ישראל גולדברג
ישראל גולדברגצילום: חנה טייב

בן 63, מנכ"ל פרסומי ישראל, מייסד ומנהל בהתנדבות את 'קרן אביה' לזכר בנו אביה ז"ל, ו'קרן ישראל לריפוי נפגעי חוט שדרה', מייסד ומנהל בהתנדבות את ארגון 'חופשתרבות' ויוזם מפגשים וסופי שבוע בבתי מלון בהר הזיתים.

נשוי לרונית, אב לשישה וסב גאה. אומנם הוא יליד תל אביב, אך לאחר השחרור מהצבא עלה לקריית משה בירושלים ומאז הוא שם.

זו ילדותי: גדלתי ברחוב ארנון, בצפון הישן של תל אביב, סמוך מאוד לחוף הים. משפחתי הייתה מסורתית. השכנים שלנו היו אנשי תיאטרון ותקשורת, סופרים ומשוררים, החל מלאה גולדברג, אבשלום קור ואביו מנהל עיתון מעריב, הוריו של נוני מוזס מו"ל עיתון ידיעות אחרונות, גילה אלמגור, אריק ושושיק שני, חנה רובינא, אילי גורליצקי ועוד. כילדים הרבינו לשחק על חוף הים של תל אביב ועל גבעות הכורכר של שכונת מחלול שהשקיפה על החוף.

מכונן: לאחר שירות צבאי מאוד משמעותי החלטתי לעלות לירושלים לבירור עתידי האמוני. הגעתי למכון מאיר ואז לישיבת מרכז הרב. שם הגעתי לביתו של הרב צבי יהודה זצ"ל, אותו שימשתי במשך יותר משלוש שנים עד לפטירתו. גרתי בביתו והתיידדנו מאוד. הוא לימד אותי ונתן לי כלים ערכיים, אמוניים, תורניים ואישיים ייחודיים ובעלי משקל עצום, שמסייעים לי יום יום בכל עשייתי החומרית, הערכית והציבורית. במקביל התנדבתי בפעילות הציבורית של הרב יהודה חזני בתנועה לעצירת הנסיגה מסיני ומימית, בתנועה לשחרור אסירי המחתרת ועוד.

הבן: אביה־יהושע נקרא על שם סבי אברהם יהושע ועל שם אבי"ה - אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. אביה היה בן בכור שנולד אחרי ארבע שנים של ציפייה. אביה למד בתלמוד תורה מורשה, במחזור השני בישיבה התיכונית 'הליכות עולם' בקרני שומרון ובישיבת ההסדר אלון מורה. הוא היה איש חסד וסייע בהתנדבות ככל יכולתו לכל מי שהיה זקוק בעצה ובהכוונה בתחומים רבים ומגוונים שבהם פיתח הבנה באופן אוטודידקטי מופלא למרות גילו הצעיר. הוא הכיר כל פינה בארץ הרבה לפני עידן הווייז. הוא הבין וייעץ בבחירת מחשבים והפעלת תוכנות ובהשקעות וברכבים ובמוצרי חשמל ובעצם כמעט בכל דבר, והכול בדרכו הנעימה ובענווה גדולה.

הכול ובגדול: אביה גדל על הערכים שהרב צבי יהודה הנחיל לי ולמשפחתי: אהבת הארץ, אהבת העם ואהבת התורה. הרב צבי יהודה לימד אותנו לעשות הכול בגדול, וכך נהג אביה. למרות שהיה צעיר הוא עשה הכול בגדול. אביה התנדב בכל מקום בארץ בפעילות למען יישוב הארץ ובנייתה. הוא נכח בגירוש הראשון מעמונה וחטף שם מכות. הוא השתתף בעליות לשא־נור ולחומש וסיפק לעולים שחזרו ליישב את היישובים ההרוסים לבוש חם, שמיכות, מזון ואפילו עוגות שהביא ממאפיות בגוש דן. אביה היה על הגג בכפר דרום ונלחם שם עד הרגע שאחרי האחרון.

התאונה: לפני כ־13 שנים נסע אביה מקדומים לישיבה באלון מורה. בסיבוב לפני צומת ג'ית, ליד קדומים, התהפך עם הרכב שבו נהג ונהרג מיד. החבר שישב לידו זחל מהרכב ויצא ללא פגע. כמה דקות לפני שנהרג הספיק אביה לסייע בחילוץ רכב של מתיישבת שנתקע ליד תחנת הדלק של קדומים. "אנחנו לא זזים מפה עד שנסיים לחלץ את רכבה של הגברת", כך אמר לחברו. לאחר מכן זירז את חבריו בטלפון הנייד שלו להגיע לשיעור של הרב יקי סביר בישיבה, שאותו כה אהב, וכמה רגעים לאחר מכן נהרג.

