מאז הגיח לחיינו נגיף הקורונה לפני שנה, העולם כולו נכנס לסחרור תרבותי, בו כל תחום הושפע ונאלץ לבצע התאמות על מנת להמשיך ולהתקיים. בכדי להוסיף חטא על פשע, החלו לצד שינויים אלו תחרויות פרסונליות מגזריות בהן מוסדות ומוקדים נפרדים לחלוטין החלו להטיל האשמות על שכניהם, ובכך הושוו פתיחתם של בתי כנסת לברים, אולמות ועוד. השוואות מיותרות אלו מצביעות בעיקר על חוסר ההבנה בין התרבויות הישראליות השונות.
ככל שהעם היהודי הורחק מציון, נאלצנו לפעול ביצירתיות על מנת לשמר את הגחלת. עברנו מעליות המוניות לרגל, לירושלים, לצמצום טווח ההליכה למקום התפילה והגודל של הקהילות היהודיות ברחבי העולם. בכך, נשמרה המסורת ללא צורך בהגעה תכופה ופיזית למגדלור- ארץ ישראל.
ככל ונפתח המשק מחדש ההגבלות שהותרו איפשרו חזרה מדורגת לבתי הכנסת. בינתיים נפתחו מניינים אינספור ברחבי השכונות השונות, מתוך הקפדה על ההנחיות ומאותה הכמיהה לשמר את חיי הקהילה. משנפתחו מחדש בתי הכנסת לבעלי הדרכון הירוק, כל אחד מהם בהתאם למימדיו, החלו להצטמצם מניינים אלו. סביר להניח שתהליך זה ייארך זמן מה, שכן נוצר קשר אישי בין המתפללים למקום התפילה החדש.
הסיקור התקשורתי הנרחב לו זכו מוקדים תרבותיים שונים, תוך התעלמות מוחלטת מבתי הכנסת, נובעת מחוסר הבנה של ערך התפילה הציבורית. ההשוואות שעלו כשהיה נוח להטיח האשמות בציבורים שלא שמרו על ההנחיות מול השקט המופתי לגבי אלו שפעלו במרץ על מנת לוודא את בריאות המתפללים מציגה לציבור הכללי את חוסר ההבנה וההכלה לדת במדינת ישראל של 2021. הכרסום הבלתי פוסק ביסודות היהדות הם אלו שנתנו הכשר לעניין תוך התעלמות מהאנשים עצמם שמאחורי הכיפה.
לא תרמה לעניין הימצאותה של המדינה בסבב בחירות נוסף בו ישנם מפלגות ששמו להן למטרה להצביע על מגזרים שלמים ולצבוע אותם כאשמים בכל מה שרע. לעיתים נזרקת הטענה על אנטישמיות כשבפועל החולי האמיתי נובע מחוסר יכולת לנהל שיח עם האחר. פערי התרבויות בין חובשי הכיפה לחילונים ניתנים לגישור מתוך שיח ערכי ובונה, בהכרח לא מתוך הטחת האשמות חסרות שחר שמכתימות ציבורים שלמים מכאן ומכאן. ככל ונשכיל להציג בבהירות את סיבותינו למוקדי העלייה שלנו, משמע הערך של תפילה בציבור, לצד הבנת הלך חייהם של השונים מאיתנו, רק כך נוכל לייצר הבנה שתשרת את כולנו. כולי תקווה לשיבת ציון במהרה ובאחדות.
עקיבא שפיגלמן הוא יועץ תקשורת עצמאי לעמותות ויוזמות חברתיות