במכון ז'בוטינסקי התקיים אתמול טקס הענקת פרסים לעבודות גמר בהיסטוריה של עם ישראל לתלמידי תיכון ולבתי ספר תיכוניים. מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי גדעון מיטשניק, מספר על העבודות שלא הצטמצמו לתחומי חייו של ז'בוטינסקי בלבד אלא התפרסו על סוגיות שכנות נוספות כמו תנועת בית"ר, האצ"ל המחתרות והמאבק להקמת המדינה.
הפרס הוענק לארבעה תלמידים (שלוש עבודות) במסגרת מפעל פרסי המחקר של מכון ז'בוטינסקי לעידוד למידה ומחקר של צעירים אודות המנהיג ותנועתו. מיטשניק מציין כי לראשונה מאז החל מפעל פרסי המחקר נערך אירוע נפרד לתלמידי תיכון ובהמשך יוענק גם הפרס לעבודותיהם של סטודנטים.
במקום הראשון זכתה נועה כהן מירושלים שלמדה בעת כתיבת העבודה באולפנת חורב. בעבודתה עסקה בנושא סטודנטים לוחמים תחת הכותרת "בין האוניברסיטה העברית לאצ"ל". עבודתה מתמקדת בפעילות ארבעה סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים: דוד רזיאל, מפקד האצ"ל, הלל קוק, אברהם ("יאיר") שטרן מפקד לח"י וחיים שלום הלוי, שהיו פעילים באחת משלוש אגודות סטודנטים בעלות גוון "ימני" ובו זמנית, בראשית דרכם, היו חברי ה"הגנה" בירושלים.
הארבעה נמנו על קבוצת אינטלקטואלים בשם "הסוחבה"; קבוצה מגובשת שהשפיעה על דמות ארגון האצ"ל שקם באותם ימים.
במקום השני זכה יהודה משה פתייא, מהישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן. עבודתו עסקה בנושא מפעל ההעפלה הרוויזיוניסטי "העפלת אף על פי" שאותו הגדיר ז'בוטינסקי כ"הספורט הלאומי". מיטשניק מספר כי יהודה משה לא החל את העבודה כחלק מהתחרות אלא כעבודת חקר שבמסגרתה הגיע למכון וביקש לפגוש "עד" שיספר לו על חוויותיו בנושא. בהמשך להמלצת המכון ראיין את חיים פרקש, בן ה-92, לוחם האצ"ל, שבדרכו לארץ היה עם אימו כילד על ספינת המעפילים "פנצ'ו". פרקש ו-500 המעפילים האחרים עברו מסע של ייסורים ותלאות שנמשך ארבע שנים. נוסעי "פנצ'ו" היו היהודים המשוחררים הראשונים באירופה (ספטמבר 1943) וגם העולים הראשונים שהגיעו באופן לגאלי לארץ ישראל ביוני 1944. לאחר שעלה לארץ התגייס פרקש לאצ"ל בעודו נער. פרקש נכח בטקס חלוקת הפרסים.
עבודת הגמר השלישית שקיבלה פרס הינה עבודתם של עוז רוזנפלד וידידיה ישראל בלוך מישיבת השומרון שהתמקדה בנושא הספינה "אלטנלנה". המחקר ניסה להסיק מדוע גרמה ה"אלטלנה" לאירוע הטרגי וכמעט למלחמת אחים.
לנוכח "זהותם המגזרית" של הזוכים, שאלנו את מיטשניק אם התחרות הפכה לתחרות של הציבור הסרוג, והוא משיב כי אכן כבר בחידון המחתרות לפני כשנתיים ניתן היה לראות שההתעניינות בנושא קיימת בעיקר במגזר הדתי ששלח כמעט את כל המתחרים בחידון, למעט אחד. כך גם כשמתבוננים באוכלוסיית מבקרי המכון. "בחינוך הממלכתי דתי יש הרבה יותר דגש על נושא המאבק על הקמת המדינה".
עם זאת הוא מציין כי ישנה תחושת תפנית מסויימת, בין השאר לנוכח הכללתה של שאלה על ז'בוטינסקי במבחן הבגרות האחרון, מה שככל הנראה נובע מהידוק הקשר בין המכון למערכת החינוך. בהקשר זה הוא מציין את תעודות ההוקרה והפרסים שהוענקו אתמול גם לשני בתי ספר תיכוניים שזכו בתחרות "ז'בו בקליפ" על עיבודים מחודשים לשירי ז'בוטינסקי: תיכון קוגל השש שנתי בחולון וקרית חינוך דרור בלב השרון. "הדרך הנכונה היא לפעול בכלים של הנוער ובאמצעים חווייתיים", הוא אומר ומספר לא רק על שירים אלא גם על ריקודים על רקע שירים של ז'בוטינסקי, סרטים ועוד שנועדו להביא לחשיפת דמותו המגוונת של ז'בוטינסקי, "שלא היה רק איש פוליטי, אלא אישיות רבת כישרונות ומאוד מגוונת ועסק בהגות, שירה וספרות".