מפלגת כפויי טובה

מעיון בדברי התנועה על חבריה עולה המחשבה הנוגה שנתיב המסע של תנועת 'תקווה חדשה' אינו אלא מעשה רמייה וכפיות טובה במיוחד.

ד"ר גבי אביטל , כ"ד באדר תשפ"א

מפלגת כפויי טובה-ערוץ 7
גבי אביטל
צילום: עצמי

'כף התקווה הטובה' הוא צוק סלעי המזדקר לתוך מימי האוקיינוס האטלנטי בקצה הדרום-מערבי של יבשת אפריקה, בסמוך לעיר קייפטאון אשר במדינת דרום אפריקה.

לא, זה אינו פתיח לשיעור בגיאוגרפיה. אלא פתיחה לדברים אשר מוחלקים מעל בימות התקשורת השונות כלאחר יד ואפילו במזיד. שהרי תנועת 'התקווה' אינה אלא יציר אולפני חדשות ויומני רדיו.

חלילה לי לזלזל באנשיה, אשר חלקם נושא על גבו עשייה ציבורית בלתי מבוטלת. אך מעיון בדברי התנועה על חבריה, סרטוניה ושלטי החוצות שלה, עולה המחשבה הנוגה שנתיב המסע של תנועת 'התקווה' הזוהר אינו אלא מעשה רמייה וכפיות טובה במיוחד. וכך כתוב בוויקיפדיה: "הכף הוא הנתיב הימי בין ההמיספרה המערבית להמיספרה המזרחית, אשר בו מקיפים כלי שיט את כף התקווה הטובה, בקצה הדרומי של יבשת אפריקה." מהו מעשה הרמייה?

ראשי התנועה טוענים שהם התקווה החדשה והיחידה ל'שינוי' המצב הקיים. מצב בו הפילוג והשיסוי מול המאחד והמרפא, השקר מול האמת, ועוד כהנה מכמנים. אז אם ארבעה הסכמי שלום הם המצב הקיים, מהו 'השינוי' המיוחל? שמא ניתן היה לחתום על חמישה או שישה הסכמים, ורק באשמת 'ביבי' זה נתקע? ואם השקט בגבולות, המתבטא בין היתר במספר הנפגעים בפעולות איבה הוא הנמוך ביותר מאז קום המדינה, האם 'השינוי' יביא אפס נפגעים ואולי מינוס?

'קטן עלינו', יאמרו האוהדים, אשר מספרם הולך וקטן. ומה מסתתר באמת במעשה הרמייה? שמא הנתיב עליו דברנו קודם הוא חד כיווני, כלומר מעבר מחצי הכדור המערבי אל המזרחי, רק הפוך? הדברים מאוד פשוטים, גם אין צורך להיצמד לפוליטיקת הזהויות והשבטים, רוב יושבי מחצית הכדור 'הימני' הם במזרח ובחצי האחר הם מהמערב. כלומר הצהרת האחדות, והשלום, והעיקשות 'רק לא ביבי' אינם מסתדרים עם השלטים בחוצות. במילים אחרות, תנועת 'התקווה' מעבירה אנשים מגוש הימין אל גוש השמאל. אין פשוט מזה. זהות של 'ימין' כפי שההרכב האנושי מעיד על עצמו, אקטיביזם משפטי, כלומר עם נטייה ברורה ל'מפלגת הבג"ץ'.

והחשוב מכל: כפיות טובה. גדעון סער בשר מבשרה של תנועת הליכוד, מזכיר ממשלה וחבר כנסת מאז היבחרו במחוז תל-אביב. שם עלה במעלה המקומות מהר מאוד והתבסס בצמרת הכי גבוהה. התמודד מול ראש התנועה והפסיד בפער גדול מאוד, יש אומרים שסער נפגע מאוד. ובכל זאת הבטיח להישאר בתנועה והיה שותף להישג הגדול ביותר בכל הזמנים, 1.3 מיליון מצביעי ליכוד בבחירות מלפני שנה. רגע לפני שעזב, אמר דברי תשבחות על הישגיו של נתניהו והליכוד בראיון ל-YNET לאטילה שומפלבי. אז מה קרה? יש אומרים שאצה לו הדרך, ויש אומרים שסקרים פנימיים לקראת בחירות מקדימות בתוך הליכוד הראו לסער ולאלקין את סוף העשיריה השנייה.

ומה בדבר ד"ר שאשא-ביטון? היא שובצה, כך ממש, ללא שום מאמץ ארוך שנים כמו גדעון סער, ברשימתו של משה כחלון. ותמורת נזיד עדשים, כחלון כפה את חלק מחבריו לתנועה בתוך הליכוד. כמובן ללא פריימריז מתישים מול מאות מתמודדים. כוכבה דרך ביום שהמרה משמעת קואליציונית פעם אחר פעם ובמיוחד בהיותה יו"ר וועדת קורונה. אי אפשר להמעיט באשמתה הישירה בעלייה בהיקף התחלואה. עברה מאולפן לאולפן לשטוח את 'משנתה המדעית', אבל מה שאהבו באולפנים הוא ה'רק לא ביבי'.

מרוב דוקטורים, הרשימה יכולה להיקרא 'מרפאת התקווה'. ד"ר בנימין בגין. אז מיהו בני בגין? שוריין במקום 10 ללא שום מאמץ, אקטיביסט משפטי קיצוני. מעולם לא החזיק אפילו עוזר. נסע באוטובוס. זה ההיפך ממה שאמור להיות שליח ציבור. יחד עם דן מרידור מ'הליכוד הישן והטוב' הביאו על מגש את המהפכה החוקתית של אהרן ברק. ד"ר יועז הנדל בן תפנוקים שבזכות הפגנה עם בוגי יעלון ועם 'תן תקן' – 'רק לא ביבי', מוצא עצמו שוב משוריין מבלי שראה ממטר חבר מרכז או חבר תנועה.

להרחיב על מנכ"ל יש"ע לשעבר דני דיין? כמה נתניהו הדף יחד עם 'כת רק ביבי' את הניסיונות לטרפד את תפקידו כשגריר בברזיל, אז התמנה לקונסול בניו-יורק. ואז בתפנית של 180 מעלות האיש כפוי הטובה הזה, אין לו בעיה לשבת עם כמעט כל השמאל, כמו שאר חבריו.

'כף התקווה הטובה' הוא נתיב ארוך בין אוקיינוסים, 'כף כפויי הטובה' היא תנועה פוליטית שאנשיה כפויי טובה ורוממות האחווה, ההדר והשלום בגרונם, אבל 'רק לא ביבי', היא חרב הפיפיות אשר בידם.