הגיור הוא העיקר – לא פסיקת בג"ץ

חזון קיבוץ הגלויות מחייב ליצור מדינה בה כל קהילות ישראל מתקבלות בברכה. את השנאה והפחד כלפי האחר יש להחליף בהבנה וניסיון לבנות גשרים

הרב שאול פרבר , כ"א באדר תשפ"א

הגיור הוא העיקר – לא פסיקת בג"ץ-ערוץ 7
הרב ד"ר שאול פרבר
צילום: קוקו

פסיקת בית המשפט העליון השבוע, לפיה על המדינה להכיר בגיורים שאינם אורתודוכסיים שנערכים בישראל לצורך חוק השבות, הוציאה את החתול מן השק.

לאחר ארבע מערכות בחירות רצופות, השיח הציבורי והפוליטי התרחק מסוגיות היסוד – ובמרכזן החזון הציוני וזהותה היהודית של מדינת ישראל.

אינני יודע האם בית המשפט העליון בחר בעיתוי הזה במכוון מסיבה כזו או אחרת, אך למען האמת אין זה משנה. הדיון החשוב לדמותה של מדינת ישראל הוא לא התנהלות בג"ץ, אלא עצם הסוגיה שבעניינה הוא פסק. וכאן ראוי להזכיר – נושאי "דת ומדינה" אינם כוללים רק את חוק הגיוס ואת סוגיית השבת, אלא סוגיות רבות שחיוניות לעתיד העם היהודי ובכללם אתגר הגיור.

ואכן, סוגיית הגיור היא אחד ממוקדי המחלוקת הבוערים ביותר על סדר יומה של החברה הישראלית והעם היהודי. במדינת ישראל יש למעלה מ-400,000 אזרחים שמסווגים לצרכי רישום כ-"חסרי דת", שאינם יהודים מבחינה הלכתית, אף על פי שהם שייכים לעם היהודי בזהותם ובאורחות חייהם. מדובר במאות אלפי עולים וצאצאיהם, שהנם בעלי קשר משפחתי ליהדות, שהגיעו לישראל במסגרת חוק השבות, מתחנכים בחינוך יהודי, משרתים בצה"ל ורואים עצמם חלק בלתי נפרד מהחברה היהודית בישראל.

מדיניות בתי הדין במערך הגיור, שפועלים מטעם הרבנות הממסדית, איננה קשובה למציאות זו. חלק ניכר מהדיינים במערך הגיור נוקטים בגישה מחמירה ובדלנית שהלכה וקנתה לה מקום בממסד הדתי החל משנות ה-90, שמנוגדת לגישה המתונה שרווחה בקהילות ישראל לאורך הדורות, ומאמצים מדיניות נוקשה, אשר דוחה מאות מועמדים מדי שנה. התוצאה היא ש-3 מתוך כל 4 אנשים שמתחילים לימודים לקראת גיור אינם מסיימים את ההליך.

על רקע זה, משום שבמדינת ישראל אין חוק גיור, והכנסת דחתה פעם אחר פעם הצעות להסדיר את הנושא בחקיקה, סוגיות רבות שנוגעות לגיור מגיעות לפתחו של בג"ץ, שנדרש להכריע איזה גיור יוכר בישראל, כפי שעשה אמש. כך, התנועה הרפורמית פנתה לבג"ץ בכדי לקבל הכרה, ובהיעדר חקיקה הוא נדחק לעשות זאת. מנגד, נציגי היהדות החרדית עשו כל שביכולתם כדי להימנע מחקיקה ולתת לבג"ץ להכריע – רק כדי שיוכלו לתקוף אותו ולהותיר את המצב על כנו.

חזון קיבוץ הגלויות מחייב ליצור מדינה בה כל קהילות ישראל מתקבלות בברכה. את השנאה והפחד כלפי האחר יש להחליף בהבנה וניסיון לבנות גשרים. אם רק תרצה בכך, הרבנות יכולה לשרת את כלל עם ישראל. משום כך, התגובה שלנו אינה צריכה להיות מאבק בגיורים שאיננו מסכימים איתם, אלא יצירת שערי גיור קשובים ומכילים, שנותנים מענה לאלו שמבקשים להיות יהודים.

ואם תשאלו איך - כבר בשנות ה-90 קבע הרב הראשי דאז, הרב גורן זצ"ל, שעל הגיור להיעשות על ידי רבני ערים. זה יכול להיות מודל ראוי כדי לתת מענה למאות אלפי עולים ולהחזרת הגיור לידי הקהילה.

הרב שאול פרבר, יו"ר ומייסד ארגון 'עתים' ורשת בתי הדין 'גיור כהלכה'