הסחרור שהאנושות כולה מתמודדת איתו בעקבות המגפה העולמית שפקדה אותה משפיע באופן ישיר ועקיף על כל רובדי חיינו. בעיצומו של מאבק קשה, ממש כמו במלחמה, יצאו ממשלים, מדינות וארגונים למלחמת התשה בנגיף. בזירת העולם היהודי והציוני, הן בתפוצות והן בארץ, ניכרת פגיעה קשה במה שהצלחנו להשיג בעבודה קשה במשך שנים. העוצמה החברתית, היציבות הכלכלית, החינוך לזהות והמרקם המיוחד שעטף את הקהילות היהודיות בתפוצות בקשר שלהן לארץ ישראל, כל אלו מתערערים ומושפעים לנוכח ההתמודדות עם הנגיף. ההשפעה ניכרת בכל מגזר ויעדיו, בכל קהילה ואמצעיה.
בעולם שבו הביקור המסורתי בארץ הפך לביקור וירטואלי, העלייה לארץ הפכה למשימה כמעט בלתי אפשרית והשייכות הטבעית של יהדות התפוצות למוסדות הקהילתיים התרופפה במיוחד, עלינו כמנהיגי התנועה הציונית להתאים את עיקרי הציונות ויעדיה למציאות המאתגרת ולדורות הבאים. בעקבות המשבר העולמי ובהיעדר תקציב ממוסד לקהילות היהודיות בעולם נסוגים גם בעלי הממון, פרנסי הקהילה, ממעורבות להעצמת הזהות בקרב הדור הצעיר, דבר המקשה אף יותר על פניה של הציונות.
חינוך וזהות
שילוב המשבר העולמי עם הקידמה הטכנולוגית מציב את הזהות היהודית והציונית בסכנה. כדי להגיע למצב שבו נתפסת ישראל כמקום המרכזי של יהודי כל העולם, עליה לפלס את דרכה באין ספור צינורות ולהגיע לליבותיהן של קהילות, משפחות יהודיות וצעירים.
החינוך בבתי הספר היהודיים בתפוצות, בבתי הכנסת ובמרכזים הקהילתיים היה עד פרוץ משבר הקורונה האמצעי לנטיעת השורש לזהות יהודית ובעקבותיו תקווה למניעת התבוללות. נישואי התערובת הם אחד האתגרים הקשים ביותר שאיתם מתמודד העולם היהודי בן זמננו. מכאן החשיבות למציאת הערכים שמגבשים אותנו כעם בד בבד עם התמודדות מול אתגרי התקופה.
כחלק מהחינוך והזהות, השפה העברית היא אחד המרכיבים העיקריים בהיסטוריה שלנו ובהווייתנו כעם. שפה עתיקה, בת אלפי שנים, שקמה לתחייה לאחר דורות ארוכים בגלות. אני רואה בלימוד השפה העברית בתפוצות אמצעי מחבר בין עבר להווה, בין עם למולדת, בין מסורת למודרניות.
עלייה
העלייה לארץ הייתה ועודנה אחת מאבני היסוד של הגשמת הציונות. היא לא השלימה את יעדיה, שכן העליות המרוכזות והמשמעותיות לארץ היו במהלך השנים עליות של מצוקה. כיום, שנת 2021, תקופה שבה המסך גובר על הספר והתמונות באינסטגרם על השתתפות צעירים בתנועות נוער, ניצבת שאלת כדאיות העלייה בפני משפחות יהודיות שערך העלייה לארץ עוד זרם בעורקיהן (לפחות עד לפני שנים אחדות). נתון מדהים הוא שדווקא בתקופה האחרונה אנו עדים למצב שבו נפתחו תיקי עלייה למתעניינים פוטנציאליים פי שלושה מתקופה זו אשתקד.
