רפי קפלן
רפי קפלןצילום: באדיבות המצולם

קשה להבין את מהלכו של הרב חיים דרוקמן. רבים הרימו גבה ביחס למעשיו בשבועות האחרונים. הדבר צריך עיון.

באופן אישי-בעיני זה פשוט מדהים. כמה כוחות יש לאיש הזה, זקן רבני הציונות הדתית?! לא סתם כינה אותו מו"ר הרב נריה זצ"ל "פלא אדם".

מאז פרוץ מגיפת הקורונה לא זכו תלמידיו בישיבת אור עציון לראותו בבית המדרש. מפאת גילו והסכנה של הידבקות, כל שיעוריו ניתנו בביתו מאחרי מחיצה, כל עיסוקיו הציבוריים התנהלו אך ורק מהבית..

והנה הרב הישיש יצא "למסע הישיבות". במשך שבועיים נסע מישיבה לישיבה להביע תמיכתו ב"מפלגת בציונות הדתית". לא נגד הצבעה "ב'" (האות שהיתה קרובה לליבו במשך עשרות שנים) בעד רעיון ומפלגה המייצגת במלוא התוקף את הבנתו את צו השעה.

בעד ולא נגד. לא חלילה נגד האנשים הטובים ברשימת "ימינה" או מפלגות אחרות. יודע הרב דרוקמן את יכולתיו המבורכים של נפתלי בנט, ויודע הוא להעריך את סגולותיה הייחודיות של אילת שקד, אבל חשוב היה לו לעודד הצבעה ולהביע תמיכה דווקא במפלגת הציונות הדתית.

האם זה לפי כבודו? האם זה  לפי כוחו? האם יכול הוא לעזוב כל עיסוקיו הציבוריים ולהרשות לעצמו לחרוש את כל הארץ בביקורים באין ספור הישיבות?

הרב דרוקמן מזמן מחל על כבודו, ומזמן הוכיח שיש לו כנראה כוחות עצומים כשמדובר בצרכי ציבור ולמען עם ישראל ומדינת ישראל או הפרחת התורה בארץ.

כה יקרה לו מדינת ישראל שאפילו בעת הזו, עם כל התסבוכות של הקורונה, והסבך הפוליטי וגילו הרם לא יכל הוא להשאר ספון בביתו.

קראתי ושמעתי קולות נגד התערבותו בפוליטיקה. שלו ושל רבנים בכלל (גם מאנשים שהשתדלו לגייס רבנים שיתמכו במהלכים פוליטיים שלהם בהזדמנויות שונות). היו שאמרו שהוא מתבזה.

אלא שהרב דרוקמן למד ממורו ורבו הרב צבי יהודה, שלא רק שמותר לרבנים להתערב בפוליטיקה, אלא שיפה הם עושים כשהם משתדלים להשפיע על מהלכים חשובים כמובן ולא "בפוליטיקות קטנות" אלא בסוגיות עקרוניות וערכיות.
הרב דרוקמן לא חס על כבודו בעת כזו שנושא צביון היהודי של מדינת ישראל בוער ביותר.

מו"ר הרב דרוקמן היה שמח מאד לראות מפלגת ימין לא מגזרית גדולה אבל הוא גם יודע שהמאבק על "הימין" ועל ארץ ישראל איננו מספיק.

כפי שכתב הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל (מכמני עוזיאל ח"א עמ' תעה) בנוגע למשימות תנועת המזרחי: "עבודתנו בהמזרחי נובעת מתוך הכרתנו העמוקה להשלטת הרעיון הציוני והגאולה השלמה. טועים אלה החושבים, שבבנין הארץ והתיישבותה בעבודה מדינית או יישובית גרידא, יגיעו למטרתנו הסופית. קניין הארץ והתיישבותה היא חצי דבר, גוף מוצק שהנשמה היהודית תתלבש ותתגלה בו..."

חשיבות שיתוף הפעולה עם ציבור כללי  חשובה מאד בעיני הרב דרוקמן אבל כפי שביטא זאת הרב סולובייציק זצ"ל (חמש דרשות עמוד 32) במילים מדויקות בדיוק בנוגע לשאלות העומדות על הפרק:

"כדי לבנות את מדינת ישראל צועדים אנו עם כל המפלגות, מפני שמאמינים אנו, כי מדינת ישראל היא הדרך המובילה אל הר המוריה, ומפני שברור לנו, כי לבדנו לא תצליח נסיעתנו בדרך זו לכן מקיימים אנו את ה“ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו הא־להים“. האם פירושו של דבר הוא כי הולכים אנו עם כל אחד ואחד אל הר המוריה? ... לא! כשהדבר נוגע להר המוריה, להלכות אישות, חינוך, לשמירת שבת, למאכלות אסורות, לרבנות ולהוראה, ל'מיהו יהודי' - מצהירים אנו בגאון לשני הנערים, יהיו מי שיהיו בקואליציה אתנו: 'שבו לכם פה עם החמור, ואני והנער נלכה עד כה ונשתחווה'... אנו משתפים פעולה אתכם בכל המפעלים, אולם אין פשרות בנוגע ל'מקום אשר אמר לו האלוהים'."


הרב דרוקמן יחד עם כל ראשי הישיבות בהן ביקר, רואה, ורואים בתפקיד נציגי ערכי הציונות הדתית בכנסת לדרוש דרישות גדולות ממדינת ישראל. על נציגי הציונות הדתית בכנסת, לצד השאיפה לאחדות, והדאגה שתקום ממשלה לאומית, שתשמור על ארץ ישראל, לדאוג במיוחד ליהדות המדינה.

על תפקיד תנועת המזרחי והציונות הדתית כתב הראי"ה קוק זצ"ל (אגרות הראיה ,כרך ב עמוד רט'): "ומעתה, "המזרחי" צריך הוא להכיר בגאון את גדולת תעודתו. לא להיות שמש למפלגה מעשית, פוליטית, קולטורית וכו' וכו' ... בשעה שהם נגשים לעבודת- קודש זאת של תחית-האומה, כי אם לתן להתנועה הגדולה... להוציא את ענין הציוניות מקטנות ... לגדלות של תנועת- חיים של הגוי כולו, ההולך בגאון לקראת עתידו הגדול באור פני ד' אלהיו."

מו"ר הרב דרוקמן רואה במפלגתו של בצלאל סמוטריץ הכתובת לדברים אלו, והחליט על אף כבודו וגילו לשנס מתניו ולהיחלץ למען הרעיון בו הוא מאמין  בכל ליבו.

אכן "פלא אדם" הראוי להערכה עצומה. יתן לו רבש"ע בריאות ואריכות ימים.