כל נער ונערה העוברים במוסדות הציונות הדתית יודעים שבית המדרש הזה מחנך את המתחנכים והמתחנכות לחיים של תורה ועבודה. "יזהיר לכם כוכב תורה דרככם סוגה בעבודה", כתב הרב משה צבי נריה לפני 90 שנה, ומאז השורות הללו מתנגנות בראשם של בני הציונות הדתית.
בית המדרש הזה מחנך את בניו ובנותיו לאחוז במסורת ישראל ותורתו, וביד השנייה לבנות מדינה, לקחת חלק באתגרים ובבעיות של העם והארץ.
בבחירות הללו הניחה מפלגת הציונות הדתית את השאלה 'מיהו ציוני דתי'. נטען נגד מפלגת ימינה שהם אינם אלו שנושאים את דגל הציונות הדתית, ונפתלי בנט איננו מבטא את עולמה ודרכה של הציונות הדתית, ומשום כך גם לא ידאג למפעליה הרבים.
גילוי נאות מתבקש: כותב שורות אלו נשוי למי שמשמשת כדוברת של בנט. האמת היא שבזכותה הצלחתי להתבונן מקרוב בתופעה המכונה 'פוליטיקאי'. לרוב, המילה הזו זוכה ליחסי ציבור גרועים במיוחד. הפוליטיקאי הישראלי נתפס כמי שעסוק בעיקר בעצמו. אני, וגם ילדיי, יכולים להעיד ולספר שהפוליטיקאי בנט עובד הרבה, הרבה מאוד שעות, יותר מדי שעות, והוא עוסק בצרכי ציבור מהבוקר עד השעות הקטנות של הלילה.
זה בא לידי ביטוי אינטנסיבי במיוחד בחודשים הקשים של הקורונה. ראיתי את הלו"ז של האיש ושל הדוברת שתחיה. זה אכן היה "לא פרנסה - לא מעניין". זו עבודת רגליים סיזיפית של חרישת הארץ, דרך מפגשים עם בעלי עסקים, עם מורים, רופאים וחוקרים מארץ ומהעולם, שהם מומחים למגיפות ומחלות. זה לפגוש ראשי ערים בכל הארץ, במגזר החרדי והערבי, ולהבין איך הקורונה משפיעה אחרת על כל מגזר ולייצר פתרונות. זה לדעת עד הסוף ולעומק את הפיגוע העולמי המתמשך הזה ולבנות תוכניות אופרטיביות והגיוניות לחלץ את המדינה מהבוץ.
ובחזרה לסוגיה הציונית-דתית. נוהגים לעלוב בבנט על גודל כיפתו, לפעמים נכנסים ברשעות לחיי משפחתו ותוהים עד כמה הוא 'משלנו' ומדוע הוא לא מניף את דגלי הציונות הדתית בכל מקום שאליו הוא מגיע. לעניות דעתי, אין ביטוי הולם יותר לציונות דתית מאשר איש ציבור שמחובר עמוקות למסורת ישראל, לארץ ישראל ולתנ"ך, וביחד עם זאת, משקיע את חייו, זמנו וגם משפחתו למען הכלל. יש ביטוי יותר ציוני-דתי מזה?
נכון שבנט וחבריו לרשימה, שרובם גדלו בציבור הדתי-לאומי והגיעו להישגים מרשימים, לא באים לכל מקום עם דגל של המגזר, אבל יש ציונות דתית שלא מנפנפת בציונות הדתית שלה. האם אנשים שגדלו בציונות הדתית כמו אלון דוידי והפכו להיות ראשי עיר מוצלחים ביותר הם לא ביטוי לערכי הציונות הדתית? ובנט, שצמח בישיבה תיכונית ובבני עקיבא, הוא איננו ביטוי לבית מדרש הציוני-דתי? ודאי שכן.
לראשונה, הציונות הדתית הזו יוצאת מד' אמותיה ומתחברים אליה קהלים וציבורים שונים. בסבירות גבוהה, על פי הסקרים, מפלגתו של בנט תהיה בתפקידי מפתח שייתכן ונציגים מהציונות הדתית מעולם לא הגיעו אליהם. הפעם זה אפשרי, אבל בשביל זה צריך שני דברים שהרב נריה חרט בהמנון תנועת הנוער הציונית-דתית: בלב אמיץ ובעזרת השם.
המאמר יפורסם בשבת הקרובה בעיתון "שביעי"