זאב ז'בוטינסקי הותיר חותמו על ההיסטוריה ועל התקומה של עם ישראל בארצו. עשרות רחובות ברחבי הארץ קרויים על שמו אך רוב מוקירי זכרו הם מקרב המבוגרים.
בקרב הדור הצעיר הוא הרבה פחות מוכר. מסתבר שגם היום, ישנם לא מעט תלמידים וצעירים עם להט ללמוד עליו ועל תנועתו. מפעל פרסי המחקר של מכון ז'בוטינסקי לעבודות מחקר לסטודנטים ותלמידי תיכון נותן לכך במה וזרקור.
במהלך השנה שעברה, עוד לפני הקורונה, ארבעה תלמידי תיכון העמיקו במחקרים בנושאים חדשים שמעולם לא עסקו בהם בעבר והקדישו את עבודת הגמר שלהם בהיסטוריה על מנת ללמוד אודות תנועת ז'בוטינסקי. כל העבודות עסקו בתקופת המאבק בבריטים להקמת המדינה.
היום, (ב') יקיים מכון ז'בוטינסקי לראשונה טקס נפרד של הענקת פרסים לתלמידי תיכון וזאת במסגרת מפעל פרסי המחקר של מכון ז'בוטינסקי לעידוד למידה ומחקר של צעירים אודות ז'בוטינסקי ותנועתו.
הטקס יתקיים בהשתתפות שר החינוך יואב גלנט, יו"ר מכון ז'בוטינסקי, יוסי אחימאיר, מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי גדעון מטישניק, פרופ' אריה נאור יו"ר הועדה האקדמית של המכון ועוד.
במקום הראשון זכתה נועה כהן מירושלים שלמדה באולפנת חורב, שאף תברך בשם הזוכים.
היא עסקה בעבודתה בנושא סטודנטים לוחמים תחת הכותרת "בין האוניברסיטה העברית לאצ"ל". עבודתה מתמקדת בפעילות ארבעה סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים: דוד רזיאל, מפקד האצ"ל, הלל קוק, אברהם ("יאיר") שטרן, מפקד לח"י, וחיים שלום הלוי, שהיו פעילים באחת משלוש אגודות סטודנטים בעלות גוון "ימני" ובו זמנית-בראשית דרכם- היו חברי ה"הגנה" בירושלים.
הם נימנו על קבוצת אינטלקטואלים בשם "הסוחבה"; קבוצה מגובשת שהשפיעה על דמות ארגון האצ"ל שקם באותם ימים. העבודה שנכתבה ברמה אקדמית זכתה לשבחים רבים ומאופיינת בשימוש במקורות ראשוניים וניתוח האירועים מן ההיבט ההיסטורי. נועה כהן עצמה נמצאת כעת בשנתה הראשונה בשירות הלאומי.
תלמיד נוסף שיקבל את הפרס הוא יהודה משה פתייא, מהישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן. עבודתו עסקה בנושא מפעל ההעפלה הרוויזיוניסטי "העפלת אף על פי" שז'בוטינסקי הגדיר "הספורט הלאומי". התלמיד פנה למכון לסיוע וביקש להגיע ל"עד" שיספר לו על חוויותיו בנושא משמעותי בתקופת המאבק להקמת המדינה. בהמשך להמלצת המכון ראיין את חיים פרקש, בן ה-92, לוחם האצ"ל, שבדרכו לארץ היה עם אימו כילד על ספינת המעפילים "פנצ'ו".
פרקש ו-500 המעפילים האחרים עברו מסע של ייסורים ותלאות שנמשך ארבע שנים. נוסעי "פנצ'ו" היו היהודים המשוחררים הראשונים באירופה (ספטמבר 1943) וגם העולים הראשונים שהגיעו באופן לגאלי לארץ ישראל ביוני 1944.
לאחר שעלה לארץ התגייס פרקש לאצ"ל בעודו נער.
עבודת הגמר השלישית שתקבל פרס הינה עבודתם של עוז רוזנפלד וידידיה ישראל בלוך מישיבת השומרון שהתמקדה בנושא הספינה "אלטנלנה". שניהם ביקשו ללמוד מדוע גרמה ה"אלטלנה" לארוע הטרגי וכמעט למלחמת אחים?
לשם הכנת העבודה ביקרו התלמידים במוזיאון האצ"ל בתש"ח המספר גם על סיפורה של האוניה, במוזיאון האצ"ל ובמכון ז'בוטינסקי. הם קיימו ראיון ממושך עם חוקר המכון, יוסי קיסטר, על הקמת האצ"ל ופעילותו באירופה בדגש על נושאי הרכש, על הרקע ל"אלטלנה" ועל פקודת בן גוריון להפגיז את ה"אלטלנה".
בנוסף קראו השניים ספרים בנושא, מקורות באינטרנט ובארכיון המדינה ובמאמרי עיתונות רלוונטיים.
נוסף על הענקת פרסי המחקר יוענקו גם תעודות הוקרה ופרסים לשני בתי ספר תיכוניים שזכו בתחרות "ז'בו בקליפ" על עיבודים מחודשים לשירי ז'בוטינסקי: תיכון קוגל השש שנתי בחולון וקרית חינוך דרור בלב השרון. שירי להקות בתי ספר אלו גם ילוו את הטקס.
מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי גדעון מיטשניק אמר: "אנו גאים בתלמידים שבוחרים ללמוד ולהעמיק אודות ההיסטוריה והמורשת הציונית והמאבק על הקמת המדינה בכלל ועל העיסוק בתנועת ז'בוטינסקי והמחתרות בפרט. מורשתו של ז'בוטינסקי חשובה לכולנו. הוא ולוחמי המחתרות ומובילי מפעל ההעפלה הבלתי ליגאלית הותיר מורשת של ערכים, אהבת המולדת, אהבת העם, ומלחמה על העקרונות החשובים לו לשמירה על כל אלו.
כל תלמיד שיבקש ללמוד יותר על פועלו ומורשתו של ז'בוטינסקי, של בית"ר ושל המחתרות ועוד תמיד יתקבל בשמחה אצלנו במכון (וזה קרה גם בימי הקורונה ). בשל הקורונה הטקס השנה גם נדחה ולצד זאת פוצל לשני טקסים נפרדים: לתלמידי תיכון ולסטודנטים. אנחנו כבר יודעים על עבודות נוספות שהוגשו למשרד החינוך במהלך תקופת הקורונה ותקוותנו שככל שתחלופנה השנים יותר ויותר תלמידים סטודנטים יבחרו לכתוב עבודות גמר ועבודות אקדמיות על ז'בוטינסקי, תנועתו, המחתרות ועוד.
בטקס גם נעניק פרסים לזוכים בתחרות "ז'בו קליפ" שנועדה להנגיש את ז'בוטינסקי לדור הצעיר בדרך של התנסות חוויתית בעיבודים חדשים, מקסימים ומרגשים לשירי ז'בוטינסקי "