1. בניגוד לשאר ברכות הראיה, בברכת האילנות לא נדרש לברך דווקא ב"ראייה ראשונה". כלומר, כל עוד לא ברכת אתה יכול עדיין לברך, גם אם כבר ראית השנה לבלוב עצי פרי ולא ברכת עליו.
2. למרות שבראש שלנו ברכת האילנות מחוברת אסוציאטיבית לחודש ניסן, ובאמת לכתחילה עדיף לברך בו וזריזים מקדימים ומברכים כבר בראש חודש, אפשר לברך גם לפני/אחרי ניסן כל עוד לא גדלו הפירות.
3. זה מביא אותנו לנקודה השלישית – ברכת האילנות וברכת שהחיינו הן ברכות חליפיות. כלומר, אם אתה יכול לברך ברכת האילנות על העץ, אז הפרי שלו עדיין בוסר ואכילה שלו לא תחויב בברכת שהחיינו. ואם הפרי בשל ואכילה שלו חייבת בברכת שהחיינו, אז כבר אי אפשר לברך עליו את ברכת האילנות.
4. הברכה צריכה להיות על עץ פרי ולא על עץ סרק, ויש לשים לב שברכה על אילן שיש בו פירות ערלה או כלאיים לא תופסת (גם על אילן של עבודה זרה, אבל זה כבר פחות רלוונטי...). אין צורך להתחיל לחפש תעודת כשרות לעץ, אבל אם אתם רואים לבלוב נפלא בעץ שנראה צעיר יחסית או ברור לעין שהוא מורכב, תשמרו את הברכה לעץ הבא.
5. בשנה שבה יש גם ברכת החמה, ראוי להקדים אותה לברכת האילנות כיוון שתדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם. איך בדיוק אירוע שקורה פעם ב28 שנים (פעם שעברה בניסן 2009, פעם הבאה ניסן 2037) יותר תדיר מאירוע של פעם בשנה? ובכן, התשובה היא שהאירוע עצמו אמנם נדיר, אבל הברכה שלו – "עושה מעשה בראשית", היא ברכה שלרוב מברכים יותר מפעם בשנה ולכן היא נחשבת התדירה מבין השתיים.
ואחרי כל ההקדמה, יום יפה בחוץ, אילנות מלבלבים, ויש עוד אי אלו שנים עד ברכת החמה הקרובה, אז פשוט צריך לצאת החוצה ולברך:
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בָּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת להתנאות, (בשולחן ערוך ובסידורים מופיע: לֵהָנוֹת) בָּהֶן בְּנֵי אָדָם".
*הרחבה בנושא ומקורות - באתר דרשו.