

הסדרה לשם שינוי
ניתוקי חשמל, הפסקות מים, דרך לא סלולה ותשתית אינטרנט מקרטעת – כל אלו הם רק חלק מההתמודדות היומיומית של אלפי התושבים בעשרות יישובים צעירים ביהודה ושומרון. כעת הם יוצאים בדרישה חד־משמעית להסדיר אחת ולתמיד את מעמד היישובים

"לא פעם צריך לבחור מה להפעיל ומה לכבות, כי אי אפשר להדליק גם מגהץ, גם דוד מים, גם מחם וגם מכונת כביסה באותו הזמן. הפסקת חשמל היא אירוע שמתרחש על בסיס שבועי, לפעמים לכמה דקות ולעיתים לשעות ארוכות. כדי להימנע משעות של עומס אני מקדימה בישולים ואפיות לשבת שדורשים תנור כבר ליום רביעי, וככה אנחנו מפזרים את השימוש בחשמל בין כל התושבים. הפסקות מים או בעיות בזרימה של מים היו עד שהצטיידנו במשאבה שהבאנו הביתה במיוחד, אבל כשיש הפסקות חשמל גם היא לא עובדת". התיאור הזה נשמע אולי כמו חוויות של שליח חב"ד במדינת עולם שלישי, או חלק מספר על הבתים הראשונים שנבנו במהלך קום המדינה, אבל למרבה ההפתעה כך נראים חייה של יעל שבח, תושבת חוות גלעד. ולא, לא בעבר הרחוק, אלא ממש בימים אלו, כאן ועכשיו.
חלון ההזדמנויות שהוחמץ
חוות גלעד, היישוב שבו גרה שבח עם משפחתה, הוא יישוב המוגדר התיישבות צעירה – אזור שאינו מוסדר לחלוטין באופן סטטורי, ומכאן נובעים הקשיים בקבלת השירותים הבסיסיים בשגרת חייהם. בהתיישבות הצעירה, הידועה בכינויה "מאחזים", גרים כ־20,000 תושבים בכ־70 נקודות התיישבות ביהודה ושומרון, חלקם נוסדו כבר לפני למעלה משני עשורים. לפני כמה חודשים יצאו המתיישבים במחאה ציבורית הקוראת לנצל את השבועות שנותרו לנשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ בבית הלבן, וביקשו מהממשלה לסיים ולהסדיר את מעמדן של קרקעות אלו, וכך לאפשר לתושביהן לחיות חיים תקינים ולזכות לקבל שירותים סדירים כמו כל אזרח במדינת ישראל. משעזב טראמפ את הבית הלבן, ויחד איתו אהדתו הייחודית לישראל, ייחלו המתיישבים שאולי רגע לפני שהכנסת תפוזר, תאפשר הממשלה את אישור המהלך בחלון ההזדמנויות שעוד נשאר. אך לשווא. למרות התחושה כי הסדרת ההתיישבות הצעירה זכתה לתמיכה הצהרתית מכל מרכיבי הממשלה, כולל הסיעות החרדיות ושר הביטחון גנץ מכחול לבן – הדבר לא נעשה.
"את כל זה היה אפשר לפתור בלא הרבה קושי", קובלת שבח. "מקור הבעיה נעוץ בכך שאנחנו פשוט לא מעניינים את משרד הביטחון ולא את הגורמים האחרים. דרך ההתנהלות שלהם מולנו היא ממש בושה וחרפה. בצעדים פשוטים מאוד אפשר לשפר פלאים את רמת החיים פה, להעלות את מתח קו החשמל – זה אפילו לא עניין של התיישבות צעירה, זה סתם תקוע. כשאנחנו פונים עם בעיה למינהל האזרחי, לצה"ל, למשרד הביטחון – הסיכוי שמישהו יסתכל על זה בחצי השנה הקרובה הוא ממש אפסי. אין להם כוח אדם לעזור לנו בכך. אנחנו יושבים על תשתית שנבנתה לפני 30 שנה, כשהייתה בחוות גלעד משפחה אחת. אחר כך הרחיבו לתשתית שיכולה להספיק לשתי משפחות. זאת אומרת שאנחנו 65 בתים על תשתית שבכוחה לספק חשמל לשתי משפחות בלבד, זה בלתי נתפס".
