מבקר המדינה מתניהו אנגלמן התראיין לעורך מקור ראשון חגי סגל במסגרת ועידת הנדל"ן של העיתון המתקיימת היום (חמישי).
בראיון הביע אנגלמן התנגדות לפרסום בתקשורת על חשדות פליליים שעולים במהלך הביקורת מחשש לשיבוש חקירה.
"הדבר הבסיסי צריך להיות שכשאתה נוגע בנושא שהוא חשש למעשה פלילי, עליי כמבקר להעביר את זה ליועץ המשפטי לממשלה, עם זאת אני רואה גם חשיבות לתת לו לבדוק את הנושא לעומק. ולכן בהיבט של האם מפרסמים את זה או לא אני פחות בעד הפרסום, מתוך רצון לא לפגוע בעבודת גופי אכיפת החוק, לא לשבש את המהלך הזה", הסביר
כלומר עשיתם את זה אבל לא העברתם הודעה לתקשורת במקביל – "נכון. אני חושב שהמטרה שלי כמבקר, שבנסיבות כאלה, היועץ המשפטי לממשלה וכלל גורמי אכיפת החוק יוכלו לחקור את הדברים לעומקם, בלי שתהיה .. אגב הפרסום אתה מוביל למידה מסוימת של שיבוש.. "
אנגלמן התייחס גם למאבק בתוך משרד האוצר: "בדוח על הגירעון התייחסנו ליחסי עבודה שנגלו לנו במשרד האוצר שלא היו יחסים תקינים. ראינו שכתוצאה מזה היו פערים בין הממשקים. במקרה הזה המלצנו לשר האוצר לבחון את מערכת היחסים ומבנה משרד האוצר. עם זאת אני רוצה להגיד בהקשר הזה – אני רוצה להסתייג מהמונחים של פקידים. יש הרבה מאוד אנשי ציבור – מצד אחד שהם נבחרי ציבור שהם אלו שצריכים לקבוע את המדיניות, מצד שני יש הרבה מאוד עובדי ציבור מסורים שנותנים את השירות לאזרחים".
למה הם אלה שמחליטים? "אנחנו בהקשר הזה עוסקים בביקורת במגוון סוגיות. לשם כך אנחנו בוחנים את כלל הפעולות של הגופים המבוקרים. הן בדרג המבצע, וגם אנחנו בוחנים את תהליכי קבלת ההחלטות מעת לעת."
במענה לשאלה האם תשלומי החל"ת של המדינה היו טעות אמר אנגלמן: "אנחנו בוחנים את זה בימים האלה. הממשלה לא יודעת כמה מובטלים יש היום במדינת ישראל. יש נתון אחד שמגיע מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתון שני מרשות התעסוקה ונתון שלישי מביטוח אנחנו המלצנו שהביטוח הלאומי יקבל את הפרטים מכלל המעסיקים במדינת ישראל, יעשה שימוש בכלי מקוון שקיים אצלו ויקבל מידי חודש את נתוני השכר בצורה ישירה. זה גם יכול להפחית רגולציה ובירוקרטיה".
על איכוני השב"כ אמר המבקר "אנחנו הגוף היחיד שיכול בעצם לבקר את השב"כ, עשינו ביקורת מעמיקה וראינו שהייתה שמירה יחסית נאותה. העלינו ליקויים, אבל עם זאת אני חייב להגיד שזה לא היה הליקוי המרכזי. כשנכנסנו לבדיקת היעילות ראינו שמול 500,000 מאוכני השב"כ - שלוש וחצי אחוז בלבד היו מאומתים. כלומר היה מנגנון שלם של הגשת ערעורים, והעלינו סימן שאלה גדול על היעילות של הכלי הזה. בסופו של דבר גם הממשלה הבינה שהכלי הזה הוא לא האפקטיבי ביותר. אנחנו חושבים שהתמהיל הנכון הוא לשלב את זה עם חקירות אפידמיולוגיות שהם יותר פרטניות ואישיות שנוגעות יותר באדם ומלוות יותר את המאומת".
בנוגע לניהול משבר הקורונה ציין אנגלמן, "אחד הדוחות הראשונים שפרסמתי היה סביב היערכות המדינה למגיפות. הדו"ח הוכן כבר במהלך 2019, ולקראת סיום הבנו שהקורונה באה עלינו וכבר העלינו ליקויים מרכזיים בהיבט של היערכות בתי החולים. אנחנו גם מקיימים למידה וממשקים מול מבקרי מדינה בחו"ל כדי לראות איך הם עוסקים בזה ומשווים מול תפקוד של מדינות אחרות. יש לנו שורה של נושאי קורונה שנבדקים על ידנו – הבריאותי, איכוני שב"כ והסיוע הכלכלי".
על המשילות בנגב: "אנחנו עוסקים בסוגיות של משילות בנגב כדוגמא לאזור בדרום הארץ שאני חושב שראוי לבחינה מבחינת ביקורת המדינה במספר היבטים - השירות שניתן לתושבים, אכיפת החוק ונושא ההסדרה שהמדינה מקיימת. הדו"ח יהיה דוח מערכתי והוא יתפרסם לציבור ויציג את כלל הממצאים במגוון שלם של ראייה רחבה בסוגיה הזאת. זה עתיד להתפרסם בחודשים הקרובים".
על השינויים שהכניס במשרד המבקר: "הנושא של החדשנות הוא מאוד קרוב לליבי, אנחנו עוסקים בביקורת סייבר ומערכות מידע. אנחנו נמצאים בוועידת הנדל"ן ואני רוצה לעדכן שאנחנו עוסקים בימים אלה ברשות מקרקעי ישראל, גוף שנותן שירות להרבה מאוד מאזרחי מדינת ישראל, ואנחנו בודקים את הנושא של השירות לציבור, האם הוא מקוון, מה הזמנים וכן הלאה. אני רוצה לגוון את סוגי העובדים במשרד מבקר המדינה. החשיבות שאני רואה היא למגוון ביקורות. לצד ביקורות של ציות ומנהל תקין, גם ביקורות של תחומים אחרים. אני מסתכל הרבה איפה הערך המוסף של הביקורת – אני חושב שדווקא בנושאים לאומיים, בנושאים של ממשקים בין משרדים שונים ותוכניות מרכזיות – חשוב שהביקורת תעסוק. חשוב לי להנגיש את הדוחות לציבור. בין השאר נקטנו מהלכים של חדשנות. פעם ראשונה שיש סרטונים עם עיקרי הממצאים ויש תקצירים מאוד ממוקדים".
על אופי הביקורת: "מה שמאוד התחדד לי זה לא רק איך לעשות את הביקורת, אלא גם באילו נושאים להתמקד. פה יש השפעה מאוד משמעותית. אני כמבקר רואה חשיבות רבה בהתמקדות בנושאיים מערכתיים, בגיוון הביקורות. אנחנו מסתכלים הרבה על נושאים של יעילות –מועילות".