הקרן: בקרן אביה אנו ממשיכים את דרכו באהבה וביישוב הארץ, בחינוך לערכים על פי תורת הרב קוק, בלימוד תורה בישיבות בכל הארץ, וכן בהקמת מפעלי חסד כמו 'הבית של אביה', נד"ב - נוער דתי בסיכוי, פארק הזה"ב – אירועים גדולים להגברת המודעות לזהירות בדרכים, להצלת חיים ולחיזוק היחס והאחריות שבין אדם לחברו. אנחנו מפעילים גם סדנאות סימולציה ממוחשבות לנהגים ולנהגות ולבני נוער בכל הארץ, במערכת החינוך, בקהילות, באולפנות ובישיבות, לנהגי עיריית ירושלים ועוד על ידי אבי קנטרוביץ'. בנוסף לכך הקמנו את ארגון 'כרם אביה' לסיוע בשמירה על אדמות המדינה כדי שיוקמו עליהן יישובים חדשים, ואנחנו מוציאים מדי שבוע את עלון בתי הכנסת 'גילוי דעת' העוסק במשפחה, בחינוך ובזהירות בדרכים.

להר הזיתים: מרגש אותי שאביה כבר לא לבד. 13 שנה שאנו פועלים לזכרו לגאול את הר הזיתים משיממונו, מהוונדליזם ומהחשש שהיה לפקוד את ציונם של היקרים לנו בהר. אנחנו לא חוששים יותר לעלות ולהשתטח על קברי צדיקים, לא חוששים לערוך עם קרן אביה סיורים ותצפיות ולהשתתף בשבתות תוכן במצפה רחבעם ובמלון שבע הקשתות על פסגת הר הזיתים, מול הר המוריה ומקום המקדש. מאז שאביה נהרג ונטמן בחלקת הנביאים בהר הזיתים, לא הרחק מהרב קוק והרב צבי יהודה, נערכים בהר אירועי הושענא רבה, תפילות ברוב עם, סליחות מוזיקליות, קבלות שבת ועוד. מזה 13 שנה אנו זוכים לראות מאות ואלפי יהודים שפוקדים את הר הזיתים בתפילות ובסיורים.

הקורונה ואני: למרות הקורונה השתדלנו השנה בקרן אביה לא להשבית את הפעילות. למרבה הפלא, בזכות הפעילות בזום השתתפו השנה באירועים שיוזמת ומארגנת קרן אביה יותר משפחות מאשר בכל שנה רגילה. פיתחנו שיטות להגיע ולגעת בקהלים חדשים ומגוונים ברשתות החברתיות ובזום וכך להוציא מהלימון לימונדה ולהמשיך להציל חיים. הקורונה הובילה אותנו לחשב מסלול מחדש. בין השאר קרן אביה תרמה לעילוי נשמת אביה ארון קודש ופרוכת מהודרת ואוהל למנייני חצרות, הוצאנו ספרים שעוסקים בטיפול בנוער בסיכוי ועוד.

המוטו: המצפן שלנו הוא להמשיך את דרכו של אביה באמונה ובשמחה. לפני שאביה נהרג הוא שמע שערבים שרפו כרם ליד היישוב נריה בגוש טלמונים. הוא ביקש ממני לנסוע לשם ולסייע בשיקום הכרם. זו הייתה דרכו, להיות בכל מקום שצריך אותו. אנחנו משתדלים להיות אנשים במקום שאין איש, להגיע למקומות שבאמת צריך אותנו ולסייע כמה שאפשר.

כשאעמוד על הבמה: ברגע קבלת פרס ירושלים אודה לקב"ה על כל הטוב שגמל עלינו ועל היכולת לעשות טוב וחסד בבריאות ובעוצמה. אחשוב על הכרת הטוב שזכינו בחברים הטובים בקבוצת 'בשבע', ואודה לכל המתנדבים הרבים, ובראשם נעמה בעדני, ולכל בעלי הצרכים המיוחדים שמסייעים לנו יום יום להפעיל את הבית של אביה ועוד יוזמות רבות של חסד.