אני נערה, אישה בישראל. מתחברת מאוד לעוצמות של נשים. מתחברת לעוצמות של הנשים בתנ"ך ובהיסטוריה שעשו דברים מדהימים!
יעל אשת חבר הקיני, דבורה הנביאה, מרים הנביאה. כל אלה - נשים שבזכותן נגאלו ישראל.
מאמינה שאנחנו נשים גיבורות, אשר מתמודדות ועומדות בגבורה עם האתגרים שהחיים היום יומיים מזמנים להן. נשים ששמחות בכל מצב, שמחייכות לעולם, שמוסיפות לסביבתן מהאור שלהן.
נערות מדהימות ואידיאליסטיות, שתורמות לחברה, שחושבות על הכלל, שמתנדבות, שמדריכות בתנועות נוער, שלומדות כדי לקדם את המדע והטכנולוגיה, שמקימות בית בישראל, שמגדלות בצורה יוצאת דופן את הדור הבא, דור של גאולה.
שמובילות את הבית ביד רמה, ששם בשביל הילדים שלהן, ששם בשביל החברות שלהן, שמקשיבות, נותנות עצה וחיבוק חם ואוהב. אני מאמינה בזכויות. זכויות של כל אדם לחיות כאן בעולם ברווחה ובשמחה.
אחותי רחל המתוקה בעלת תסמונת רט, ואני מאמינה בזכויות שמגיעות לה כילדה מוגבלת. אבל מרגישה שחלק מהנשים (שאני ממש לא מרגישה שהן מייצגות אותי) כבר הפכו את ה"שווין זכויות" הזה , לטרלול אחד גדול!
אני כנערה, כאישה בישראל, לא מרגישה מקופחת! לא מרגישה שצריכים לשנות את השלט ל"ברוכות הבאות" לא מרגישה שצריך שהכל יהיה בלשון נקבה, לא מרגישה שזה מכבד ונותן לי שוויון בשום צורה.
להפך, זה רק משפיל אותי. לאיזו רמה אנחנו הנשים יכולות להפוך את עצמנו למסכנות וזולות? למה שוויון זכויות מתבטא בזה שישנו את השלט המסוים ההוא?
למה שוויון זכויות מתבטא בזה שאישה חייבת לקרוע את עצמה ואת גופה רק כדי להראות שהיא "מסוגלת"?!
למה שווין זכויות מתבטא בזה שאישה =גבר? שנשים רוצות להתגייס לקרבי ולהראות שהן "מסוגלות כמו גברים??"
זה לא את ! זה לא האישה שבך! מה, אני לא שווה כשאני אישה? כשאני מוסיפה טוב לעולם מהעוצמות שלי כאישה?
אני מאמינה שצריך לעשות יום שבו מעריכים כל אישה בישראל על זה שהיא אישה! גם על זה שהיא עובדת בהייטק ומצליחה, שהיא גננת מדהימה, או מחנכת שמשפיעה בצורה יוצאת דופן על התלמידים שלה.
על זה שהיא זאת שמובילה את הבית! ובסוף את העם כולו! מי שמתמסכן, בסוף נהיה מסכן.
הכותבת היא בת 16, מדריכה בתנועת הנוער אריאל