רק לא ביבי? רק לא בג"ץ

לא המשך שלטונו של נתניהו מסוכן לישראל, אלא המשך שלטונה של החונטה המשפטית שלקחה לידיה סמכויות נרחבות בלי שנבחרה בידי העם. דעה

עמנואל שילה , כ' באדר תשפ"א | עודכן: 15:16

רק לא ביבי? רק לא בג"ץ       -ערוץ 7
חיילות טובה וזקן הולכים ביחד מצוין. רה"מ נתניהו בטקס סיום קורס קצינים
צילום ארכיון: קובי גדעון, לע"מ

1

לא חייבים להאמין לדמעות התנין של שופטי בג"ץ, שכביכול בצער ובלית ברירה נאלצו השבוע לחייב את מדינת ישראל ואת שר הפנים להכיר בגיורים הנעשים בידי אנשי התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית בישראל. אומרים לנו שהנושא הזה מונח על שולחן בג"ץ כבר למעלה מ-15 שנים. טוענים שלמערכת הפוליטית היה כל הזמן שבעולם לחוקק חוק שהיה מייתר את פסיקת בג"ץ, ורק משום שהפוליטיקאים השתהו בלי סוף לא נותרה לשופטים ברירה אלא לקחת את המשימה על עצמם. אבל האמת היא שאף אחד לא הכריח את שופטי בג"ץ למנות את עצמם למכריעים בסוגיה מהי הגדרתו של גיור.

גם אם המחוקק לא הגדיר באופן מספיק ברור מהו הגיור שנוכרי שעבר אותו ייחשב כיהודי, זה לא אומר שמי שצריך להכריע בכך הם שופטי בג"ץ. במקום לטעון לסחבת הם היו יכולים לדחות את העתירות מזמן בטענה שמדובר בהכרעה דתית מובהקת, וככזאת היא צריכה להתקבל על ידי אנשי דת ממונים ומוסמכים – הרבנים הראשיים לישראל. היה באפשרותם לטעון גם שההכרעה לגבי מדיניות ההגירה נתונה לסמכות שר הפנים, ולכן הוא זה שצריך להחליט על מי חלה הגדרת יהודי בחוק השבות ועל מי היא לא חלה. אבל הם בחרו, כדרכם, לקחת את הסמכות לידיהם, שהרי מי ראוי יותר מהם לנהל את ענייני המדינה ולהחליט עליהם.

2

ניסיון העבר מלמד שגם כאשר הפוליטיקאים מחוקקים ולא משתהים, שופטי בג"ץ לא נמנעים מלהתערב בסוגיות ציבוריות שהן יותר ערכיות ממשפטיות ולקחת את ההחלטה לידיהם. דוגמא אחת בולטת לכך היא ביטול 'חוק טל' בנושא גיוס צעירים חרדים לצה"ל ומתן פטור מגיוס לתלמידי ישיבות. במקרה הזה הפוליטיקאים עשו עבודה יסודית וממושכת, אבל התוצאה לא מצאה חן בעיני שופטי בג"ץ, אז הם ביטלו אותה בטענה לפגיעה בערך השוויון. זהו אותו ערך שוויון שמחוקקי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו צפו פני עתיד וסירבו לכלול אותו בחוק, מתוך חשש מהשימוש שיעשו בו שופטי בג"ץ. אבל אהרון ברק וחבריו לא ספרו את חברי הכנסת, והחליטו שעיקרון השוויון הוא חלק מהותי מכבוד האדם גם לאחר שהושאר בכוונה מחוץ לחקיקה. וכך בוטלו חוקים של הכנסת והחלטות של רשויות המדינה בתואנה של פגיעה בעיקרון השוויון - אותו עיקרון שרק פרשנותם היוצרת יש מאין של שופטי בג"ץ הפכה אותו לחלק מחוקי היסוד של מדינת ישראל.

דוגמא בולטת נוספת היא ביטולם בידי בג"ץ של חוקים שתכליתם לעודד יציאת מסתננים בלתי חוקיים מישראל. גם כאן הפוליטיקאים דווקא כן עשו את מלאכתם וחוקקו. זה לא הפריע לשחורי הגלימות לקחת את סמכות ההחלטה לעצמם. הם ביטלו חוק שהתיר להכניס את המסתננים הבלתי חוקיים למעצר ממושך במתקן כליאה, כדי לעודד אותם לחזור לארצם. אחר כך ביטלו גם חוק שיצר תמריץ כלכלי ליציאת המסתננים וחייב אותם להפקיד 20 אחוז ממשכורתם בקרן מיוחדת, שאותה יוכלו לפדות רק עם עזיבתם את הארץ.

3

סנגוריהם של שופטי בג"ץ טוענים שהם נוהגים איפוק בסמכות שנטלו לעצמם לבטל חוקים של הכנסת. בפועל בשנים האחרונות יש עלייה מדאיגה במספר חוקי הכנסת שבג"ץ ביטל. אבל מעבר לכך יש אינספור חוקים והחלטות שנגדעים באיבם ולא מתקבלים מלכתחילה מתוך ידיעה ש"זה לא יעבור את מבחן בג"ץ". אימתם של שחורי הגלימות מוטלת מלכתחילה על מערכות הממשל ועל הכנסת, והיועמ"שים הצמודים לרשויות השלטון השונות דואגים להשתמש בה כדי לסכל מראש מהלכים שאינם לטעמה של חונטה המשפטית שהשתלטה על הדמוקרטיה הישראלית.

