דודי פינקלר
דודי פינקלר צילום: מירי שמעונביץ

קיומו של כנס ירושלים ה־18 של קבוצת בשבע אינו ברור מאליו, ואי לכך אני מברך ומודה על קיומו כפל כפליים. עד לרגע האחרון נערכו דיונים מרתוניים בנוגע למספר המשתתפים האפשרי, תעודת מתחסן, התו הירוק, שאלת הכיבוד, ריחוק חברתי ועוד אין־ספור סעיפים שבעבר כלל לא נדרשנו אליהם. ועם כל זאת, אני אומר בפה מלא שהחיינו וקיימנו והגיענו ליום הזה.

בשנה החולפת התמודד עם ישראל עם נגיף הקורונה, נגיף שבכנס ירושלים הקודם היה רק בגדר שמועה ערטילאית והפך במהירות לאיום קיומי. דברים שבכנסי ירושלים בשנים עברו היו מובנים מאליהם – כמו המפגש איתכם פנים אל פנים, לחיצת היד והטפיחה על השכם – השנה הם יקרי ערך פי כמה וכמה.

כנס ירושלים נופל השנה בין פרשות ויקהל ופקודי המסכמות את ספר שמות, ובין פרשת ויקרא שבה אנו פותחים ספר חדש. "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל". משה רבנו פונה אל כל העם, לא רק למפלגה שלו, לתומכיו או לשרים הבכירים. הוא מציג בפני העם שורה של פרויקטים לאומיים – שבת שכל האומה שובתת יחד, הכהן הגדול שמייצג את האינטרסים של כל העם, בניית המשכן – הבית הלאומי של כולנו.

ספר ויקרא, שאותו נפתח בשבת הבאה, מלמד אותנו עיקרון חשוב ביותר, והוא שגם קורבן קטן שמביא אדם עני וחסר אמצעים חומריים נחשב מאוד וכל תרומה ותרומה היא משמעותית ובעלת ערך. גם אנו בכנס ירושלים מציעים קשת רחבה של דמויות, אישי ציבור ונבחרים, חזון, רעיונות ופרויקטים המאפיינים את כלל העם. גם בכנס ירושלים נדון בחשיבות הפרט ועוצמתו, בכוחו של האזרח הקטן ובהשפעתו על הכלל.

השנה החולפת לימדה אותנו לשים לב לפרטים הקטנים, לפעולות ברורות מאליהן כמו ישיבה בבית קפה או ביקור אצל סבא וסבתא. ילדים שהיו רגילים לצחוק בהסעה עם החברים או לשחק כדורגל בהפסקה מצאו את עצמם מול מציאות של זום אחר זום בתוך דל"ת אמות של חדרם. דווקא בתקופת הניקיונות לחג הפסח או בתקופת המגבלות של הקורונה אני מוצא את עצמי מהרהר בכך שהצורך לעמול, לנקות ולסדר לפסח כל כך הרבה חדרים ופריטים, והצורך להגביל אותנו בתקופת הקורונה מכל סוגי הבילויים, האירועים והמסיבות מלמד דווקא על חיים מלאים וברוכים. זכינו.

כנס ירושלים ה־18 יעסוק בהשפעותיה של השנה החולפת על הפרט והכלל לצד מערכת הבחירות הנוספת הממשמשת ובאה, ממש כבשנה שעברה.

שנת הקורונה לימדה אותנו שיעור בצניעות, שיעור בכוחו של מנהיג העולם שמשבית את כולנו ברצונו בזמן שהרגשנו שכוחנו ועוצם ידינו עשה לנו את החיל הזה. הקורונה לימדה אותנו על חשיבות חוסן המשפחה הגרעינית. על כל זאת ועוד נשמח לשוחח ולדון בכנס.

אנו מבקשים בכנס הקפדה ושמירה על ריחוק חברתי, אך דעו שאנו בקבוצת בשבע שמחים ונרגשים בבואכם ומחבקים אתכם חזק בליבנו. ראש חודש ניסן, שבו חל השנה הכנס, הוא זמן של התחדשות ופריחה. כולי תקווה שחודש ניסן יביא עמו השנה את בשורת הניצחון על המגפה וחזרה לשגרה מבורכת בכל תחומי החיים.