הסיוע הוא רק מסך עשן

הצעדים שנוקטת ממשלת ישראל כדי לסייע לעובדים ולעסקים שנפגעו ממשבר הקורונה רק מכסים על הנזקים הכלכליים העמוקים שמוטב להעניק להם טיפול שורש. דעה

ערן בר-טל , כ' באדר תשפ"א

הסיוע הוא רק מסך עשן-ערוץ 7
ערן בר-טל
צילום: רחלי אנקרי

הקורונה שהגיחה אלינו בשיא עוצמתה לפני שנה טלטלה את השווקים בעולם, טלטלה יותר מכפי שפגעה או הרסה. היא החישה תהליכי דיגיטציה והאיצה במשרדי הממשלה, כמו גם במגזר הפרטי, לכבד יותר את הזמן שלנו ולאפשר לנו קבלת שירותים בטלפון ובאינטרנט, מבלי להטריח את עצמנו להגיע למקום. היא הזניקה חדשנות, כמו גם את המכירות של רשתות המזון והייצור המקומי. גם תחום המלונאות, למשל, שהושבת במרבית חודשי השנה, ניצל את ההפוגה לבנייה ושיפוצים.

כמו תמיד, הפגיעה הישירה מהקורונה הפכה להיות פגיעה משנית אחרי שהממשלות הגיבו לה, בדרך כלל באופן בלתי מידתי, תוך שהן מנצלות את המצב להחיש תהליכים שכלל אינם קשורים לגופו של המשבר.

הדוגמה הבולטת ביותר היא "חבילת הסיוע", התוכנית הענקית שאושרה לאחרונה בבית הנבחרים בארצות הברית, בהיקף של 1.9 טריליון דולר. הנשיא הנכנס, ג'ו ביידן, בנה חבילה שאנליסטים ופרשנים חילקו לשלוש שכבות מתבקשות. שכבה ראשונה של הקצאת כספים לרכישת חיסונים, בדיקות קורונה וסיוע למערכת הבריאות הציבורית. שכבה שנייה של סיוע כספי לעוסקים ולעסקים שהושבתו בשל המשבר באופן חלקי או מלא, ושכבה שלישית של תמיכות והעברות כלליות: תוכנית צ'ק של 1,400 דולר לכל אזרח שמשתכר עד 75,000 דולר בשנה, העברות למדינות, בעיקר של דמוקרטים, העלאת שכר המינימום ומענקי האבטלה ועוד. אולם ברור שהשכבה השלישית, אשר מהווה קרוב ל־85 אחוזים מעלות התוכנית, אינה קשורה למשבר.

גם התוכנית האחרונה שהציעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ זכתה לביקורת דומה. בישראל רק ארבעה מיליארד שקלים, מתוך תוכנית של 15 מיליארד, יועדו לסיוע ישיר לאזרחים – מענק של 1,500 שקלים למבוגר ו־500 שקלים לילד (עד הילד הרביעי). שאר התוכנית שהוצעה כאן מורכבת מחמישה מיליארדי שקלים לפיתוח תשתיות ולצמיחה, וכל היתר לסיוע ישיר לעסקים ולעוסקים שנפגעו מהמשבר.

בארץ האתגר הגדול היה ניהול העובדים במשבר. בישראל הוחלט לאפשר לבעלי העסקים להוציא ל"חופשה ללא תשלום" את כל העובדים שלא היה בהם צורך במסגרת המתכונת המצומצמת של העבודה בקורונה. כמו במקרים רבים, ה"ללא תשלום" של המעסיקים הוא בתשלום גבוה מאוד של המדינה, כלומר שלנו. אם בחודש הראשון היה בזה היגיון כלשהו, הרי שעד מהרה התברר שהתוכנית הזאת הרסנית למשק. היא אפשרה לכל עסק להוציא עובדים לחופשה, גם אם הוא כלל לא נפגע מהקורונה. היא מאפשרת לעובדים לשהות בחופשה, לגמרי בתשלום, למרות שמעסיקיהם זקוקים להם. עובדי תעשייה ושירותים, ששכרם עד 12,000 שקלים בחודש, נדרשים למעשה לשוב למקום עבודתם תמורת פער של בין מאות שקלים ל־3,000 שקלים – הפער בין מענק האבטלה הניתן להם ובין השכר המוצע להם. מבחינתם אין שום היגיון לחזור למקום העבודה השוחק בתמורה לתוספת הזעומה הזאת. השהייה בבית מאפשרת להם במקרים רבים לעבוד בעבודות זמניות או צדדיות ולהחזיר לעצמם יותר מהפער הזה. זאת מלבד האפשרות לנהל את משק הבית בצורה טובה וחסכונית יותר.

למרות זעקת המעסיקים, הממשלה לא ממהרת לסיים את פרק החל"ת ולאלץ את המעסיקים והעובדים לחשוף את המימדים האמיתיים של האבטלה. במצב העניינים הנוכחי נכון יותר למדינה לשלם דמי אבטלה אמיתיים מלשלם מענקים לשוהים בחל"ת.

חלק מצעדי הסיוע של הממשלה פיזרו מסך עשן מעל המשבר. בנק ישראל אִפשר דחייה גורפת של פירעון הלוואות המשכנתא, כמו גם הלוואות עסקיות ופרטיות. כך גם בעלי חוב שאינם מסוגלים לפרוע אותו מעדיפים לדחות את הקץ. הסיוע לעסקים, שמטבע הדברים ניתן רק לעסקים פעילים, גורם לעסקים שכבר גמרו אומר להיסגר לדחות את הסגירה עד שישלימו את הפרוצדורות שיאפשרו להם קבלת פיצוי על הפגיעה מהקורונה.

כל אלה הביאו לכך שפחות עסקים נסגרו ב־2020 מאשר ב־2019, למרות שברור לכול שבשנה האחרונה אמורים היו להיסגר הרבה יותר עסקים. פחות בעלי חוב הגיעו לחדלות פירעון, למרות שברור שאמורים להיות הרבה יותר כאלה, ושיעור האבטלה, בלי השוהים בחל"ת, אינו עולה בהרבה על ארבעה אחוזים, למרות שבפועל ברור שמדובר בשיעור גבוה הרבה יותר.

לפיכך השלב הראשון ביציאה מהמשבר יהיה לחשוף אותו במלוא עוצמתו. כל הסימנים מראים שדווקא השנה, שמסתמנת כשנת היציאה מהמשבר, תיראה הרבה פחות טוב בנתוני המאקרו. אם תורכב ממשלה יציבה שתעבור מתמיכה לצמיחה נוכל לצאת מהמשבר הזה מחוזקים.

ערן בר-טל, עורך הכלכלה בעיתון 'ישראל היום', ינחה בכנס ירושלים מושב בנושא המשק לאחר הקורונה