תמונת השבוע של שייע דייטש: החתונה שלא השתתפתי בה

שייע דייטש, משלוחי חב"ד במוסקבה ומנהל מרכז החסד היהודי, מספר מדי יום שישי על תמונה אחת שעשתה לו את השבוע.

תגיות: שייע דייטש
שייע דייטש , כ"א באדר תשפ"א

תמונת השבוע של שייע דייטש: החתונה שלא השתתפתי בה-ערוץ 7
בית משפחת מאכלין, שכונת סקולניקי
צילום: שייע דייטש

זה היה מסוג החתונות שמאוד רציתי להיות מוזמן אליה, גם כשלקחתי בחשבון את הקור העז בתקופה זו, איתו אצטרך לחלוק עם החתן וכלה ושאר המשתתפים במעמד החופה.

מאידך שמחתי שזה לא קרה, כי העיתוי היה לחוץ. החתונה נערכה בעיר טומסק, ימים ספורים לפני פורים, ותוך כדי ההכנות הרבות לאירוע המלוה מלכה השנתי לטובת הגמ"ח, שנערכה כאן ב"ה בהצלחה רבה במוצש"ק שחלף.

מה מאוד הופתעתי השבוע ביום ראשון, לפגוש את החתן בכבודו ובעצמו, שסיפר, כי יחד עם הכלה נחתו לפני זמן לא רב במוסקבה, והוא ישמח לראותני ב'שבע-ברכות' שייערך בערב, או למחרתו, בישיבה גדולה בשכונת סופרינה עם התלמידים והצוות.

כשהשידוך קם ונהיה לפני מספר חודשים, הבנתי שזה לא עוד סיפור סטנדרטי. אומנם, כל חתן וכלה, ובפרט זוג שהתקרבו לשמירת תורה ומצוות בשלב כזה או אחר, ובמיוחד כאן ברוסיה - הוא סיפור מיוחד ונפלא; אבל כאן לבי אמר לי, שזה מקרה ייחודי בהחלט, וכשנתבונן דרכו, אפשר לקבל קצת מבט על המהפכה היהודית המתחוללת על-ידי שלוחי הרבי בערי רוסיה, והמוסדות הנפלאים שהרב הראשי שליט"א הקים כאן במוסקבה.

הרמתי טלפון לידידי רב העיר טומסק שבסיביר, השליח הרב לוי קמינצקי, שסיפר לי בקצרה על הזוג הנפלא, ולהלן קצת מתוך דבריו: "את ברית המילה הראשונה שהצלחנו לעשות כאן ב'טומסק', אליו הגענו לפני כ-17 שנה, היה של נער בר מצווה, ונקרא שמו בישראל ראובן. הוא המשיך להגיע לבקר ולהשתתף בתפילות ושיעורים, אך לאחר תקופה הוא פשוט נעלם. חלפו כמה שנים, ויום אחד, לקראת תפילת 'מנחה', אני מזהה את ראובן שהגיע שוב. הגיע, ומאז לא הפסיק.

לצד התקדמותו בלימודים עד לקבלת תואר של רופא כירורג מצטיין, הוא החל במרץ רב לקבץ מסביבו צעירים יהודים כאן בעיר, השקיע בתפילות ושיעורים, והלך בגאווה יהודית עם התלבושת החסידית והאותנטית. בהמשך נסע למוסקבה, נכנס לישיבה גדולה, השקיע ימים ולילות בלימוד התורה הקדושה, עד שזכה לקבלת תעודת 'סמיכה'.

במקביל, נערה יהודית בשם פערל, בת למשפחה יהודית ממוצא גרמני, גם הם מתגוררים בטומסק, כשהצד היהודי במשפחה היה די מודחק. פערל השקיעה את כישוריה באחד מערוצי התקשורת העירוניים, וראתה הצלחה ועתיד גדול בתחום זה. לפני שלוש שנים היא הציצה לקהילה היהודית, והניצוץ היהודי שבה נדלק, הפכה למשתתפת נלהבת במסגרות המתאימות בקהילה, ולפני כשנה כשהחליטה להתחיל לשמור מצוות, שלחנו אותה למוסקבה".

ביום ראשון בערב, בבית משפחת ר' חיים מאכלין ורעייתו גב' מאליה, השדכנית של זוג זה, ישבנו כשני מניינים של משתתפים סביב לשולחן הגדול בסלון הבית. בדקות בהן שוחח הרב הראשי שליט"א עם החתן דנן, שמעתי מידידי הרב לוי יצחק הולצמן את הדברים מהצד שלו: "בתוכנית 'אמונה' הקיימת ב'מכון חמ"ש' במוסקבה, הלימודים הם בעצם תוכנית המקבילה לישיבה. יש בה לימודים תורניים במשך כל היום, ומכניסים את הבנות לאטמוספרה יהודית חסידית. התוכנית היא יוזמה של ארגון 'יחד' בניהולו המסור של הרב מנחם מענדל ווילנסקי; פערל הגיעה אלינו לאחר שהיא לקחה שנת שבתון מלימודי הפסיכולוגיה, ונשאבה ללימודים ברצינות גדולה. ומכאן הייתה הדרך קצרה אל החלטתה להקים בית יהודי חסידי במלוא מובן המילה. הגב' מאכלין שהכירה את ראובן בתור שדכנית, והכירה את פערל בתפקידה כאם בית בתוכנית שלנו, ראתה שזה ממש שידוך משמים...".

כאמור, בחתונה לא זכיתי להשתתף, אך מהתמונות וקליפים שקיבלתי תוך כדי ואחר-כך, ובעיקר ממה ששמעתי ממי שכן השתתף בחתונה, הבנתי שהחתונה הייתה מרגשת במיוחד. עצם המעמד של חתונה חסידית במקום כל כך רחוק וקר, שהטמפרטורה בחורף יכולה גם להגיע למינוס 50, לראות בית כנסת בסיביר שפתאום הופך לאולם חתונות, משל היה זה בארץ ישראל - לא פלא שיהודי הקהילה המקומית, היו ממש בהתפעלות לא רגילה, והרב קמינצקי ומשפחתו - שהפיקו את האירוע בצורה מקצועית והמון מסירות וגם השרו אווירה רצינית בשמחה גדולה - הביעו יותר מהכל, את ההבנה לגודל הזמן שאנו זוכים לחוות ברוסיה, לראות עין בעין דור צעיר, גאה ביהדותו, בכל הערים והמחזות.

'מה הוא הרגע שהכי תפס אותך?' שאלתי לסיום את הרב הולצמן, שהשיב לי מיד: "מומנט מיוחד היה, כשהחתן ראובן חזר על מאמר חסידות, כפי שנהוג בקבלת פנים. את המאמר אמר ברוסית מלאה, וכל הנוכחים - צעירים מקומיים ברובם - היו מרותקים להסברים שקלחו מפיו כוותיק ורגיל".

גוט שבת!
שייע