כישלון ישראלי רב שנים

המגורים שלי בהתנחלות אלקנה, כמו של מעל חצי מיליון יהודים בשטחי יו"ש ובשכונות ירושלים, קיבלו אישור בהסכם מדיני שעליו חתמו ראש אש"ף יאסר ערפאת ונשיא ארה"ב ביל קלינטון: הסכם אוסלו ב'

חגי הוברמן , כ"ו באדר תשפ"א

כישלון ישראלי רב שנים-ערוץ 7
חגי הוברמן
צילום: ללא קרדיט

בדיוק לפני 6 שנים, ב-14 במרס 2015, כ"ג באדר תשע"ה, ארבעה ימים לפני הבחירות לכנסת ה-20, הכנסת האחרונה שהצליחה להקים ממשלה יציבה - נשא יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן נאום בוועידה הכלכלית הבינלאומית שנערכה בשארם א-שייח'.

הנאום לא קיבל את ההתייחסות המתאימה, מפני שכל הזרקורים הופנו לתוצאות הבחירות. בין האיומים השגרתיים שלו שמענו שהרשות הפלשתינית תבחן מחדש את יחסיה עם ישראל ואת שיתוף הפעולה הביטחוני בין מנגנוני הביטחון למערכת הביטחון בישראל, ובין דברי הלהג השגרתיים שלו שמענו שישראל "ממשיכה לפעול לייהוד ירושלים באמצעות טיהור אתני והקמת התנחלויות (לטעמי לא מספיק – ח.ה.) וממשיכה בפשעיה כנגד העם הפלשתיני בעזה באמצעות המצור שהיא מטילה על הרצועה" (ישראל היא היחידה שמעבירה לערביי רצועה סחורות, מזון, דלק ומספקת להם חשמל ומים – ח.ה.). אבו מאזן אמר כי "ישראל שולטת על יותר מ-60% משטחי הפלשתינים בגדה המערבית".

ברגע של חוסר תשומת לב, אמר אבו-מאזן משפט אחד של אמת: טענת הכיבוש היא טענה שיקרית. ישראל שולטת על כ-60% משטחי יהודה ושומרון. כלומר: היא אינה שולטת על 40 אחוזים משטחים אלו. 40 אחוזים משטחי יהודה ושומרון, סדר גודל של גוש-דן כפול 40, אינם תחת 'כיבוש' – גם לפי דברי אבו-מאזן מול עשרות מנהיגים מכל העולם בשארם א-שייח'.

אבו-מאזן רק שכח להוסיף פרט 'שולי' אחד: שבאותם 40 אחוזים משטחי יהודה ושומרון, מתגוררים 95 אחוזים מכלל האוכלוסיה הפלשתינית בשטחים אלו. לא בכל השטח. השטח הערבי המיושב בקושי מגיע לעשירית משטח יו"ש. לפלשתינים מרחבים ריקים פי שלושה מהשטח המיושב שלהם – שרובו ככולו אינו תחת 'כיבוש', אפילו לפי עדותו של אבו-מאזן.

החלטתה לפני שבועיים של התובעת הראשית של בית הדין הבינלאומי בהאג, האנטישמית המדופלמת פאטו בנסודה, בדבר פתיחת חקירה על "ביצוע פשעי מלחמה בשטחי יהודה ושומרון ועזה", היא כשלון של מדינת ישראל – אבל לאו דווקא של ממשלת נתניהו, אלא של ממשלות ישראל לדורותיהן מאז מלחמת ששת הימים. זהו כישלון מתמשך של ההסברה הישראלית משך יובל שנים, אצל כל ממשלות ישראל. זהו כשלון של מדינת ישראל, שנכשלה בהטמעת העובדה האמיתית שאין באמת כיבוש ביהודה ושומרון, בוודאי לא בעזה.

