חוק צרפתי עם הגבלת כהונה

לדמוקרטיה קצרת הימים של מדינת ישראל יש מה ללמוד מהדמוקרטיה ארוכת השנים של ארה"ב

דורון ניר צבי , כ"א באדר תשפ"א

חוק צרפתי עם הגבלת כהונה-ערוץ 7
דורון ניר צבי
צילום: עצמי

'החוק הצרפתי' המדובר בפי כל בשנתיים האחרונות, הוא למעשה סעיפים 67 ו-68 לחוקה הצרפתית שכוננה הרפובליקה הצרפתית בשנת 1958.

בסעיפים אלה ניתנת לנשיא חסינות מוחלטת מפני חקירה, דרישה למתן עדות, כתב אישום והעמדה לדין, למעט במקרה של אישום בפשעים חמורים כמו רצח עם, פשעי מלחמה או בגידה קשה, ואף במידה והואשם בפשעים כאלה אזי דן אותו בית דין מיוחד שמוקם אד-הוק ע"י בית הנבחרים, ואשר שופטיו הם חברי פרלמנט.

כך יש לעם נשיא שהפרקליטות ובית המשפט אינם יכולים לגרום להפסקת כהונתו, ויש לנשיא כהונה עם ראש נקי מתסבוכות בהליכים פליליים, וחסינות מפני מערכת תביעה לעומתית שעלולה לרצות ברעתו, אך מנגד בתום כהונתו יכולות הרשויות להיפרע ממנו, ולבצע את כל פעולות החקירה, הגשת האישומים וכו', עד להבאתו לידי הרשעה ותשלום חובו לחברה.

מעל ראשו של הנשיא ז'אק שיראק ריחפו עננות פליליות הנובעות מפעולות שביצע כאשר היה ראש עיריית פריז, ובכל זאת היו צריכות רשויות החקירה והתביעה להמתין שיסיים את כהונתו כנשיא, ורק אז הוא הועמד לדין ואף הורשע. שיראק סיים שתי קדנציות כנשיא בשנת 2007, ובסוף 2011 הורשע בעבירות שחיתות, מעילה והפרת אמונים, ונידון למאסר על תנאי.

גם הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי, אשר סיים את נשיאותו ב-2012, הורשע השבוע בניסיון לשחד שופט ונידון לשנת מאסר בפועל ולמאסר על תנאי.

כלומר, אנו רואים כי למרות חוק החסינות הצרפתי, ישנו בסופו של דבר שיוויון בפני החוק ואין לנשיאי צרפת פריבילגיה של הימלטות מאימת הדין, ושל התחמקות מעמידה לדין.

אך, ישאלו השואלים: מה יהיה אם יעמיד אדם את עצמו לבחירה שוב ושוב, עד לשלב מאוחר של חייו, ואף ייבחר, וכך לא ניתן יהיה לחוקרו ולהעמידו לדין? התשובה העיקרית היא שאם העם בוחר בו שוב ושוב למרות החשדות הפליליים, אזי צריך לקיים את רצון העם, כי זו דמוקרטיה. אך ישנה תשובה נוספת והיא חקיקה מאזנת של הגבלת כהונת הנשיא, ובמדינתנו - ראש הממשלה.

כבר אצל האבות המייסדים של ארה"ב ונשיאיה הראשונים, השתרש הנוהג שנשיא לא מכהן יותר משתי קדנציות, ובסה"כ 8 שנים. בכל 250 שנותיה של ארה"ב היה חריג אחד לנוהג זה והוא הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט, אשר נבחר לקדנציה שלישית בראשית מלחמת העולם השנייה, ואף לקדנציה רביעית באחריתה של המלחמה, כאשר בקדנציה זו תיפקד רק מספר חודשים עד לפטירתו.

ודווקא לאחר הקדנציה הארוכה והמוצלחת של הנשיא הנערץ, החליטו חברי הסנאט והקונגרס, בחכמתם כי רבה, לתקן את החוקה באופן שנשיא לא יוכל לכהן יותר מ-8 שנים, ואכן בשנת 1951 הושלמה חקיקתו של התיקון ה-22 לחוקה, ומאז לא שונה כלל חשוב זה. וכל זאת למה? כי קדנציה ארוכה מידי של נשיא, אף אם הוא מוכשר ומוצלח מאד, מביאה מעצם טבעה לקיבעון מחשבתי, לקיפאון מערכתי, לעייפות הנשיא והפקידות הסובבת אותו, ולהסתאבות השלטון. סבי ז"ל שהיה ממשחררי הגליל, וממקימי מושב מירון, נהג לומר משפט שמתאים לחקלאי בכל רמ"ח אבריו כפי שהוא היה, ואשר מפשט את כל שאמרנו לעיל ב-3 מילים: "מים עומדים - מסריחים".

אגב, גם העמדה לדין של נשיא בארה"ב היא מסובכת מאד, והרשעתו באופן שיביא להדחתו מהתפקיד, טעונה רוב של שני שליש מחברי הסנאט.

לא לחינם אמרו חז"ל "חכמה בגויים - תאמין". לדמוקרטיה קצרת הימים של מדינת ישראל יש מה ללמוד מהדמוקרטיה ארוכת השנים של ארה"ב, כמו גם מהחקיקה של צרפת שהיא הרפובליקה הראשונה שהביאה לקץ המונרכיות באירופה. שילוב של שני החוקים החשובים דלעיל הוא שילוב מנצח, שלוקח את הטוב משתי מערכות הדינים החשובות הנ"ל ומתאימו למציאות המשפטית והפוליטית בישראל, אשר בה יש סמכויות רבות מידי למערכת התביעה. ייתנו נא דעתם המחוקקים לאמור, ויפה שעת אחת קודם.