גם בנושא הגיור, אחד המרכיבים השנויים במחלוקת שעיכבו את החקיקה היה הרצון לתת מקום לרפורמים ולקונסרבטיבים בוועדה שתנהל את בתי הדין לגיור. התכנית הזו נועדה בין השאר לספק את שופטי בג"ץ, הידועים בנטייתם לטובת הזרמים הללו, שנוכחותם בישראל שולית אמנם אבל בג"ץ מרבה להיענות לעתירותיהם. אימתם של שופטי בג"ץ הביאה להמלצה על מתווה בעייתי ושנוי במחלוקת, שהמערכת הפוליטית לא הצליחה להסכים עליו. וכך יכולים שחורי הגלימות לבוא ולטעון שהם נאלצים להתערב בלית ברירה בגלל אוזלת ידם של המחוקקים. שלפחות יחסכו מאתנו את הבקשה שננגב להם את הדמעות.

4

פסיקת בג"ץ שניתנה בעיתוי בעייתי מאוד מבחינה פוליטית, פחות משלושה שבועות לפני הבחירות, רק ממחישה עד כמה הבחירות הללו חשובות וגורליות.

מה שדרוש לישראל זה לא גיור רפורמי באישור השופטים, אלא רפורמה מקיפה במערכת המשפט. וכדי שזה יקרה צריכה לקום כאן קואליציה שאינה תלויה במפלגות המיעוט השמאלני, שבגלל חולשתו בקלפי מבקש להעביר את סמכות ההחלטה מהמערכת הפוליטית למערכת המשפט.

בניגוד למה שמנסים למכור לנו אנשי גוש 'רק לא ביבי' ותומכיהם הרבים בתקשורת, לא המשך שלטונו של נתניהו, שזוכה לתמיכה רחבה, הוא המסוכן לישראל. מה שמסוכן למדינת ישראל ולחברה בישראל הוא המשך שלטונם של אנשי החונטה המשפטית, אלה שמנהלים את חיינו בהתאם להשקפתו של מיעוט שמאלני רדיקאלי קטן. אל מול אלה שרוצים להקים פה ממשלת רק-לא-ביבי צריכה לקום קואליציית רק-לא-בג"ץ, וקואליציה כזאת לא יכולה להתבסס על יש עתיד, העבודה או כחול לבן.

הגיע הזמן שגם בנט וסער יחליטו מה יותר מפריע להם, שלטון נתניהו או שלטון שחורי הגלימות.

מזוקנים מצטיינים

כבר נכתב כאן בעבר על המדיניות המצערת והמקוממת של צמרת צה"ל לרדת לחייהם של חיילים המבקשים לגדל זקן, ולהעביר אותם מסלול חקירות מייסר שבסיומו רק מיעוט קטן מתוכם זוכה לקבל את הפטור המיוחל מגילוח. מדובר במדיניות מחמירה וחדשה שהחלה בימי הרמטכ"ל הקודם, גדי אייזנקוט, ונמשכת גם תחת פיקודו של רא"ל אביב כוכבי. מישהו בצמרת צה"ל החליט להעלות לראש מדרג החשיבות את המאבק בשיער הצומח באופן טבעי על פניהם של גברים בוגרים, חילונים כדתיים. בהנמקה לכך נטען שיחידות מזוקנות נראות כמו 'פלנגות', ושהמראה המגולח הוא מרכיב הכרחי בסדר ובמשמעת הצבאיים. במקום להתייחס אל גידול זקן כזכות טבעית של חייל בצבא העם היהודי, נותנים לחיילים המזוקנים הרגשה שהם חיילים פחות טובים וממושמעים שקיבלו 'פטור זקן' כפריווילגיה.

בשבוע שעבר התקיים בבה"ד 1 מסדר סיום של קורס קצינים. כתב גלי צה"ל צחי דאבוש שם לב לכך שבין הצוערים המצטיינים בקורס היה רוב מוחלט של עטורי זקן. אילו היה מדובר במחלקה של חטיבת גולני שהצטיינה בקרב, ניתן היה לחשוד בחייליה שהם אמנם לוחמים נועזים אבל לא בהכרח מסודרים או ממושמעים. אבל קורס הקצינים של צה"ל מציב סטנדרטים גבוהים לא רק של מקצועיות צבאית אלא גם של סדר ומשמעת, ומצטייני הקורס בוודאי הוכיחו שבין שאר מעלותיהם הם גם ממושמעים ומסודרים.

"שמתי לב שכמעט כל החניכים המצטיינים והחניכים למופת שנקראו לקדמת הבמה היו עם זקנים. אולי זה יכול ללמד משהו את בכירי הצבא שנלחמים בחודשים האחרונים בחיילים עם זקן וטוענים שזה מעיד על אי סדר", צייץ צחי דאבוש. אז אולי באמת הגיע הזמן שמישהו שם למעלה ישתחרר מהאובססיה ויסיק את המסקנות המתבקשות.

גילוי נאות: הכותב מגדל זקן מאז הימים שלקראת גיוסו לצה"ל עד היום הזה.

לתגובות: eshilo777@gmail.com