גם בתקופת הקורונה המקומות הללו נפגעו מאוד, מסבירה שבח. "אנחנו יישוב ירוק לגמרי, אבל אנחנו לא רשומים כיישוב בפני עצמו, אלא כחלק מיצהר, למרות שאנחנו מתנהלים כיישוב עצמאי לחלוטין. יוצא מזה שאם יצהר אדומים ואצלנו הכול ירוק - מכיוון שאנחנו רשומים יחד איתם, אנחנו לא יכולים לפתוח גנים ומסגרות. כל אלה הם אולי דברים נקודתיים, אבל הכול ביחד פוגע פגיעה מהותית באיכות החיים שלנו".
מי שמוביל את המאבק על הסדרת היישובים הוא 'פורום ההתיישבות הצעירה' בניהולו של אליהו עטיה. עטיה מסביר מדוע דווקא מקומות אלו מצויים בבעיה משפטית ביחס להתיישבות כולה. "מדובר בנקודות התיישבות שהוקמו מהסכמי אוסלו ועד לשנות האלפיים. הן הוקמו בעידוד הממשלות השונות, משרד השיכון ומשרדים שונים. מה שקרה באמצע הוא התפנית האידיאולוגית שעשה ראש הממשלה המנוח אריאל שרון. מאז למעשה הופסקה התמיכה הממשלתית בכל המקומות האלה. בנקודה כלשהי הממשלה קיבלה החלטות כאלו ואחרות באשר להסדרת היישובים, אבל יש בעיקר גרירת רגליים כלפי כל המקומות האלה. אין אף החלטה אמיתית או מישהו שירים את הכפפה ופשוט יביא סוף לסאגה המתמשכת הזאת. אין מרכיבי ביטחון, אין מרפאות, אין שירותי תחבורה, אין כבישים, ואנחנו במאבק גדול כדי שהיישובים הללו יפותחו ויקבלו את כל מה שמקבל כל אזרח. מבחינתנו זהו תנאי לכל מפלגה ציונית להוכיח את עצמה בכנסת הבאה", הוא מבהיר.
הגיעו בעידוד הממשלה - ונשכחו
גם ראשי המועצות מתקשים לספק פתרונות לתושבים אלו, על אף היותם הרשות הממונה עליהם, כל עוד לא יחלו תהליכי הסדרה ברמה הממשלתית. "כל שירות שמסופק להתיישבות הצעירה מוגדר כלא חוקי, אפילו פינוי אשפה או אוטובוסים של תחבורה ציבורית", מסביר ראש המועצה האזורית גוש עציון, שלמה נאמן, את גודל האבסורד. "אני אומר לפוליטיקאים בכל הזדמנות - הם הופכים אותנו לעבריינים כשאנחנו מספקים לתושבים שירותים. הבעיה הזאת מורכבת ביותר. הליך ההכרזה על אדמות מדינה שיכשיר אותן מבחינה חוקית הוא ממושך. יש שכונות שזה יכול לקחת בהן שנה, יש כאלה שזה ייקח חמש שנים, אבל שום דבר לא יקרה אם הממשלה לא תרים כבר את הכפפה. אנחנו צריכים החלטת ממשלה שתורה למינהל האזרחי להסדיר את נתיב האבות, כרמי צור וכל הנקודות הללו. היו מקומות שהצלחנו להסדיר, כמו אבי הנח"ל, אבל פני קדם עוד מחכה. אנחנו מחכים לשר הביטחון גנץ וראש הממשלה נתניהו", הוא פונה אליהם בקריאה.
"לאחרונה ראש הממשלה נתניהו כבר רצה להביא החלטת ממשלה בנושא. בגלל הממשלה הפריטטית היה צריך אישור של שני צידי הממשלה, וגנץ חזר בו. השאלה היא למה בכלל זה לא קרה עוד הרבה לפני הממשלה הפריטטית הנוכחית, בממשלות שקדמו לה. ועד שתהיה הסדרה אפשר לקיים מעין פתרון זמני: היות שמדובר בשטח עם שלטון צבאי, אפשר פשוט להוציא צו של אלוף, בהוראת שר הביטחון, שלפיו יש לספק לאותם אזורים שירותים הומניטריים - שחברת החשמל תבוא ליישובים באותו אופן שהיא באה לבסיסים צבאיים, וכך גם רשות המים וכל יתר הצרכים הבסיסיים".
גם במועצה האזורית בנימין נושאים עיניים לממשלה. ראש המועצה ישראל גנץ אומר כי "במהות, אין הבדל בין ההתיישבות הצעירה ליישובים הוותיקים. יישובי ההתיישבות הצעירה הוקמו ונבנו ברשות ובסמכות ואף בעידוד המדינה וממשלות ישראל. הממשלה החליטה לבנות, הורתה לבנות, סייעה לבנות - אבל גררה רגליים כשהיה צריך להנפיק את האישור הרשמי. גם בתוך ישראל הקטנה, ככה בדיוק הוקמו יישובים. ההיתרים המסודרים בקלסרים ניתנו אחרי פעולות הממשלה להקמת יישובים. לא יישוב אחד ולא שניים קמו ככה במדינת ישראל, אבל בגלל שמדובר ביהודה ושומרון, החלק הזה בפעולת המדינה נתקע, והדבר גורם עוול שאין כדוגמתו לעשרות אלפי מתיישבים חוקיים", הוא מלין. "אגב, אין כל בעיה במעמד הקרקע. אין שום טענה לקרקעות פרטיות של ערבים. אלה פשוט החלטות מינהליות שהתעכבו ונתקעו בגלל פוליטיקה בלתי עניינית".
גנץ מפנה אצבע מאשימה כלפי שר הביטחון, שלדבריו היה יכול לסיים את הסאגה הזו, אבל בחר בשיקולים אחרים. "מהרגע הראשון שבני גנץ פגש בנושא הזה, הוא הבין שהמהלך הנכון הוא הסדרה. הוא ידע היטב שזה לא כרוך בפוליטיקה, אלא בזכות מוצדקת, שהייתה ממומשת מזמן בכל מקום אחר. אבל בסוף, כשהוא נדרש לקבל את ההחלטה, הוא נטש. נפגשנו, הוא ואני, עם אנשי ההתיישבות הצעירה. הוא הביט להם בעיניים ואמר שזה יעבור, שהוא יעשה צדק. לצערי, מטעמים שגם הוא ידע שהם לא ענייניים והפוכים מתפיסת עולמו ותפיסת הצדק שלו, הוא שמע ליועצים פוליטיים ועשה פרסה".
ישראל גנץ מסביר כי הבחירות גורליות גם עבור סוגיית הסדרת ההתיישבות הצעירה. "הרכב הממשלה חשוב ביותר, ואני מקווה שכל המפלגות שירכיבו את הממשלה הבאה יהיו כאלה שסוגיית הסדרת ההתיישבות תהיה מהלך טבעי ומחויב עבורן. אבל הציפייה והדרישה שלי היא כלפי מי שיעמוד בראשות הממשלה וירכיב אותה. הדרישה אליו היא חד־משמעית: זהו נושא פתיר ומחויב המציאות. אין ממשלה בלי הסדרה. זה משהו שאין סיבה להתפשר עליו".
לסיום אומר גנץ כי גם החלת הריבונות על כל השטחים היהודיים ביהודה ושומרון יכולה להיות חלק חשוב בפתרון הבעיה. "החלת ריבונות היא לא מילת קסם לפתרון כל הבעיות. אומנם היא הייתה מסייעת לשחרר תהליכים גם בתחום הזה, אבל כאן לא זו הבעיה. הבעיה היא החלטה פשוטה שצריכה לקבל ממשלת ישראל. לא נכון להאשים פה את הריבונות או מהלכי רוחב אחרים. נכון שברמת המאקרו, כשמדינה ריבונית עושה את הפעולות האלה בתוך השטח החוקי והלגיטימי שלה, זה יותר פשוט. אבל לא זה מה שעיכב ועדיין מעכב. לגבי החלת הריבונות, זו רכבת שיצאה מהתחנה. קיווינו ורצינו שזה יהיה מהר ובקרוב, אבל נראה שנצטרך תקופה נוספת של סבלנות ושתדלנות. אגב, אני שמח מאוד שתוכנית המאה כפי שהציגו אותה האמריקנים לא יצאה לפועל, אפילו כשסוכריית הריבונות בצידה. היום היינו עלולים לשלם על כך מחיר כבד מאוד, שהיה ממיט אסון על אחיזתנו ביהודה ושומרון. אני מצפה ומייחל שתגיע ריבונות טובה. כפי שאף אחד לא חלם לפני שנה או שנתיים שנכרות ברית שלום עם מדינות כמו דובאי ומרוקו - כך גם זה יכול לקרות, ובעזרת ה' זה עוד יתגשם".