מסגרות לוחמות תרתי משמע

בתכנית "השבוע" של כאן 11 ביום שישי האחרון, 12 במרץ 2021, בישרה הכתבת כרמלה מנשה על הקמתן של שתי פלוגות לוחמות במג"ב תרתי משמע. על פי הדיווח עתיד משמר הגבול להקים בפעם הראשונה פלוגות לנשים בלבד, שיבצעו משימות ביטחון שוטף בקו התפר, כפי שסוכם בפגישה בין מפכ"ל המשטרה רב ניצב יעקב שבתאי לרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי.

המפכ"ל הנוכחי פועל מזה תקופה ארוכה למען שילוב לוחמות במג"ב באופן מושכל, מקצועי וראוי ההולם את צרכי הביטחון מחד ואת המוטיבציה והיכולת של הלוחמות מאידך. את השונות הרלוונטית בין גברים לנשים, כמו גם את המוטיבציה הרבה לשרת במג"ב, מתעל הוא בתבונה רבה ומתוך הכרה בצרכים המבצעיים, במשימות הייחודיות ואופי הפעילות של מג"ב בשטח ולא מפאת כניעה לאג'נדות פמיניסטיות רדיקאליות בהכרח.

באירוע שבתרבות בבאר שבע שהתקיים ב-4 בפברואר 2017 התייחס שבתאי, בהיותו מפקד משמר הגבול, לשילוב נשים במערך הלוחם וציין כי "כ-25% מהכוח הלוחם במג"ב הם נשים". בדומה לנעשה בחיל האיסוף הקרבי בצה"ל מזה שנים רבות, ציין אף הוא כי "נשים טובות יותר בלשבת מול מסכים בתצפית שטח בעומק. אני חושב שלבנות יש סבלנות רבה יותר מלבנים". עוד הוסיף שבתאי בראיון שנערך עמו בזמנו כי "בשנת 1994 הגו את הרעיון להקים פלוגת לוחמות במג"ב, מאז אנו משלבים לוחמות בחזית בכל המשימות, בכל התחומים".

"מהיום תקרא פלוגת הלוחמות במסלול הכשרת הטירונות במשמר הגבול פלוגת "הדר" כדי שדורות של לוחמות יגדלו ויתחנכו על דמותך ועל אומץ ליבך"- כך נקבע בבוקר 13 ביולי 2016 במהלך טקס רשמי לשינוי שם פלוגת הלוחמות בהכשרת הטירונות במשמר הגבול. פלוגת הלוחמות "הדר" שנקראה לזכרה של רש"ט הדר כהן ז"ל, לוחמת מג"ב שנהרגה בהתקלות עם מחבלים בשער שכם בחודש פברואר אותה שנה, הייתה לפלוגת הבנות השנייה במשמר הגבול, אחות לפלוגת "עוז".

במג"ב הוחלט בזמנו לשלב לוחמות בכדי לתת מענה הולם לטיפול בנשים ערביות המעורבות במעשי טרור, במבוקשות לצרכי חקירה ובאלו המעורבות בהפרות סדר. מפקד מג"ב בזמנו, ניצב עמוס יעקב אמר כך: "הבנו שיש צורך להכניס לוחמות לפלוגה במוצב, מאחר והן יוכלו לסייע ולתרום לנו רבות. לכן התחלנו לחפש מועמדות לפלוגה". עוד הסביר בזמנו סנ"צ מייק, מפקד פלוגה במג"ב, כי: "בכלל במג"ב יש עלייה גדולה מאוד בשנים האחרונות בביקוש של צעירות להתגייס לחיל והתרומה שלהן משמעותית. לפני שצורפו לוחמות לפלוגה, כל סוגיית החיפוש הגופני על נשים היה מורכב יותר. זה אחד היתרונות בפלוגה שבה משרתים לוחמים ולוחמות". הקצין הוסיף וציין כי "ללוחמות יש חדרים ומקלחות בנפרד עם כל המשתמע מכך. דבר שצמצם את שטח המחיה של הלוחמים, אבל כולם חיים עם זה בשלום".

