בצלאל סמוטריץ' בחגיגות יום ירושלים בישיבת מרכז הרב
בצלאל סמוטריץ' בחגיגות יום ירושלים בישיבת מרכז הרב צילום: אהרון קרון, פלאש 90

1

על השולחן שלידו אני יושב וכותב מונח עדיין גיליון 'בשבע' מלפני חודשיים. על שער הגיליון התנוססו תמונותיהם של נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ'. הכותרת הציגה את השאלה הבוערת באותם ימים בפוליטיקה הציונית־דתית: ביחד או בנפרד? ימים ספורים לאחר מכן נפלה ההכרעה על ריצה נפרדת - ימינה בראשות בנט, הציונות הדתית בראשות סמוטריץ'.

אני מודה שהפרידה הזאת גרמה לי צער וחשש. צער על כך שיינתק החוט המשולש בנט־סמוטריץ'־שקד, שהוכיח את עצמו כמכונה פוליטית משומנת ומתפקדת היטב למרות חילוקי הדעות. וחשש מפני חזרה על תרחיש בחירות 2019, כאשר הריצה בשני ראשים גרמה לכך שאחד מהם לא עבר את אחוז החסימה.

להחלטת ההיפרדות קדם משא ומתן שהציף חילוקי דעות אידיאולוגיים ופוליטיים. כאשר סמוטריץ' דרש ארבעה מקומות בשמינייה הראשונה, לא הייתי רחוק מלקרוא לו פומבית להסתפק בשלושה. אבל בנט היה מוכן לשחרר רק שני מקומות בטוחים, בתוספת המקום העשירי שעד היום לא ברור שהוא בטוח. בדיעבד די ברור שבנט חתר להיפרדות מסמוטריץ' מסיבותיו שלו, אבל לא רצה להיתפס גם הפעם כמי שאשם בפיצול. בימים שבהם נפלה ההכרעה, בנט התבצר בקו הסברתי של "לא קורונה לא מעניין", התעקש לא לתת עדיפות לקואליציית ימין בראשות נתניהו, והתאמץ להתרחק מכל זיהוי מגזרי עם הציונות הדתית. רק לאחר הפרידה ובמסגרת התחרות על הקול הציוני־דתי חזרו בימינה לדבר על תיקון מערכת המשפט, ריבונות ביו"ש, הסדרת ההתיישבות וערכי הציונות הדתית. וגם עכשיו זה לא בנט עצמו מתבטא בנושאים אלו, אלא אנשים פחות בכירים במפלגתו.

הריצה הנפרדת היא עובדה. מה שנותר כעת הוא לייחל וגם לפעול כדי שהפעם שתי המפלגות יעברו את אחוז החסימה, ושסכום החלקים הנפרדים יהיה גדול מן השלם. ומה שעוד נותר הוא להחליט לאיזו מבין שתי המפלגות לתת את הקול. שבוע וחצי לפני הבחירות, אנמק כאן את הבחירה האישית שלי.

2

אפתח בספוילר שלא אמור להפתיע: אני מתכוון להצביע ט', רשימת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ'. מדוע? כי אני מאמין בצורך במפלגה ציונית־דתית מובהקת ולא סבור שזמנה עבר. כי מבחינה אידיאולוגית מפלגתו של סמוטריץ' היא לדעתי המייצגת המדויקת ביותר והנאמנה ביותר לדרך הציונות הדתית. כי בצלאל סמוטריץ' הוא לדעתי האדם המתאים ביותר להוביל כיום את הפוליטיקה הציונית־דתית, גם בזכות עמדותיו וגם בזכות מסירותו, כישוריו ויכולותיו. כי אני רוצה בהמשך שלטונו של הגוש הלאומי־דתי ולא מעוניין בקואליציית ימין-שמאל בלי הליכוד והחרדים. ומשום שאני מאמין במפלגה שמייצגת ציבור ונבחרת על ידו, ולא במתכונת החדשה של מפלגות כוכב שראשיהן מקימים ומנהלים אותן בדרכים לא דמוקרטיות, שרובן זוהרות לרגע בשמי הפוליטיקה ככוכב שביט וממהרות גם לדעוך כמוהו.

נכון, גם האיחוד הלאומי שהפך לציונות הדתית הוא לא מופת להתנהלות דמוקרטית. אבל סמוטריץ' לפחות זכה בראשות מפלגתו בהתמודדות דמוקרטית, בגוף בוחר שלא הוא הרכיב אותו. והעיקר, סמוטריץ' מבטיח דמוקרטיזציה של מפלגתו ופריימריז על הנהגתה לאחר הבחירות. במפלגה של בנט לא מבטיחים כלום. והוא הוכיח בהרכבת רשימת מפלגתו שהוא מבין את הצורך לתת ייצוג ראוי לגוונים השונים של הציונות הדתית.