טענת ה'כיבוש' היא שקרית. התדמית הירודה של ישראל באירופה, נובעת בעיקר מהדימוי שלא השכלנו למחוק, בגלל הסברה ממשלתית כושלת, ושהערבים מצליחים לשכנע את כל העולם באמצעות תעמולה מוצלחת, שליהודים אין שום קשר ל'גדה המערבית', ושיהודה ושומרון הם 'שטחים פלשתינים כבושים' – שלוש מילים שאף אחת מהן לא נכונה: אלו לא 'שטחים', לא 'פלשתינים' (הם מעולם לא היו בהיסטוריה העולמית בריבונות פלשתינית. אף אחד לא יכול להצביע על שנה אחת בתולדות העולם, שבה היתה ביהודה ושומרון ריבונות 'פלשתינית'), ולא 'כבושים'. ומיד נסביר למה.

אם היתה למדינת ישראל מערכת הסברה רצינית, הנאום הזה של אבו-מאזן היה יכול לשמש קלף רציני. אבל איך אפשר לנהל הסברה כזו כשכל השיח הציבורי הפך ל'כן ביבי לא ביבי'?

בהסכם אוסלו אין זכר למדינה פלשתינית

נחזור לעניין: יהודה ושומרון אינם שטח כבוש, גם מבחינה משפטית, כי כיבוש הוא מונח משפטי מדוייק שאינו חל על יהודה ושומרון. 'שטח כבוש' הוא שטח שנכבש ממדינה ריבונית. הפלשתינים מעולם לא היו ריבון בשטח זה; הריבונות הירדנית מעולם לא הוכרה בידי מדינות העולם; ואין שום מסמך מדיני או הסכם מדיני מחייב הקובע שהשטח אמור להיות בריבונות פלשתינית אי פעם בעתיד. בהסכם אוסלו אין זכר למונח 'ריבונות' או 'מדינה פלשתינית'. נקבע שם רק שבתוך 5 שנים ייקבע מעמד הקבע של יש"ע אחרי משא ומתן בין ישראל והרשות הפלשתינית. זהו.

אז אם אין כיבוש אין גם כוח כובש. המגורים שלי בהתנחלות אלקנה, כמו של חצי מיליון יהודים בשטחי יו"ש ועוד חצי מיליון בשכונות ירושלים, קיבלו אישור בהסכם מדיני שעליו חתמו ראש אש"ף יאסר ערפאת ונשיא ארה"ב ביל קלינטון: הסכם אוסלו ב'. השליטה הישראלית הוכרה בהסכם אוסלו ב', שחילק את השטח לשלוש קטגוריות – A ,B ו-C. ובשטח C, על פי קביעת הסכם אוסלו, יש לישראל את הסמכות המלאה לומר לתושבים מה חוקי ומה לא חוקי, בדיוק כמו שהרשות הפלשתינית קובעת זאת לאוכלוסיה שלה בשטחים שבשליטתה.

לפלשתינים יש שטח של גוש דן כפול 40

כמו שאמר אבו-מאזן בדיוק לפני 6 שנים ברגע נדיר של אמירת אמת, ארץ-ישראל כבר חולקה בהסכם אוסלו. מאז הסכם אוסלו ב' מספטמבר 1995 רוב הפלשתינים חיים בשטחי A ו-B שהם אוטונומיה עצמאית, עם רשות פלשתינית עצמאית שאינה נשלטת בידי ישראל, זולת הנושא הביטחוני. 40 אחוזים משטחי יו"ש, גוש-דן כפול 40 כאמור (כמה אנשים גרים בגוש-דן? כמחצית ממספר הפלשתינים ביו"ש? תחשבו איזו רווחה היו לתושבי גוש-דן אם היו מרחיבים את שטחם פי 40), שבהם נמצאים 95 אחוזים מהאוכלוסיה הפלשתינית, נמצאים בשלטון פלשתיני, עם אוטונומיה פלשתינית נרחבת, תחת פרלמנט פלשתיני עצמאי, עם ממשלה (קבינט) פלשתיני עצמאי, עם משטרה פלשתינים וכוחות ביטחון פלשתינים עצמאיים. לפלשתינים יש עצמאות גם בלי מדינה.