בהינתן המשברים הכלכליים שפוקדים את העולם כולו ובתוכם ישראל, אני רואה חשיבות עליונה בשיווק מרכזיותה של ישראל כמעצמה כלכלית, כחברה איתנה שמעניקה לעולים החדשים את האפשרות להתפתח בה באופן כלכלי, בנוסף להיותה בית לכל היהודים. תוכניות סיוע ממשלתיות בשיתוף ארגונים, תוך הסרת חסמים קיימים, יעניקו לעלייה ארצה משמעות, היגיון ורווח – הן למדינה ולחברה הישראלית והן לעולים. העלייה, דווקא בתקופה זו, תסייע בפיתוח מנוע צמיחה לחברה ולכלכלה הישראלית. אני רואה בעלייה בתקופה זו הזדמנות אדירה להמשך הפיכתה של ישראל למרכז עולמי להיי־טק, תוך סיוע בניסיון הרב ובמוחות האדירים של העולים החדשים שיגיעו ארצה.
התיישבות
ההתיישבות ברחבי הארץ על כל חלקיה מהווה מרכיב בסיסי וחשוב בתכלית ערכיה של הציונות והיא תקפה גם בימינו. עלייתן של קבוצות ומשפחות באופן קהילתי תקל לדעתי על קליטתם של העולים בארץ, על המעבר בין תרבויות שונות ועל השילוב בחברה הישראלית, תוך כדי רכישת שפה חדשה שאליה ייחשפו במקומות העבודה ובלימודים. החזון הציוני של ההתיישבות מהווה אלמנט של הגשמה דווקא בתקופה זו. הקמתם של יישובים קהילתיים, כאמור, תסייע הן לעולים והן לחברה.
בעיני רבים מיהודי התפוצות מדינת ישראל היא דוגמה מעולה למעורבות חברתית, למסורת יהודית ולדמוקרטיה. בפני בני הדור הצעיר מהתפוצות נחשפת תמונה אדירה אשר כל צעיר יכול למצוא בה מקום בהתאם להשקפותיו. אלו שנשענים על חיבור למסורת, ליהדות ולהגשמתם הרוחנית ימצאו בארץ את מקומם בדיוק כפי שאלו שמחפשים חברה חמה ואוהדת ימצאו בה את מקומם. כך גם אלו שנשענים על ההתיישבות בכל חלקי הארץ כאמצעי להגשמת חלומם, ואלו שרואים בה השראה לפיתוח אזורי ולמעורבות חברתית.
מדינת ישראל ניצבת בצמרת המדינות שמתייעלות בהתאם למצב. היא נמנית בין המדינות המעטות שהצליחו לחסן חלק גדול מהאוכלוסייה. גם בהתמודדות עם המשבר הכלכלי העולמי נמנית ישראל בין המדינות המעטות בעלות יציבות כלשהי. למדינת ישראל של היום יש המון להציע.
התקופה האחרונה הוכיחה לכולנו, למרות הכול, שהחברה בישראל מחוסנת תרתי משמע. כוונתן של חברות תרופות בינלאומיות להקים את מפעליהן כאן בארץ מוכיחה את הפוטנציאל האדיר שקיים בה ואת הדרך שבה היא נתפסת בעיני חברות ענק ובעיני כלכלנים ומשקיעים. "כי מציון תצא תורה".
אנחנו, דור הצברים שנולד בארץ הזאת, בקרוב נפנה את הדרכים להתפתחותם של בני הדור הצעיר, דור העתיד. מחובתנו לחנכו למסורת, לערכים, לזהות, לגאווה ולאהבה. על אף המורכבות שהחלה בדיוק לפני שנה, שאיתה אנו נאלצים להתמודד, דווקא עכשיו, בזמן זה, עלינו להושיט את היד לערבות הדדית, לחיזוק הקשר הבלתי ניתן לערעור בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין אחינו בתפוצות, לקרוא להם לבקר בארץ, להתנדב, לעלות, להתיישב בה בכל חלקיה, להשקיע וליהנות מהפירות שנטעו אבותינו לנו ולדורות הבאים. עם אחד אנחנו!
"אנו ניטע בשביל בנינו, כשם שאבותינו שמרו על המסורת בשבילנו. חיינו הם רגע בנצח של עמנו, רגע זה יש לו התחייבות שלו" (ב"ז הרצל).
הכותב הוא יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית