מתי צריך לפנות לקלינאי/ת תקשורת?

לאה טל, קלינאית תקשורת ואחראית מחוז דרום בהתפתחות הילד במכבי שירותי בריאות, סיפרה על השלבים בהתפתחות והסימנים לצורך בבדיקה

בשיתוף מכבי שירותי בריאות , ט"ו בניסן תשפ"א | עודכן: 09:47

לאה טל, קלינאית תקשורת ואחראית מחוז דרום בהתפתחות הילד במכבי שירותי בריאות התארחה באולפן ערוץ 7.

"תחום קלינאות התקשורת עוסק בכל הקשור לדיבור, שפה, רכישת שפה ובטיפול בבעיות שמיעה ובהתאמת מכשירי שמיעה".

טל מנתה את המקרים והאפשרויות בהם כדאי להורים לפנות לגורם מקצועי, "אם הורים מרגישים שהילד לא מתפתח כמו שהם היו רוצים שהוא עדיין לא מתחיל להגיד מילים, לא מתחיל לדבר במשפטים, לא עונה לשאלות , מילים לא ברורות שקשה להבין. או לחלופין שההורים לא כל כך רואים קושי אבל במסגרת החינוכית הגננת מתארת שהילד לא משתלב כמו שצריך, לא מדבר כמו שהייתה מצפה, לא לומד את התכנים הלימודיים כמו שצריך, זה מדליק נורות אדומות ואזהרה ששווה לשקול להגיע לרופא המטפל להתייעץ, ובמידה שהוא יחשוב שיש סיבה הוא יפנה לאבחון אצל קלינאית תקשורת בקופה".

היא הסבירה מה הם שלבי ההתפתחות הנורמליים בקרב פעוטות, "אנחנו נרצה לקראת גיל שנה וחצי שהילד יהיה עם אוצר מילים של 10-20 בודדות. לקראת גיל שנתיים נתחיל לראות צירופים של שתי מילים, אולי משפטים פשוטים. לקראת גיל שלוש אנחנו נרצה שרוב הדיבור של הילד יהיה מובן, שהוא ידבר במשפטים שלמים, זכר ונקבה, הטיות נכונות".

בניגוד לימים כתקנם בתקופת הקורונה הטיפולים צריכים להתנהל מרחוק. טל הסבירה כיצד זה מתנהל, "אחת האפשרויות שאנחנו מציעים במכבי להורים ולמשפחות, גם בימי שגרה וגם בקורונה במיוחד, היא להיפגש באופן מקוון עם המטפל. להתחבר בבית דרך מחשב עם המטפל שיושב בקליניקה ולהעביר את הטיפול באופן מקוון".

במהלך המפגש המטפל ירכיב תוכנית טיפולית שתתאים לילד, משחקים מבית הילד או במחשב על מנת ליצור אינטראקציה בין המטפל לילד, וכך, "לעודד אוצר מילים חדש, אנחנו ננסה לחשוף את הילד למילים חדשות שהוא לא מכיר, אנחנו ננסה להרחיב את הפעלים שהוא משתמש בהם, כמו מושגים, צבעים, מושגי גודל, מושגי מרחב, וככל שהגיל עולה אנחנו נרצה להגיע להבעה ארוכה יותר, ליכולת לספר סיפור, לשתף בחוויה, לארגן באופן ברור ומובן, גם שהמילים יהיו ברורות ושלא יהיו שיבושים".

לדברי טל המסכים אינם בעיה, השאלה על חשבון מה הם באים, "אם המסך מגיע על חשבון אינטראקציה הדדית עם אנשים אחרים, על חשבון פעילויות אחרות שהילד עושה, זה עשוי להיות בעייתי. ברגע שאנחנו נכנסים לתוך פעילות אינטראקטיבית שיוצרת קשר בין מטפל שיושב בצד אחד לילד שיושב בצד אחר, נוצר קשר ואנחנו מהווים תיווך. בעולם הזה הילדים ילמדו ויצטרכו לטווח הארוך אוריינות דיגיטלית, הם יצטרכו לדעת לעבוד במסכים".

"הכלי הזה מאפשר לנו לא רק לטפל בילדים ולקדם אותם שפתית, אלא גם להדריך את המשפחות איך משתמשים במסכים באופן מותאם יותר שכן יכול לקדם את הילדים מול צפייה פאסיבית שבה אין אינטראקציה ואין למידה".

לסיום היא סיפרה כי בתחילת התקופה היה חשש מפני טיפולים מקוונים אך ככל שעבר הזמן התגלו היתרונות, "הילדים נמצאים בבתים שלהם, הרבה פעמים ההורים מתווכים, כך שיש יותר נינוחות ושיתוף פעולה. הילדים מרגישים יותר בטוח וזה מדמה את החיים האמיתיים שלהם. זה לגמרי ביקור בית, חוסך עלויות של זמן, נסיעה, חנייה. מקל מאוד על ההתארגנות במשפחות בצורך להגיע למכון, לחזור ממנו. חוסך זמן מסביב לטיפול".

הטיפולים מרחוק ניתנים בכל רחבי הארץ. פרטים נוספים באתר מכבי או פנו לצוות מכון התפתחות הילד הקרוב לאזור מגוריכם