אמת, השטח הפלשתיני אינו ברצף טריטוריאלי אחיד. הוא מפוצל בגושים שונים, גדולים וקטנים, לטובת ביטחון מדינת ישראל. העדר הרצף הפלשתיני הוא המונע הפיכת שטחי יו"ש לחמאסטן כמו עזה; הוא המונע ירי רקטות מג'נין על עפולה וירי פצמ"רים מקלקיליה על כפר-סבא.

למה העולם לא השתכנע כמו שקוראי הטור הזה, מן הסתם, משוכנעים? מסיבה פשוטה: כי מדינת ישראל, בהסברה הרשמית שלה, מעולם לא ניסתה להגיד את מה שנכתב כאן. מאז שיחרור חבלי יש"ע במלחמת ששת הימים, שמה ההסברה הישראלית בעולם דגש על ביטחון, וזנחה לחלוטין את נושא הזכויות. הערבים לא הפסיקו לדבר על 'זכויות פלשתיניות', על 'אדמה קדושה' ועל 'היסטוריה פלשתינית של 3,000 שנה' – כל הקשקשת השיקרית שבמשך 50 שנה חילחלה לקהיליה הבינלאומית. מדינת ישראל דיברה על ביטחון, דיברה על 'כיבוש'. אריק שרון הגדול היה זה שאמר ב-27 במאי 2003: "להחזיק שלושה וחצי מיליון פלשתינים תחת כיבוש, זה דבר גרוע גם לישראל". שרון ואחריו נתניהו הביעו בפומבי נכונות ישראלית להקים מדינה פלשתינית – והעולם כולו, כולל כל הידידות הכי טובות שלנו, השתכנע, הן מהטענות של ישראל והן מהטענות של הפלשתינים: מדינת ישראל ה'כובשת' כבשה שטחים פלשתינים, כדי לדאוג לביטחונה. לזה יש פתרון מעשי: נמצא דרכים אחרות לדאוג לביטחון ישראל, ושישראל תסיים את הכיבוש.

די לכפל קולות

ועוד טענה צודקת אחת יש לעולם כלפי ממשלת ישראל: תפסיקו לדבר בכפל קולות. אי אפשר לדבר גם על 'חזון שתי המדינות' וגם על הרחבת ההתנחלויות. תחליטו מה אתם רוצים.

טענה אמיתית, טענה צודקת, ומחייבת החלטה ישראלית ברורה: לגנוז סופית את הדיבורים על 'חזון שתי המדינות'. שוב הוכח שמה שסיבך את ישראל מבחינה מדינית לעומק, לא היה חוק ההסדרה, אלא נאום בר-אילן של נתניהו. נתניהו, אגב, לא חזר בו עד היום באופן מוחלט מאותו נאום.

מדינת ישראל נמצאת בקרב מאסף של הסברה, אבל עדיין לא מאוחר: זה הזמן לשנות את אופי ההסברה הישראלית, מהגנה להתקפה. בכל דיון בינלאומי חייבים לשים את הזכויות ההיסטוריות בראש הטיעונים הישראלים. ההסברה הישראלית חייבת להתמקד בנושא הזכויות ההיסטוריות של העם היהודי ביהודה ושומרון – ולהתמקד בכך בחמישים השנים הקרובות. כל דיון מדיני בחמישים השנים הבאות חייב להתמקד בשאלה מי היו כאן קודם: היהודים או הערבים? למי שייכת הארץ מלכתחילה – ליהודים או לערבים? רק אחרי שהדיון הזה יסתיים, אפשר יהיה להתחיל לדון בשאלות מהותיות של פתרון מדיני כזה או אחר.

חגי הוברמן הוא עורך שבועון הציונות הדתית ''מצב הרוח''