הרב אהרון אגל-טל, ראש המכון לאסטרטגיה חינוכית יהודית, הגיע אתמול (ראשון) לביקור בגבעת עוז ציון שבבנימין, במטרה להיפגש פנים אל פנים עם נוער הגבעות וללא "תיווך של התקשורת", כלשונו.
הרב אגל-טל ביקש לחזק את הנערים, האוחזים בקרקע חרף פנויים בידי כוחות הביטחון מעת לעת במהלך כל השנה.
"הגעתי למאחז בלי תיווך של התקשורת בשביל לראות את המצב בעיניים", אמר הרב אגל-טל לאחר המפגש בעוז ציון. "אני מוכרח לומר ולשתף את החוויה שהייתה לי, כי אני חושב שרובנו ניזונים אך ורק מהתקשורת ולא מודעים באמת למצב האמיתי בשטח".
"פגשתי במקום נערים מאוד איכותיים ורציניים, שממש מוסרים את הנפש כפשוטו, גרים במקום מבודד ללא חשמל ותאורה, בבית שבנוי מחומרים פשוטים, רהיטים פשוטים, ואין שם שום הנאה כלשהי שנער צעיר ירצה בעולם הזה", אמר.
"אתה רואה שמה שכולם עושים שם, זה לשבת וללמוד תורה. שאלתי אותם מה הם לומדים, זה לומד מסכת פסחים וזה לומד בבא מציעא", הוסיף. "באמת יש להם אידאולוגיה, זה לא סתם שיגעון חסר משמעות. מעבר למצווה הפשוטה של ארץ ישראל, יש שם בגבעות ראיה לאומית, שעל פיה הם פועלים לצאת מגבולות ההתיישבות בהם אנחנו נמצאים כבר 35 שנה".
"אנחנו גרים בוילות שלנו, בצמודי הקרקע שלנו, אנחנו יושבים לנו בנחת. שגרת היום שלנו המתנחלים, בסך הכל לא דורשת ממנו הרבה הקרבה", ציין. "הם באים ואומרים, שכחתם את התפקיד שלכם, שכחתם את המשימה שלשמה באתם לכאן. תראו מה הולך מסביב, תסתכלו על כל ההשתלטות הערבית על אדמות המולדת שלנו. הארץ הולכת ונכבשת מתחת האף שלנו ואנחנו אדישים".
"אנחנו צריכים להיות גאים שהאש הזאת שפיעמה בנו בתחילת התיישבות, קיימת גם כיום בנוער הזה.
גם לנו בעבר קראו משוגעים ומטורפים כשגרנו בחברון לפני 35 שנה. ההתיישבות היהודית בחברון שהתפתחה בהמשך בתמיכת הממשלה, קרתה אך ורק בגלל שהיו 'משוגעים' שרצו לפני המחנה למרות שכולם ציקצקו בלשונם", אמר.
"אנחנו אמנם התחנכנו לאהוב את מערכת הבטחון, אך שמסתכלים בגובה העיניים על המציאות בשטח, רואים שיש אלימות משטרתית. יש שם בחורים שחוטפים מכות כי לאף אחד לא איכפת. זה לא הוגן ולא צודק, גם אם אני מנהל איתו ויכוח, קודם כל הוא אח שלי והוא הבן שלי ואני רוצה שיגנו עליו", כך הרב אהרון אגל-טל.