיפופי הידיים והליכי המשא ומתן בין המורים למשרד החינוך נושאים עיניים מאות אלפי ההורים – אלה שנשארים בבית עם ילדיהם, מוותרים על ימי עבודה ומנצלים ימי חופשה רבים. מבחינתם, חודש נוסף שבו יוכלו להשלים ימי עבודה ומטלות שנדחו בצל הסגרים הוא דבר מבורך. נותר להם רק לקוות כי במפת האינטרסים של הענקים שמתגוששים יוצב גם הצורך שלהם.