התעוררתי הבוקר לקול תרועות יום האשה הבינלאומי, ואני מבקשת לנצל את ההזדמנות ולהעלות על נס אשה יקרה אחת: הרבנית שרה דרוקמן.
הרבנית שרה דרוקמן השכילה להיות בעת ובעונה אחת גם "האשה שלצדו" של הרב דרוקמן, על כל רוחב פועלו בתחום החינוך, לימוד התורה והפעילות הציבורית, וגם אשה פעילה בפני עצמה: רופאה שבוחרת לתת טיפול רפואי במקומות הכי קשים (בתי חולים לחולי נפש, ישובי גוש קטיף הנצורים, ועוד), אשת חסד שביתה פתוח לאנשים הנדכאים והדחויים ביותר בחברה, ועל כל אלה אם ל 9 ילדים, שאת כולם גידלה וחינכה לתפארת, כולל בת מאומצת ובת שנולדה עם תסמונת דאון.
שילוב מדהים של צניעות וענווה עם פעילות רחבה ובלתי פוסקת. שיעור חי למסירות נפש ולגדלות נפש. אשה שכולה אמונה חיה ופועלת.
כמי שזכתה להיות בת-בית בביתה, אני משוכנעת שכל מי שאי פעם נכנס בשערי הבית הזה, או בא במגע עם הדמות המאירה שלה - ספג לתוכו משהו מאיר וחי, פיסה קטנה או גדולה ממה שאפשר לכנות "חיים של אמונה".
הרבנית שרה דרוקמן היא הדמות הנשית שממנה שאבתי כוחות כל חיי הבוגרים. בניתי לי מדד מיוחד שאני מכנה "מדד שרה דרוקמן", ובכל צומת קשה, כשנדרשת מסירות או עמידה בקשיים אני בודקת לכמה הגעתי במדד הזה... מודדת, נכנסת לפרופורציות (אף פעם לא עברתי את המספר 3 או 4...) ומתחזקת.
הרבנית שרה דרוקמן היא דמות המופת הנשית שלי, ושל עוד נשים רבות בציונות הדתית. מאחלת לכולנו שנזכה ללכת בדרכה.