3

שיהיה ברור, גם ההצלחה של בנט חשובה לי. אני רוצה מאוד לראות את נפתלי בנט בתפקיד שר הביטחון בממשלה הבאה. לפי מפת המנדטים המצטיירת בסקרים, זה יכול לקרות בכל קואליציה שתקום אחרי הבחירות, אם תקום, ולא כל כך משנה אם יהיו לימינה שמונה מנדטים או כפול מזה. אני הרבה פחות מתלהב מהרעיון לנסות לנצל את היותך לשון מאזניים כדי לאלץ את המערכת הפוליטית להפקיד את ראשות הממשלה בידי המפלגה השלישית בגודלה, שבמקרה הטוב לא צפויה לזכות ביותר מ־15 מנדטים. לא כך מביאים את הציונות הדתית להנהגה ולשלטון.

הציונות הדתית תזכה בשלטון כאשר רוב העם יאמין בצדקת דרכה, ייתן בה אמון וירצה לתת לה את ההנהגה. אני מאמין שזה יקרה יום אחד, אבל זה תהליך ארוך שבדרך הטבע יימשך עוד שנים רבות. עד אז יכול אולי נפתלי בנט או יולי אדלשטיין או סרוג־כיפה אחר להיבחר לראשות הממשלה, לא בזכות הכיפה שלראשו אלא למרות הכיפה, ובתנאי שהיא לא נתפסת כגורם מרכזי בהתוויית דרכו הציבורית. הוא יעלה לשלטון כאדם פרטי שזכה לאמון אישי, לא כנציג מובהק של ציבור או של תנועה אידיאולוגית. כדי לזכות בתמיכה רחבה הוא יצטרך לאמץ מסרים פופולריים ולהצניע את דעותיו בתחומים שבהם אינן מוסכמות. ומכיוון שהוא יקבל מנדט אישי ולא מנדט לאידיאולוגיה ציונית־דתית, הוא גם יהיה מוגבל מאוד ביכולתו ליישם מדיניות ציונית־דתית תוך נקיטת עמדות שאינן בקונצנזוס, למשל בנושאים של דת ומדינה. במקום לרתום את כוחו האלקטורלי למאבק על דמותה היהודית של הפרהסיה הציבורית, הוא ייכנע ללחץ החילוני וישתדל ללכת לקראתו כמעט בכל תחום.

אם נפתלי בנט יצליח הפעם לשבור את שיא 12 המנדטים שהשיג עם כניסתו לפוליטיקה, זה לא יקרה משום שהציבור יבחר בדרך הציונות הדתית. במקרה הטוב הוא יגיע להישג כזה משום שבעיני חלק מהציבור הוא נתפס כנושא בשורה בתחום ההתמודדות עם משבר הקורונה, הבריאותי והכלכלי. במקרה הפחות טוב, הוא יזכה לתמיכה רק מתוך רצון להדיח את נתניהו. לא במקרה בנט הגיע לעשרים מנדטים בסקרים כאשר הוא נתפס כאלטרנטיבה העיקרית לנתניהו. חלק גדול מתומכיו באו לא מאהבת בנט אלא משנאת נתניהו. לכן מיהרו רבים מהם לעזוב אותו רגע לאחר שצצה התקווה החדשה והממורכזת של גדעון סער, ומשם המשיכו בדרכם אל יאיר לפיד.

4

העתיד הפוליטי של הציונות הדתית לא נמצא במפלגתו של בנט, משום שעצם קיומה של המפלגה הזאת הוא תוצאה של נסיבות אישיות - מצערות אך חולפות.

כאנשי ימין שמפעמת בהם אמביציה להיבחר לראשות הממשלה, מקומם הטבעי של בנט ושקד הוא בליכוד. מאז המהפך הפוליטי של מנחם בגין, הדרך של איש ימין להיבחר לראשות הממשלה עוברת בראשות הליכוד. אין גם פער אידיאולוגי אמיתי בינם ובין הליכוד, לפחות באגף הימני שלו. כזכור, לפני שהחליטה להוביל את רשימת ימינה בסבב הבחירות השני, איילת שקד ניסתה להצטרף לליכוד. רק בגלל הסכסוך האישי ההיסטורי בין השניים לנתניהו, שחסם את דרכם לליכוד, הם יצאו למסעם הפוליטי העצמאי שהתחיל במפלגת הישראלים, עבר לבית היהודי, פרש לימין החדש, חזר לימינה בגלגולה הקודם ונמשך בגלגולה הנוכחי. ביום שאחרי נתניהו, סביר מאוד שחתירתם לראשות הממשלה תוביל אותם לליכוד, כי הניסיון של בנט לבנות מפלגת שלטון ימנית מחוץ לליכוד נועד לכישלון. אבל בינתיים, עד שתיפתח דרכו אל הליכוד ולהתמודדות על ראשות הממשלה, השאיפות האישיות של בנט משגעות את הפוליטיקה הציונית־דתית, מסחררות את ראשם של בוחרים ונבחרים, מטלטלות את הספינה ומסיטות אותה מדרכה.

