חייבים ספין חדש שירענן את סינגפור. ממשלת החלומות נטולת נתניהו: לפיד, בנט
חייבים ספין חדש שירענן את סינגפור. ממשלת החלומות נטולת נתניהו: לפיד, בנט צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
אביגדור ליברמן
אביגדור ליברמן צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

גדעון סער
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הממשלה החדשה התכנסה לישיבה חגיגית, והשרים הנרגשים השיקו כוסות יין שלא יוצר ביקבי זכרון יעקב כדי לא לפגוע ברגשותיה של סגנית השר איבתיסאם מרעאנה ("מה, אין שמפניה ורודה?" שאל אחד השרים לקול צחוקם של העיתונאים שבאו לסקר את האירוע ההיסטורי).

"נא לשבת, חברים", ביקש ראש הממשלה גדעון בנט, ולנוכח מבטה הנוקב של שרת המשפטים מרב מיכאלי מיד תיקן את עצמו ל"חברות, חברים וכל מי שמגדיר.ה את עצמו.ה איפה שהוא.היא על הרצף.ה".

"זה יום גדול למדינת ישראל", המשיך ראש הממשלה אחרי שכולם התיישבו, "סילקנו את הממשלה הרעה שהייתה פה והוכחנו שאפשר לאחות את הקרעים, להקים ממשלה של כל חלקי העם, ממשלה שיושבים בה גם איבתיסאם מרעאנה וגם נפתלי מרעננה. לכולם יש מקום בממשלה שלנו – חוץ מביבי, סמוטריץ' והחרדים כמובן – כולנו שמנו את האגו בצד וכולנו נהיה ראשי ממשלה, כפי שיפרט עכשיו מזכיר הממשלה".

"אז ככה", אמר המזכיר, "בימים ראשון, שלישי וחמישי, בין השעות שש בבוקר לשש בערב ראש הממשלה יהיה נפתלי בנט, ובין שש בערב לשש בבוקר גדעון סער. בימים שני, רביעי ושישי יאיר לפיד ואביגדור ליברמן, בשבת רבה רפורמית כלשהי ובכל רגע נתון היועץ המשפטי לממשלה".

"חברי... חברות וחברים", אמר ראש הממשלה נפתלי סער, "תמו ימי נתניהו. הממשלה הזאת תשים סוף להסתה, לפלגנות, לביזוי, לנידוי, לגינוי, לדיחוי, לשיסוי, למיסוי..."

"אז זהו, לגבי המיסים..." לחשה שרת האוצר.

"נדבר על זה אחר כך", רמז לה ראש הממשלה, "חברי... חברות וחברים וכל העומד.ת מלפניי ומאחוריי ומצדדיי, הרבה עבודה לפנינו. הממשלה הקודמת עשתה נזקים, אנחנו נתקן. כמו שהתחייבנו, בתוך שבועיים נדביר את הקורונה, נזניק את מערכת החינוך, נבנה פה גן עדן כלכלי ונפנה את חאן אל־אחמר. מהיום המדינה הזאת תנוהל בדייקנות של שעון שוויצרי מסינגפור. קדימה לעבודה!"

"העבודה זה אני", עלצה מרב מיכאלי ומיהרה לישיבת הוועדה למינוי שופטים. על סדר היום: מינוי שבעים שופטים שאבי ניסנקורן לא הספיק למנות, ועוד אחד כדי לרצות את איילת שקד.

עשה רצונה כרצונך

השרים יצאו דחופים והתוצאות לא איחרו לבוא. בתוך יומיים הוחלפו מנכ"לים, ערוץ 20 נסגר, שגרירים סוררים נשלחו למדינות שאין לנו איתן יחסים דיפלומטיים וידיעות אחרונות החל להדפיס כותרות חגיגיות בצבעי כחול־לבן. ועדות הוקמו, תקנים אוישו, תומכי נתניהו יואשו, וכחודש לאחר מכן התכנסה הממשלה לישיבת מעקב כדי לבדוק האם צריך לשפר עוד משהו לפני שמזמינים את ראש ממשלת סינגפור לסיבוב דאווין.

"אז ככה", פתח שר הבריאות אלי אבידר, "מתברר שקורונה זו לא המצאה של נתניהו. באמת יש וירוס כזה".

"טוב", אמר נפתלי סער, "אבל טיפלנו בו, לא?"

"בנתניהו? בטח".

"ובווירוס?"

"פחות".

"תוציאו מהסטטיסטיקה את החרדים ואת הערבים והכול יהיה בסדר", הציעה השרה לענייני אחדות העם.

"הוצאנו", הסביר שר הבריאות, "וגם הגדרנו שמי שיעבור מעיר אדומה לעיר ירוקה יישא באחריות פלילית, אבל אנשים בכל זאת ממשיכים לצאת מהבית".

"בסינגפור כבר היו יורים בהם", העיר שר החוץ אביגדור לפיד.

"אי אפשר לשלוח חיילים לירות באנשים ברחובות!" מחה שר הביטחון יאיר ליברמן, "כל התחמושת נמצאת אצל הבדואים בנגב".

"אדוני השר לביטחון פנים", דפק ראש הממשלה על השולחן, "אמרנו שנעניק עדיפות עליונה לטיפול בפשיעה!"

"בהחלט", ענה השר, "ולכן מיטב החוקרים מגויסים כדי למצוא עליך כל בדל של חומר מפליל. אל תדאג, הם מאוד מנוסים בזה".

"בסינגפור זה לא היה קורה", סינן ראש הממשלה, "שם מערכת המשפט כפופה לממשלה".

"אם אדוני רוצה שמערכת המשפט תהיה כפופה לו", אמר היועץ המשפטי לממשלה, "כל שהוא צריך זה להגיד".

"הנה אמרתי", אמר ראש הממשלה.

"אדוני צריך לעשות כל מה שמערכת המשפט מצווה עליו, ואז יוכל להגיד שמערכת המשפט עושה מה שהוא רוצה".

"עשה רצונה כרצונך כדי שתוכל להגיד שעשתה רצונה כרצונך", סיכם שר הדתות אלעזר שטרן.

יותר דארפור מסינגפור

"טוב", גירד ראש הממשלה בראשו, "מה לגבי ההסכמים החדשים עם ארגוני המורים?"

"אני שמחה להודיע שדיברתי איתם", אמרה שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון.

"יופי".

"והם לא מסכימים. הם אומרים שאם נקטין את הכיתות זה יחייב להכשיר עוד מורים, ואז זה ישנה את המאזן הדמוגרפי בבחירות הקרובות להסתדרות".

"אבל הבטחנו מהפך בחינוך!"

"אז למה לא עשית את זה כשאתה היית שר החינוך?"

"אל תסיטי את הנושא".

"אתה בעצמך מסית!"

"אמרנו בלי הסתה!"

"אמרנו גם שנאחד את העם!"

"נו?".

"הוא לא מתאחד".

"אז תאחדו אותו בכוח! שר הביטחון, תן לנו סקירה ביטחונית".

"מצב הביטחון מעולם לא היה טוב יותר", אמר שר הביטחון, "איראן מאיצה את הפיתוח הגרעיני, חמאס הזמין מחיזבאללה משלוח חדש של טילים, ועדת ההקצבות בקונגרס האמריקני דנה בקיצוץ הסיוע לישראל, ובמחנה נבטים עדיין מחפשים את הבדואי שפלש לבסיס כדי שיבוא להעיד נגד הש"ג שלא ירה בו, למזלו הרב".

"של הבדואי?"

"של הש"ג".

"אז מצב הביטחון ממש לא טוב!"

"נכון, אבל מצב שר הביטחון ממש כן".

ראש הממשלה לקח נשימה עמוקה. "מה קורה עם בית הדין הבינלאומי בהאג?", הוא שאל.

"השר לעניינים אסטרטגיים בני גנץ נסע להולנד כדי לדבר איתם", מסר שר החוץ.

"יופי. מה הוא מדווח?"

"הוא לא מדווח. עצרו אותו".

"יופי", הרהר ראש הממשלה, "אני יכול לתת את התיק הזה למישהו אחר". בזמן האחרון מצבו בסקרים התדרדר, הנשיא ביידן עקץ אותו בפומבי, הרשות הפלשתינית פירקה עוד ממצא ארכיאולוגי, ועד העובדים השבית את נתב"ג, המוכתר של ביר־הדאג' סירב לדבר איתו, הבן שלו שוב עשה פאדיחה בטיק־טוק וגם ככה הוא בקושי ישן כי המשתתפים הקבועים של ההפנינג בבלפור עושים לו רעש מתחת לחלון, אבל נשיאת בית המשפט העליון אוסרת לפנות אותם כי דמוקרטיה. בביקור האחרון בדרום תל אביב צעקו לו שפה זה לא סינגפור, זה דארפור, וכל העיתונאים שפעם שיבחו אותו כבר אומרים בקול רם שהוא עשה את שלו והגיע הזמן להחליף אותו. צריך לעשות משהו, הוא אומר לעצמו. לחלק עוד תיקים, לצ'פר חברי כנסת, אולי להוציא ספין חדש שירענן את הסיפור על סינגפור. אולי טאיוואן. כן, מצוין. נהפוך את המדינה הים־קישונית שלנו לטאיוואן.

dvirbe7@gmail.com