משה לבקוביץ, מנכ"ל ומייסד עמותת אפיקים המטפלת בנוער בסיכון ברחבי הארץ, התארח באולפן ערוץ 7 וסיפר בגילוי לב על הפגיעה האנושה של מגפת הקורונה בחינוך במגזר החרדי.
בתחילת דבריו סיפר לבקוביץ דווקא על ההתקדמות בטיפול בנוער הנושר במגזר, "אני עובד עם הנוער החרדי כבר 25 שנה, וזה מאוד שונה מה שהיה אז למה שהיום. לפני 25 שנה הבעיות היו קיימות אבל טיאטאו אותם מתחת לשטיח, אני זוכר כשהקמתי מוסד קרוב לירושלים עם כ-60 בני נוער שאספתי אותם מהרחוב, ממש ילדי רחוב, היו בנים של רבים ואדמו"רים ואף למעלה מכך שנלחמו בי והעדיפו שהילד שלהם יהיה ברחוב ולא יכנס למוסד עם סטיגמה, כי זה לא טוב לשידוכים של אותו הילד ושל האחיות שלו ושל המשפחה הנרחבת.
״אספנו אותם מהרחוב ולימדנו אותם כמו שחז"ל אומרים במסכת אבות, תורה ומלאכה, שכך תורתו מתקיימת. לימדנו אותם לייצר רהיטים, למכור אותם ולהתחלק ברווחים. המצב כיום הוא שהנושא הזה כבר לא מתחת לשולחן והוא עומד על השולחן וקמו גופים נפלאים, ישיבות שמשלבות תורה ומלאכה או תורה ולימודים אקדמאים, לימודי חול".
לדבריו התפיסה לפיה כל בחור יכול להתמיד בתורה ללא הפסקה היא שגויה, "אני זוכר שאני למדתי בישיבות ליטאיות ושמעתי את כל ראשי הישיבות מחדירים ומטפטפים לנו לראש שכל בחור יכול להיות ראש ישיבה. ואני אומר שזה פשוט לא, אין חיה כזו. מי שחושב שכל בחור יכול להיות ראש ישיבה, ואפילו שכל בחור יכול לשבת מהבוקר עד וללמוד רק גמרא אז הוא לא מציאותי והוא לא מכיר את הנוער".
"לדעתי בין 35-40 אחוז מבחורי הישיבות, הישיבות לא מתאימות להם והם לא מתאימים לישיבות. בזמן רגיל בחור מגיע אז המשגיח שלו רואה שהוא לא מגיע בזמן והוא עושה לו נו נו נו ואין לו חשק ללמוד ואז הנו נו נו מתחזק עם עונשים והוא חוזר הביתה מדוכא ואז מחפשים כמה שיותר מהר לחתן אותו ומנסים לטאטא את הבעיה, עד שהגיעה המגפה של הקורונה".
בשלב הזה עבר לבקוביץ לתאר את המשבר הקשה בקרב הנוער החרדי שצף בעקבות מגפת הקורונה, "המגפה פגעה ביהודים כלא יהודים, בדתיים וחילונים, אני יודע שמשרד החינוך ביטל את הקב"סים מחשש שיתגלה כמה נשירה יש בקרב ילדים ונערים בגיל חינוך חובה. במגזר החרדי המגפה הציפה את הבעיה לממדים שאני לא חושב שמישהו יכול לתאר".
לבקוביץ משווה את חומרת הבעיה לסכנה מהגרעין האיראני, "יש פה בעיה שניצבת לפתחנו ומדובר פה בעשרות אלפי בחורי ישיבה שמגפת הקורונה וזה שהישיבות נסגרו למספר חודשים או נפתחו ונסגרו, כל תלמיד שלא היה ממש תלמיד ישיבה והיה ממש מחובר ללימוד, ומדובר ב-20 עד 30 אלף בחורים, וזה סכנה לא פחותה מפצצה רעילה. מדובר על בחור שאין לו סיבה באמת לקום בבוקר".
לשאלה האם הנתונים שהוא מציג לא מצדיקים את הרצון של חלקים בחברה החרדית לפתוח את מוסדות החינוך בכל מחיר משיב לבקוביץ: "אני לא נכנס למקום של גדולי התורה, אני אדם פשוט, אני לא מוביל דעה במגזר הציבורי. אני מדבר על מה שאני רואה איפה שאני גר ברוממה. אני רואה על תוואי המסלול של הרכבת הקלה מאות בחורים שבאים להפגין רק מסיבה אחת - משעמום. אין להם מה לעשות. זה מגיע לשפיכות דמים ולסכנה".
"אני חושב איך מאיפה יש אנשי מקצוע שיטפלו בכל בני הנוער האלה. אני מסתכל על כל אחד מהם כמו על הילדים שלי, ואני רואה שהילד הזה זועק לעזרה, הוא מסכן. אין לו סיבה לקום, לחיות, לעשות. הוא צריך מישהו מקצועי לקלף ממנו את הכאבים ויפתח אותו ויתן לו תעסוקה, משהו שמשלב בין תורה לתעסוקה, אבל אין מי שיעשה את זה", אמר לבקוביץ.
"אני חושב שהמגפה הזאת מוציאה את כל המוגלה שקיימת ומוחבאת בדרך כלל, והתוצאות הן בלתי תשורינה, אני חושב שזה ממש סכנה לא רק למגזר החרדי, אלא לכל מי שגר בסביבה ולכל המדינה כולה".