בעוד שבמג"ב הדבר נדרש, מתאפשר ומבוצע בהתאמה למאפייני האישה כבר משלב הגיוס וההכשרה, אזי המצב בצה"ל שונה קמעה ולפיכך מקשה על החיים בצוותא במסגרות מעורבות. בחילות הקרביים המסתערים או ביחידות שמשימותיהן דורשות שהייה מבצעית ממושכת בשטח, כגון חטיבות החי"ר, השריון והסיירות המובחרות, להבדיל מטייסות ולוחמות צוות האוויר לדוגמא, לא חוזרים מידי יום למוצב או לבסיס האם, לא פועלים במשמרות קבועות או נתמכים על ידי תשתיות נפרדות המאפשרות פרטיות למשך תקופה ממושכת. משום כך שיקולי ההפרדה בין הלוחמים ללוחמות מקבלים משמעות נוספת.

שותפו של המפכ"ל להחלטה על הקמת שתי פלוגות מג"ב על בסיס לוחמות הינו הרמטכ"ל אביב כוכבי, שיידרש בעוד כחודש להציג את עמדת הצבא בפני בג"ץ, בעקבות עתירת המלש"ביות והחיילות המעוניינות להשתלב כלוחמות ביחידות החי"ר והסיירות המובחרות.

כאן המקום להזכיר כי גם בצה"ל השכילו מזמן להקים מסגרות לוחמות חד מגדריות לנשים. חיל האיסוף הקרבי שבמערך הגנת הגבולות, שסיסמתו הינה "הצופה שלפני המחנה", הינו הסמן הימני בצה״ל לשילוב מקצועי, הולם ומכבד של נשים כלוחמות איסוף בגדודים הערוכים לאורך כל גבולות המדינה. ההוכחה לכך קיימת מאז הקמתה של פלוגת לוחמות האיסוף "נחשול" בשנת 2006 ועד היום. פלוגת "נחשול" פועלת כיום במסגרת גדוד איתם שבעוצבת אדום, שעבר גם הוא הסבה מלאה מגדוד מעורב לגדוד חד מגדרי –נשי.

כיום משרתות נשים כלוחמות בצוותים חד מגדריים גם בגדודי האיסוף הקרבי לאורך יתר גבולות המדינה כבגדוד "עיט", "שחף" ו"נשר", בו נחשפה רק לאחרונה פלוגת הרוק"ק- פלוגת לוחמות האוספות מידע מודיעיני מבצעי על גבול רצועת עזה.

כלל לוחמות האיסוף המוזכרות פועלות כצוות תחת רשתות הסוואה בשטח, תוך שהן משלבות יכולות תצפית, שדאות ולחימה בכדי לעמוד במשימות ממושכות באופן חשאי וניסתר ככל האפשר, על מנת להתריע על התרחשויות חשודות לאורך הגבול ולסייע בהגנה על אזרחי מדינת ישראל.

חדשנות היסטורית

לחדשנות שהופגנה במג"ב ובחיל האיסוף הקרבי קדם ארגון ההגנה טרם הקמת המדינה, כפי שנלמד ממאמרה של דר' יונית עפרון "אחיות, לוחמות ואימהות — אתוס ומציאות במבחן בנות דור 1948" בו כתבה כך: "ב–1931 הוקמה 'פלוגת החברות' בפיקודה של חמדה אסיאו, אך פלוגה זו פורקה ב–1936, עם ארגונה מחדש של 'ההגנה'. חברותיה פוזרו בין הגושים השונים של הארגון או אוגדו בשתי מחלקות שפעלו במסגרת הגוש הרביעי, הכללי, שעסק בגיוס טירונים, בהכשרתם ובמתן שירותים מנהלתיים וניידים כמו רפואה, קשר ואיתות. ב–1941 ,לאחר דיון לא רשמי שניהלו כמה חברות ומפקדות ב'הגנה' בנפרד מן המפקדים הגברים, הוקם גדוד החברות בפיקודה של ניוטה הלפרין, שמנה חמש מאות נשים".

