סוכן מדיח

איזה טעם מוצאים אנשים ממחנה הימין בהצבעה עבור סער?

תגיות: גדעון סער
ד"ר חיים משגב , א' בניסן תשפ"א

סוכן מדיח-ערוץ 7
ד"ר חיים משגב
צילום: עצמי

גדעון סער לא פרש , לתפיסתי, מהליכוד על רקע אידיאולוגי.

הוא לא פרש כשאחד-עשרה שופטים החליטו שאין מניעה חוקתית שבנימין נתניהו ימשיך למלא את תפקיד ראש הממשלה במקביל לניהול משפטו והוא גם לא פרש בגלל הימנעותו של ראש הממשלה מלספח את בקעת הירדן או מלהחיל ריבונות על שטחי C ביהודה ובשומרון.

הוא יצא לחל"ת לפני כמה שנים, לדבריו, מסיבות אישיות, וכשחזר הוא ביקש להתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד. זה היה מהלך בהחלט לגיטימי, אולם לאחריו הוא נותר, כך אני ראיתי את הדברים, מתוסכל, ממורמר ושואף נקם. פרישתו מהליכוד כדי להקים מפלגה חדשה לא נועדה, אפוא, כדי לחדד מסרים, לטעמי, אלא כדי לשרת איזו שהיא תאוות נקם.

וזאת האמת כולה. "מחנה הפליטים" שסער הקים לא היה בו דבר לבד משנאה -נטו. הוא הציג את עצמו כאיש ימין, אבל אין בזה, לדעתי, כל ממש. במקום להתעמת עם סוגיות קיומיות של ממש, הוא נודד בימים אלה מאולפן לאולפן ובפיו רק מסר אחד: "אני לא אשב תחת ביבי". המראיינים, רובם חברים שלו מזה שנים רבות, שלו ושל אשתו, לא מקשים עליו. האג'נדה שלו אהובה עליהם.

אבל עתה כל זה נגמר, לדעתי, ו"המפלגה" שסער הקים צפויה ללכת בדרכם של "מנהיגים" אחרים; כגון משה (בוגי) יעלון, רון חולדאי ועופר שלח. בעוד כמה ימים זה יכול לקרות גם לסער. הציבור איננו מטומטם. הוא מבין מתי מנסים להוליך אותו שולל. מרב מיכאלי, לדוגמה, או ניצן הורוביץ, מובילים קוויים אידיאולוגים ברורים. אינני אוהב אותם, אולם הם ראויים להישמע; מה שאי אפשר להגיד על סער. טינה אישית גרידא לראש הממשלה המכהן, אין בה מאומה שיכול לשנע מצביעים ביום הבחירות.

מה שמוביל אותי לשאלה איזה טעם מוצאים אנשים ממחנה הימין בהצבעה עבור סער. הוא לא איש ימין, כאמור, למיטב שיפוטי, אלא אופורטוניסט; מה שצריך לגורם לכל בר דעת להניח שכל הקולות שיגיעו אליו מן הצד הימני של המפה יועברו לצד השמאלי שלה כדי להקים קואליציה שתהיה כל-כולה נגד כל מה שאיש ימין רוצה בו. על סיפוח או על החלת ריבונות, בנוסח כזה או אחר, אין בכלל מה לדבר. הבנייה מעבר לקו הירוק, גם בירושלים, תיפסק לחלוטין. כבישים לא ייסללו. עמודי חשמל לא יוקמו. מאות אלפים יהיו צפויים לנידוי ולחנק כלכלי ותרבותי.

יכול להיות שאני מרחיק לכת, אבל אני כבר חוזה , בעיני רוחי, תוכניות חד-צדדיות לנסיגות ולהרס יישובים, מה שעלול לסכן את עצם קיומה של המדינה היהודית.

למעשה, אני רואה את אותו הסצנריו שהתרחש ב – 1992. גורמים במחנה הימין הביאו להפלת שלטון הליכוד ולעליית קואליציית-אוסלו לשלטון, וזה איננו רק תרחיש הבלהות הפרטי שלי. כל מי שעיניו בראשו צריך לראות את הדברים. החלטות בית הדין בהאג, מוסד פוליטי מאוס, כבר משמשות מצע לגורמים לא מעטים בתוכנו פנימה. כמה משותפיו האפשריים של סער בקואליציה שהוא מבקש לתת לה יד כבר טוענים שהיה מקום לקבל את ההחלטות הללו שאחת מהן, אגב, מתייחסת לעצם הבנייה של ישראל מעבר לקו הירוק; לא רק ביהודה ובשומרון אלא גם בירושלים.

מה שמחזיר אותי לתחילת הדברים. סער פועל, למעשה, על פי מיטב התרשמותי, כסוכן להעברת קולות ממחנה הימין לקואליציה שכל-כולה תהיה מכורה להפיכתה של ישראל למדינה שבה היהודים יהיו רק שבט אחד מתוך כמה וכמה שבטים שאין בינם לבין החזון הציוני דבר וחצי דבר.