הרבנית נורית פריד היא זוכת פרס ירושלים בתחום החינוך ותקבל את הפרס בכנס ירושלים ה-18 של קבוצת 'בשבע' שיחל ביום ראשון הקרוב.
"אצלי החינוך החל כבר בשנות ה-20 כשהתחלתי ללמד כמורה ומחנכת בסמינר 'בית יעקב' שבו למדתי וגם בבית הספר חורב ולימים במדרשת לינדנבאום ובקבוצת סעד. אחרי זה עסקתי בחינוך בחו"ל ואז כשחזרתי לארץ הקמתי את התוכנית להכשרת טוענות רבניות ותוכנית מיוחדת לבית המדרש במדרשת לינדנבאום וגם תוכנית בית מדרש לתלמידות שלומדות אחר הצהריים גמרא, הלכה ואגדות חז"ל באופן התנדבותי", מספרת פריד בראיון לערוץ 7.
לדבריה, "החינוך אינו זוכה כיום למספיק הערכה, אבל יש שיפור בעשור האחרון. זה מתבטא בכך שנותנים יותר יוזמה פרטית למורים ליצור תוכניות לימודים חדשות. לי נתנו כבר לפני 20 שנה את הזכות הזו ואני רואה שככל שהשנים עוברות ניתנת יותר אפשרות ליוזמות של המורים. במקביל, קמים הרבה מוסדות קדם צבאיים - מכינות ומדרשות - כדי שיבואו אנשים ונשים וילמדו בהם וזו תופעה שרק מתפתחת ומתרחבת. זו הסיבה שאני חשה בשינוי".
על ה'אני מאמין' החינוכי שלה מסבירה פריד, "אני יכולה ללכת בדרכו של הרב קוק שהגדיר את עבודת החינוך ככזו שמנסה להוציא מהחניך את הפוטנציאל שיש בו כדי למצות אותו בצורה הטובה ביותר. לדעתי, עבודת החינוך לא צריכה לבוא מלמעלה ולהרצות ולהנחיל ערכים שאנשים עוד לא מספיק מחוברים אליהם ולא מבינים אותם, אלא יותר לתת לתלמיד – ולא משנה מאיזה גיל או מין הוא – לא מלל כהרצאה אלא להשתמש בכל הדרכים כדי להסביר טקסט, לנתח אותו ולהבין אם התלמיד לא הבין את המסר. בצורה כזו, המתחנך יאהב את מה שמלמדים אותו".
"בעיני הדוגמה האישית היא במקום הראשון. ברגע שבאים לבית הספר נוסף למימד הדוגמה האישית גם הידע. זה כבר לא כמו פעם ששיננו וחזרו אחרי דברי המורה וזהו. היום, תפקיד המורה, הוא לעצב בדרכים של רגש, לדבר בגובה העיניים ולהביא את התלמידים ללמוד את מה שהוא מבקש ללמד", היא מסכמת.