דר' עפרון מציינת בהמשך מאמרה את ניסיון שילוב הנשים הלוחמות בפלמ"ח וכותבת כי בתחילה היו האימונים הבסיסיים בהכשרות משותפים לבני שני המינים, אך משהתברר הנזק הגופני שנגרם לחברות הופרדו האימונים בהחלטת כינוס מטה הפלמ"ח. שאלת מסגרתם של האימונים נדונה כבר בקיץ 1943, בכנס חברות פלמ"ח לצד סיפורי הבנות על כך שאינן רוצות להודות בקושי הפיזי שלהן ובנזק הבריאותי המצטבר שנגרם להן נשמעה בכנס גם הטענה כי 'יש לעקור את האידאולוגיה המופרכת של הרצון להידמות לבחור'.

בהמשך המאמר מובאת הודאתה של חברת הפלמ"ח שרה (שוריקה) ברוורמן בקשייה הפיזיים של הבחורה. שוריקה, שהייתה מצנחני היישוב במלחמת העולם השנייה, מהלוחמות הראשונות בפלמ"ח וממקימות חיל הנשים בצה"ל, טענה כי "לשם שמירה על איכות תפקודו של הפלמ"ח כמערכת צבאית יש לאמן נשים למקצועות קרביים במסגרות נפרדות, שאליהן יוקצו בחורות מתאימות מכל כיתת בנות".
לקראת סוף המאמר מביאה דר' עפרון ציטוט מפיו של דוד בן גוריון שנדרש לאפשרות שבנות ישרתו ביחידות קרביות באחד מהדיונים המאוחרים לחוק שירות הביטחון: 'הדיבור על שוויון–זכויות של גבר ואישה בעניינים אלה אני רואה כאבסורד, כרדיקליזם נבוב, באשר הוא סותר אמת חיים'.

סיכום והמלצות

מפאת השונות בין גברים לנשים המוצאת את ביטויה בהיבטים שונים עליהם הרחבתי במספר מאמרים קודמים, כמו גם אופי המשימות והדרישות המבצעיות הנגזרות ומשתמעות מהן, מוטב לו לצה"ל לבחון באם לאמץ ולהרחיב את המתכונת שהוכחה כאפקטיבית, יעילה ורלוונטית במג"ב ובחיל האיסוף הקרבי בפרט. זאת על פני בחינת החלופות שבגיוס ושילוב לוחמות ולוחמים במסגרות קרביות מעורבות, לצד המשך ביצוע ניסויים מיותרים נוספים במקרה הטוב ומזיקים במקרה הרע.

מקצועיות, פונקציונליות ורוח הלחימה הן שיובילו לניצחון במערכה על אויבינו ולא ערך השוויון כפי שרבים נוטים להוסיף למשוואה שאינה מתכנסת.
צה"ל נדרש להתמודד באופן מקצועי, נטול השפעות מצד ארגונים פמיניסטיים רדיקאליים, על מנת לקבוע באילו יחידות יתאפשר שילוב הלוחמות וכיצד יעשה כן במסגרת חד מגדרית ללא פגיעה במהות היחידה, בכשירותה, בכושרה וברוח לוחמיה לבצע כל משימה שתוטל עליהם בשעת פקודה- בהצלחה!

הקמתן של מסגרות חד מגדריות של נשים לוחמות בצה"ל הינו פתרון אפשרי ביחידות בהן המשימות תואמות את מאפייניהן הפיזיולוגיים ויכולתן של מרבית הנשים הכשירות למקצועות הלחימה. לפיכך, נדרש לבחון את הצורך בהקמתן של המסגרות באמצעות שימוש בשלוש פריזמות מקצועיות עיקריות ונטולות פניות: אפקטיביות, יעילות ורלוונטיות לצרכי הביטחון של מדינת ישראל ולהשגת ניצחונה על כל אויביה.