5

כוחה של הציונות הדתית כציבור וכתנועה גדול ויציב הרבה יותר מיכולותיו של פוליטיקאי זה או אחר, מוכשר ככל שיהיה. החוט המשולש של ערכי התורה העם והארץ, ההכרה בשיבת ציון בדורנו כהתגשמות חזון הנביאים ובמדינת ישראל כראשית צמיחת גאולתנו, השילוב בין תורה לדרך ארץ, בין מחויבות עמוקה למורשת היהודית לשימוש בכלים מודרניים מפותחים, הם סוד כוחה המיוחד. זוהי ליבת הכור הרעיונית והסנטימנטלית שמתניעה תנועה תוססת, מתגייסת, יוזמת ופעילה שחותמה מוטבע בצבא, בתקשורת, באקדמיה, בפיתוח הפריפריה, בתעשייה ובהתיישבות ובכל מערכות המדינה הרבה מעבר לחלקה היחסי באוכלוסייה.

התמהיל הזה לא צומח מתוך טשטוש או התערבבות. הוא צומח בקהילות של ציונות דתית היושבות בתוך עמן ופזורות בכל רחבי הארץ, בתנועות הנוער הציוניות־דתיות, במוסדות החינוך של הציונות הדתית, בישיבות ובמדרשות, ובמסלולים מותאמים של שירות צבאי ושירות לאומי. הציבור הדתי־לאומי יודע להשתלב ולפעול מחוץ לחממות שלו, אבל הוא לא שוכח היכן צמח ומודע לצורך לתחזק ולפתח את בתי הגידול הללו, לטובת עם ישראל ומדינת ישראל כולה. הציבור הזה זקוק למפלגה שנבחריה יהיו מחויבים לו ויידעו שמקומם בכנסת תלוי בנאמנותם לדרך. מפלגה שיש בה גם ענווה וגם גאוות יחידה. שמבינה את הצורך לטפח את מסלולי ההגשמה של דרכו ולא חוששת להזדהות עמם ולדאוג להם.

6

כל זה לא סותר השתלבות או תרומה לכלל. להפך, זוהי הדרך שבה צומח ציבור שתורם לכלל הרבה יותר משיעורו היחסי באוכלוסייה. יכולתו של פוליטיקאי יחיד כזה או אחר לתרום למדינה באופן אישי לעולם לא תוכל להתחרות ביכולתם של הרבים, של ציבור שיודע את דרכו ונרתם לסייע בהובלת העם והמדינה אל ייעודם. המפלגה יכולה וצריכה להיות פתוחה גם למי שאינם בני הציונות הדתית, בתנאי שהם מזדהים באופן מלא עם דרכה וערכיה ומייצגים אותם בנאמנות.

מפלגה מגזרית איננה מפלגה שדואגת רק למגזר. אדרבה, בצלאל סמוטריץ' בכהונתו כשר התחבורה הראה דוגמה ומופת לשירות ציבורי אמיתי, זמינות וסיוע לכל אזרח. הוא טיפל בכישרון ובהצלחה בבעיות התחבורה של מדינת ישראל, לטובת כל אזרחיה. אבל הוא ידע גם להשתמש במעמדו כדי למנוע חילול שבת בעבודות התשתית של רכבת ישראל, או לשנות מדיניות ותקצוב שקיפחו את הנוסעים בכבישי יהודה ושומרון בתחום פיתוח התשתיות. השילוב הזה בין עשייה בתחום הקונצנזוס לבין קידום ערכי הציונות הדתית - זו הדרך המצופה מנבחרינו. וגם היכולת להציב עמדה לא פופולרית מול הבון־טון של הפמיניזם הרדיקלי מפרק המשפחות, או מול הדורסנות הלהט"בית שמבקשת להשתלט על הפרהסיה הציבורית ולדכא כל קול שאינו נכנע לתכתיביה. כן, אני מצפה בין השאר מנבחרי הציבור של הציונות הדתית שיהיו אמיצים, שיעמדו כחומה מול הניסיון להטיל אימה ולאסור בחוק הענקת טיפול מקצועי ואחראי למי שמבקשים למצוא מזור לסתירה בין דחפים חד־מיניים ובין מצפונם הדתי והאיסור ההלכתי.

את כל אלה אני מוצא במפלגת הציונות הדתית יותר מבמפלגות אחרות, כולל מפלגת ימינה. כדי להבטיח את המשך קיומה של מפלגה דתית־לאומית יציבה ובטוחה בדרכה, וביחד עם תקווה ותפילה להצלחת כל מפלגות המחנה הלאומי־דתי, סמוטריץ' וחבריו יקבלו את הפתק שלי.

לתגובות: eshilo777@gmail.com

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו