פרשיות המשכן מלאות בפרטים רבים, חומרים, כלים ופעולות הנצרכות להשלים את המקום בו תשרה השכינה. דרך מלאכות המשכן חז"ל לומדים אלו מלאכות נאסרות בשבת מפני חשיבותן, אך הן אינן נכתבות בפירוש.
המלאכה היחידה שנכתבה, בכדי למד על כולן היא מלאכת הבערה (שמות ל"ה ג'): לֹא־תְבַעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת
מדוע דווקא היא נבחרה בכדי "לייצג" את כל מלאכת המשכן? רבי נתן סבר שמלאכת הבערה נכתבה כדי לחלק בין המלאכות, שאם עבר על כמה מלאכות יחד נענש על כל אחת ואחת- "לחלק יצאת".
לפי ר' נתן, המלאכה שמחלקת בין כל המלאכות ונותנת משמעות לכל אחת בפני עצמה, אפילו אם עבר על כולן בהעלם אחד, היא דווקא הבערה. כדי להבין זאת לעומק, מנתח זאת ר' יעקב יוסף מפולנאה (צפנת פענח כי תשא):
לכך הזהיר לא תבערו אש בכל מושבותיכם, שהוא אש של מחלוקת, וזהו שנאמר בש"ס הבערה לחלק יצאה, כמו אש המחלוקת מפריד ומחלק לבבות זה מזה, על דרך ששמעתי ממורי זלה"ה טעם טוב תורה עם דרך ארץ וכו' וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון (אבות פ"ב מ"ב).
בעל הצפנת פענח מגלה לנו, שהמלאכה שנבחרה ללמד על עונשן של כל המלאכות, היא זאת שגנוז בה כוח הכעס והמחלוקת, האש המכלה והלוחמת שהופכת כל מלאכה לפסולה.
על דרך החיוב, יש לראות כמה כוח החיבור והאחדות בולט במלאכת המשכן. הכרובים המסמלים את האחדות בין הקב"ה לעם ישראל במקום הפנימי והקדוש ביותר מבטאים שלום ושלימות, רק כאשר עם ישראל בעצמו מאוחד ומחובר, וכך כתוב בילקוט שמעוני (תהילים תשי"א):
גדול השלום ששינה שכינה מפני השלום, שנאמר ואני זקנתי. גדול השלום - ששמו שנכתב בקדושה נמחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו... רבי שמעון בן חלפתא אומר גדול השלום - שאין כלי מקבל ברכה אלא השלום, שנאמר ה' יברך את עמו בשלום. ר' אלעזר הקפר אומר גדול השלום - שאין חותם כל הברכות אלא השלום, שנאמר יברכך ה' וישמרך עד וישם לך שלום. רבי אלעזר בנו אומר גדול השלום - שאפילו ישראל עובדים עבודת אלילים ושלום ביניהן, אין השטן נוגע בהם, שנאמר חבור עצבים אפרים הנח לו, אבל משנחלקו מה נאמר חלק לבם עתה יאשמו.
מבין כל הפרטים הרבים של רכיבי המשכן, מבין השורות, ניתן לזהות קריאה גדולה לשלום בכמה מקומות. על לבו של אהרן הכהן שהיה "אוהב שלום ורודף שלום" מצויים אבני החושן המייצגים כוחות שונים בעם ישראל, וכך כותב השפת אמת (תצוה תרמ"א):
ואהרן הכהן הוא כלי המקבל. והוא בחי' תורה שבע"פ בחי' דיבור שהוא הנהגתו ית' את העולם בבחי' הטבע. והוא הכח שיש בנ"י בהתאספם להיות נקודה אחת... שכה"ג קישר וחיבר בנ"י בשורש הי"ב שבטים כמ"ש באבני חושן ואפוד ואין כלי מחזיק ברכה אלא שלום.
