אם הגעתי לכך שאני יושב לכתוב מכתב גלוי זה לראש ממשלת ישראל, זאת אומרת שהגיעו מים עד נפש.
קיימת קבוצה של 7 בתי חולים ציבוריים במדינת ישראל, אשר המאפיין אותם שהם הוקמו בעבר, כולל בעבר הרחוק לפני קום המדינה, ע"י גופים פילנטרופים שאינם גופי ממשל בישראל.
בתי החולים האלה כוללים את הדסה, שערי צדק, לניאדו, מעייני ישועה ובתי החולים הנצרתיים. בתי חולים אלה פועלים באופן זהה לשאר בתי החולים הציבוריים במדינה, כמו בתי החולים הממשלתיים ובתי החולים של קופות החולים.
מדינת ישראל, מרצון או מאונס, מפלה בתי חולים אלה לרעה, למרות שבתי החולים האלה משרתים אוכלוסייה רחבה של למעלה מ- 2 מיליון איש במספר ערים בארץ, לרבות ירושלים. ניסיונות רבים להגיע למודל תפעול אפשרי גם של בתי חולים אלה שאינם מתוקצבים ע"י המדינה, לא צלחו עד היום והמדינה באמצעות משרד האוצר ומשרד הבריאות, נאלצים לתפור פתרונות ארעיים שכמובן גם נכשלים וגורמים נזק גדול בעיקר למטופלים, אך גם לצוותי בתי החולים האלה.
חוקים כמו חוק התקציב וחוק ההסדרים האמורים להיות שוויוניים ומאוזנים, גורמים דווקא לבתי חולים אלה לספק שירותים רפואיים לקופות החולים בפחות מ"העלות הנורמטיבית", אותה עלות שתומחרה ע"י משרד הבריאות ואושרה ע"י ועדת המחירים של שני המשרדים.
בתי החולים הציבוריים אם כן נמצאים בגירעונות מתמידים, נאלצים לסגור חלק מהחובות ע"י פילנטרופיה, ומידי פעם בפעם לזעוק חמס, להפגין ולמחות על מנת להשיג מבחני תמיכה כדי שיוכלו להתקיים.
בשנה הנוכחית הגיעה שעוותם של בתי חולים אלה לשיאים חדשים. כל בתי החולים האלה הגיעו למצב של חוסר יכולת לשלם שכר לעובדיהם ותשלומים שוטפים לספקים בעיצומה של הפנדמיה הנוראית של הקורונה, שהעלתה את הוצאותיהם בהעדר הכנסות מתאימות. חשוב לציין, כי דווקא בתי חולים אלה ממוקמים באיזורים אדומים ובוהקים מתחלואת קורונה בארץ.
הרגשתי צורך אמיתי לשתף את אדוני ראש הממשלה בסאגה הבלתי מסתיימת הזאת, שגורמת סבל לכל כך הרבה אנשים. לא נוכל להמשיך במצב של חיפוש מתמיד של תקציבים, של מחאות, טלאים של "מבחני תמיכה", "הסכמי הבראה", "בתי חולים במצוקה", עיסוק סיזיפי מול התקשורת ובלי שאתה אדוני מודע לחומרת הבעיה ופועל כראש הממשלה של כל המדינה על כל חלקיה, לפתרון בעיה כאובה זו המשקפת חוסר "חמלה" אל מול ציבור מטופלינו מצד אותם גורמים שתפקידם מחייב אותם לפתור את הסאגה אחת ולתמיד ושהמצב בפועל מלמד על חוסר הצלחתם בכך ועל שפעת התרוצים שאדוני בוודאי מכיר על בוריים.
חשוב שלא יתפרש לא נכון, אין לנו טענות לדרג הנבחר ולשרים הרבלנטיים. אני בעצם פונה אליך כדי לשכנע את עצמי שעשיתי את הכל וכאזרח נאמן ומסור למדינה לא היססתי להרים כל אבן לפני שאמרתי נואש. אני מצרף לעיונך מכתב ששלחתי הבוקר לשר האוצר ומצפה לפעולתך הדחופה והחיונית, לא פחות מאשר פעולתך האישית בהשגת חיסונים למדינת ישראל.