לכל שבט האופי המיוחד שלו, והכהן הגדול נושא עמו את בשורת השלום והאחדות הבנויה מכל הכוחות המצויים בעם. דבר דומה מצאנו במובן רוחני יותר במבנה המנורה שהיתה מחולקת לשבעה קנים אך היתה עשויה "מקשה אחת", וכמו שכב רש"י "שלא יעשנה חוליות וכו' איברים איברים ואחר כך ידביקם, אלא כולה באה מחתיכה אחת". וזה לשון ר' אברהם דב מאבריטש בעל הבת עין (פרשת בהעלותך):
והנה אהרן הכהן היה מיוחד ומקושר לאהבה עילאה שמרומז לבחינת מנורה מחמת שהיה אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה לכך היה צריך הוא להדליק את הנרות שבמנורה.
ומסופר על האדמו"ר ר' שאול ידידיה טאוב ממודזיץ זצ"ל, שבפעם הראשונה שביקר בא"י בשנת תרפ"ה, נתארח אצל הנציב העליון הרברט סמואל. הנציב ביקש ממנו שישתדל לעשות שלום ואחדות בין המפלגות השונות שבישוב והאדמו"ר ענה לו שמובא במדרש שכשאשר אמר הקב"ה למשה 'ועשית מנורה זהב טהור מקשה תעשה', ירד ושכח, עלה ואמר- ריבונו של עולם כיצד נעשה אותה? אמר ליה 'מקשה תעשה' ואעפ"כ נתקשה משה. הראה לו למשה ועוד נתקשה וכו'.
מה היה קשה כ"כ למשה רבינו בהבנת מעשה המנורה? המנורה מרמזת ומסמלת האחדות 'מקשה תיעשה', סוד האחדות. וזה שנתקשה משה, כי לעשות אחדות בישראל אינו מן הדברים הקלים ביותר. ומה שהיה קשה למשה, סיים האדמו"ר, הוד מעלתו מבקש ממני?
לגבי סממני הקטורת, אומרת הגמרא במסכת כריתות (דף ו:) שעניינה לקשר-לקטר:
מה לשון קטרת? דבר שקוטר ועולה. א"ר חנא בר בזנא א"ר שמעון חסידא: כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע, ומנאה הכתוב עם סממני קטורת. אביי אמר, מהכא: ואגודתו על ארץ יסדה.
החלבנה מייצגת אפילו את אלו שקשה להתחבר אליהם, שלפעמים יש להם ריח רע, אבל בהתחברות שלהם לכל ישראל יוצא מהם ריח נפלא.
בימים של בחירות, כדאי לזכור שכוחנו באחדותנו. שכל יהודי באשר הוא, חשוב ויקר כחלק מאבני החושן, אחד מסממני הקטורת, ועולה כלהבה מיוחדת במנורה הנראית כמורכבת אך באמת לאמיתה- מקשה אחת!
מילות השיר:
תריסר אבני חושן
כל אבן שונה
מאירים את החושך
שבעה במנורה
בכל אחד בוערת
להבה אחרת
להבה אחרת
פזמון
הינה אתם, שונים כולכם
שימו לבכם, הזהרתי אתכם
לא תבערו אש, לא תציתו שנאה
בכל מושבותיכם, די להילחם
ביום השבת
ביום של חולין
אש זרה, משטמה
אל תעבירו בפנים
על חזה אבנים
שבעים הגוונים
לפני ולפנים
פזמון
בוערים בעשן
עולים לבשֵם
יחד אחד עשר
אין אחד שחסר
כמו בכל משפחה
חלבנה רע ריחה
מורידה מסכה
מגלה הבטחה
פזמון
קרדיטים:
מילים: הרב ליאור אנגלמן וצחי קליין
לחן: צחי קליין
עיבוד והפקה מוזיקאלית: נתנאל חמו
קלידים בס ותכנותים: נתנאל חמו
סקסופון: דניאל חיימוביץ'
קליפ מילים: MATISHRIKI
תמונה לקליפ: istock
ניהול קריירה ורפרטואר: טלי כץ
הרב צחי קליין הוא יוצר וזמר ומשמש כר"מ בישיבה הגבוהה 'רועה ישראל' ביצהר
לקבלת הכנה חווייתית ומוזיקאלית לשבת ועוד הפתעה שבועית הקליקו